דלג לתוכן הראשי
צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
בחירות 2026

הפסקת הסיוע האמריקני לישראל: ההשלכות הכלכליות נידונו בכנסת

דסק החדשות C14
דסק החדשות C14

ועדת הכספים הזמנית דנה בהשלכות האפשריות של הפסקת הסיוע הביטחוני מארה"ב, העומד על 3.8 מיליארד דולר בשנה • נציגי האוצר הבהירו כי מועד הפסקת הסיוע עדיין אינו ברור, והציגו חלופות הכוללות קיצוץ בהוצאות, הגדלת החוב או העלאת מיסים • במקביל נבחן הסדר חלופי בשיתוף משרד הביטחון


רוצה שנקריא לך?

בכירים במשרד האוצר הודו היום (שני) בדיון בוועדת הכספים הזמנית כי לא ידעו מראש על ההודעה האמריקנית בדבר הפסקת הסיוע הביטחוני לישראל, ואף אינם יודעים מתי המהלך צפוי להיכנס לתוקף. במהלך הדיון התברר כי ישראל הסתמכה על כספי סיוע בהיקף של יותר מ-31 מיליארד דולר.

לירן אבישר בן חורין | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

הדיון התקיים בראשות ח"כ לירן אבישר בן חורין ועסק בהשלכות הכלכליות של הפסקת הסיוע האמריקני, העומד כיום על 3.8 מיליארד דולר בשנה. נציגי האוצר הסבירו כי עדיין לא ברור אם הסיוע יופסק באופן מיידי או בתום ההסכם הנוכחי בשנת 2028.

שירה עמיאל בן אבא, סגנית הממונה על התקציבים והאחראית לתקציב הביטחון, הודתה כי במשרד האוצר לא הכירו את המהלך לפני פרסומו. "אנחנו לא ידענו על ההודעה. לפני שהודיע אותה נשיא ארצות הברית לא הייתה איזושהי עבודת מטה בהקשר הזה, שאנחנו ידענו לפגוש לפני", אמרה.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ |צילום: הבית הלבן

במהלך הדיון התברר כי ישראל הסתמכה על יותר מ-31 מיליארד דולר מכספי הסיוע, הכוללים את יתרת ההסכם הנוכחי והתחייבויות עתידיות בהיקף של כ-24.8 מיליארד דולר. באוצר הזהירו כי הפסקת הסיוע עלולה לפגוע במשק בהיקף של כחצי אחוז מהתוצר בשנה, וכי הממשלה תידרש לבחור בין קיצוץ בהוצאות הביטחון, העלאת מיסים או הגדלת החוב.

עוד הוצג כי תקציב הביטחון הגיע בשנת 2026 לכ-8% מהתוצר, לעומת 4.4% בשנת 2022. במקביל, יחס החוב לתוצר עלה לכ-69%, ובמשרד הביטחון טוענים כי נדרשת תוספת של כ-25 מיליארד שקלים לתקציב הקיים.

ח"כ שאול מרידור | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

ח"כ שאול מרידור מתח ביקורת חריפה על ההתנהלות וטען כי הציבור יישא במחיר. "הציבור הישראלי הולך לשלם כל שנה 12 מיליארד ש"ח יותר כל שנה, לא כי צריך, אלא כי נתניהו החליט שבא לו לוותר על זכויות קיימות של מדינת ישראל כי בא לו", אמר.

מנגד, ח"כ חנמאל דורפמן טען כי הפחתת התלות בסיוע האמריקני עשויה להיות חיובית בטווח הארוך, אך הדגיש את הצורך בהיערכות מסודרת ובקביעת סדרי עדיפויות ביטחוניים.

חנמאל דורפמן | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

בסיכום הדיון הביעה יו"ר הוועדה, לירן אבישר בן חורין, דאגה מכך שבכירי האוצר לא ידעו על המהלך. "זה צריך להטריד כל אזרח במדינת ישראל", אמרה, והזהירה כי היעדר היערכות עלול להביא להעלאת מיסים על הציבור העובד והמשרת.

אבישר בן חורין הודיעה כי בכוונתה לשלוח מכתב בנושא ולפעול לקיום דיון המשך בהשתתפות גורמים בכירים נוספים.