הפרשה החלה לפני כשבועיים, כשרימון הושלך לעבר בית מגורים בג'סר א-זרקא. שוטרי תחנת ג'סר אל זרקא פתחו את מצלמות האבטחה, איתרו תיעוד ברור של האירוע ועצרו את רסמי שהאב כחשוד המרכזי במעשה. אלא שכבר בדיון הראשון בעניינו, הוא שוחרר בתנאים מגבילים, שכללו הרחקה מהכפר.
אלא שחלף יום אחד בלבד, ושהאב כבר חזר לכפר – בניגוד מוחלט להחלטת בית המשפט. באותו הזמן התרחש גם אירוע נוסף של השלכת רימון ביישוב. שהאב נעצר בשנית, הובא בפני שופט בגין הפרת תנאי השחרור, אך גם הפעם לא נותר מאחורי סורג ובריח.
וכך, במשך שבועיים בלבד, חזר התרחיש על עצמו פעם אחר פעם. שהאב הפר את צווי ההרחקה לא פחות מחמש פעמים, ובכל פעם אותר, נעצר והובא בפני בית המשפט. למרות ההפרות החוזרות והחשש לשלום התושבים, הוא שוב ושוב חזר לכפר.
שוטרי תחנת ג'סר אל זרקא ולוחמי יס"מ מנשה המשיכו לאסוף ראיות ולעצור את החשוד בכל פעם שהפר את תנאי שחרורו. אבל מה הטעם בצו הרחקה שאפשר להפר שוב ושוב? ואיך ייתכן שחשוד בפרשה של השלכת רימונים, שכבר הוכיח פעם אחר פעם שהוא מתעלם מהחלטות בית המשפט, ממשיך לקבל הזדמנות נוספת?
רק בהפרה החמישית, כשהתיק הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי, התמונה השתנתה. בעקבות ההתערבות של בית המשפט המחוזי, שהאב נעצר ומעצרו הוארך עד מחר.
חמש הפרות, מעצרים חוזרים והחלטות שלא הצליחו להרחיק אותו מהכפר. בסופו של דבר, נדרשה התערבות של בית המשפט המחוזי כדי לעצור את שרשרת השחרורים. והשאלה נותרת בעינה: כמה פעמים עוד צריך להפר את החוק ואת החלטות בית המשפט, לפני שמערכת המשפט תבין שהגיע הזמן לעצור?.
