דלג לתוכן הראשי
צילום: פלאש 90, הרשות השופטת
צילום: פלאש 90, הרשות השופטת

מבוכה במשפט נתניהו: השופט דרש תשובות, הפרקליטות חיפשה ראיות

אפרת ברינר
אפרת ברינר

עימות חריף התפתח במשפט נתניהו בעקבות ניסיונה של התביעה להוכיח את חשיבות ההתראות שנשלחו מאתר וואלה • התובעת יהודית תירוש הציגה נתונים על יותר מ-1,000,000 משתמשים ביישומון, אך סנגורו של ראש הממשלה טען כי מדובר במצגת שיווקית ולא בנתונים קבילים • השופט עודד שחם ביקש לברר מהי התשתית הראייתית לטענות, ואף ערך חיפוש בחומרי התיק • הוויכוח חשף את הקושי של התביעה לבסס באותו רגע את הנתונים


מבוכה לתביעה במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו: במהלך הדיון שנערך היום (שני) בבית המשפט המחוזי בירושלים, התפתח עימות חריף סביב הנתונים שהציגה התובעת יהודית תירוש בנוגע לחשיפה להתראות של אתר וואלה. השופט עודד שחם ביקש לברר מהי התשתית הראייתית שעליה מבוססות הטענות, בעוד סנגורו של נתניהו, עורך הדין עמית חדד, האשים את הפרקליטות בהסתמכות על מצגת שיווקית ובהצגת נתונים שאינם מבוססים כראוי.

ראש הממשלה נתניהו בבית המשפט, ארכיון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

העימות החל במהלך חקירתו הנגדית של יועץ התקשורת טופז לוק. תירוש ביקשה להראות כי גם אם וואלה לא נתפס בעיני סביבת נתניהו ככלי תקשורת מרכזי, להתראות שנשלחו באמצעות היישומון שלו הייתה חשיפה משמעותית. התובעת הציגה ללוק את הטענה כי היישומון הותקן במכשירים של יותר מ-1,000,000 משתמשים, וביקשה ממנו לאשר כי התראה הנשלחת למספר כה גדול של מכשירים עשויה להגדיל את החשיפה לפרסום.

טענת התביעה על מיקום הקמפיין – והתשובה העוקצנית של טופז לוק

לפני 59 דקותאפרת ברינר

לוק השיב כי קיים הבדל מהותי בין התראות ברשתות החברתיות לבין אלה של אתרי החדשות, והדגיש כי וואלה לא נחשב בעיניו לכלי תקשורת בעל השפעה משמעותית. לדבריו, האתר כלל לא היה שיקול מרכזי בעבודת צוות התקשורת של ראש הממשלה. בשלב זה התערב חדד, התנגד לאופן הצגת הנתונים וטען כי התובעת מייחסת לעד ידע מקצועי ונתונים שלא הוכחו בפני בית המשפט. כאשר תירוש ציינה כי מדובר ביותר מ־1,000,000 משתמשים, חדד הגיב בחריפות: "לא, מישהו פעם ראה התראה של וואלה? מאיפה השקר הזה?".

ארכיון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

השופט שחם ביקש לברר על מה מבוססים הנתונים, ותירוש הפנתה למצגת שהציג בעבר מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה ולעדויות שנשמעו בתיק. אלא שהשופט לא הסתפק בהפניה הכללית וביקש להבין אם קיימת תשתית ראייתית המאפשרת להסיק מסקנות על חשיבות ההתראות של האתר. "האם יש תשתית להגיד משהו אינטליגנטי על נושא החשיבות של וואלה, וזווית ההתראות?", שאל שחם.

פיצוץ באולם: תירוש ניסתה להביך את יועץ נתניהו – והותקפה

לפני כשעהאפרת ברינר

תירוש השיבה כי קיימות עדויות בנושא, והפנתה בין היתר לאירוע של עצרת הימין לפני הבחירות, שבמסגרתו נשלחו, לדבריה, 2 התראות באותו יום באופן חריג. אולם השופט הבהיר כי שאלתו רחבה יותר ואינה עוסקת רק באירוע מסוים. כאשר התובעת הפנתה אותו לחיפוש לפי מילות מפתח הקשורות לעצרת, השיב שחם: "זה פחות קריטי לי עצרת הימין, השאלה הייתה רחבה". במהלך הדיון סיפר השופט כי ערך בעצמו חיפוש בחומרים שעמדו לרשותו, אך לא איתר בקלות את הנתונים הרלוונטיים, ובהמשך התברר כי קיימת גם תקלה טכנית שהקשתה על החיפוש.

משפט נתניהו, ארכיון | צילום: ראובן קסטרו/POOL, פלאש 90

חדד המשיך לתקוף את אופן הצגת הנתונים וטען כי אין בתיק מידע מבוסס על מספר המשתמשים הפעילים, על היקף החשיפה בפועל להתראות או על מידת החריגות של משלוח 2 התראות באותו יום. לדבריו, הפרקליטות מבקשת ליצור רושם של חשיפה משמעותית בלי להציג את הנתונים הדרושים לביסוסה. "אין שום נתון קביל", טען חדד, והוסיף כי מדובר במצגת שיווקית שנועדה להציג את יכולות האתר.

"דוחה": התובעת העלתה את אביו המנוח של לוק, הוא לא נשאר חייב

לפני כשעהאפרת ברינר

מנגד, תירוש דחתה את הביקורת והסבירה כי המצגת הוגשה כראיה וכי עדים נוספים התייחסו לחשיבות ההתראות. היא אף הבהירה כי השאלה נועדה לבחון גם את אמינותו של לוק, שלטענתה התקשה להודות בכך שהתראה הנשלחת למכשירים רבים עשויה להגדיל את החשיפה. לאחר שהעד שב לאולם, חזרה תירוש על השאלה, הפעם תוך הבהרה כי מספר המשתמשים מוצג לפי עמדת התביעה. לוק השיב: "אני לא יודע אם הנתונים נכונים או לא", והוסיף כי מבחינתו וואלה היה אתר זניח שלא השפיע על עבודת התקשורת של סביבת ראש הממשלה.

ארכיון | צילום: מוטי מילרוד, פול

הדיון המחיש את המחלוקת סביב אחת השאלות המרכזיות בתיק 4000: מה היה משקלו האמיתי של הסיקור באתר וואלה בעיני נתניהו ואנשיו. בעוד התביעה מבקשת להצביע על חשיבות החשיפה באתר, ההגנה טוענת כי מדובר בכלי תקשורת שולי יחסית, וכי לא הוצגה תשתית מספקת להוכחת השפעתו.

העימות באולם הציב במוקד גם את אופן עבודתה של הפרקליטות: במקום להציג מיד נתון ברור ומוסכם על היקף החשיפה להתראות, נדרשו הצדדים לחפש מסמכים, להתווכח על משמעותם ולברר מה בדיוק הוכח באמצעותם. השופט לא קבע כי התשתית חסרה, אך שאלותיו הדגישו את הצורך להבחין בין נתון שיווקי, עדות על אירוע מסוים והוכחה לחשיפה בפועל.