הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (שני) את נתוני התמ"ג לרבעון השלישי של 2026, מהם עולה כי המשק צמח ב-1.9% לעומת הרבעון הקודם, ובקצב שנתי של 8%. מדובר בנתון גבוה משמעותית מתחזיות האנליסטים, שציפו לצמיחה של 4.5%-6% בחישוב שנתי.
עם זאת, מאחורי הנתון המרשים מסתתרת תמונה מורכבת יותר: חלק משמעותי מהצמיחה נובע מייצור בחו"ל, בעיקר של אנבידיה, כאשר בניכוי ההתאמות לייצור בחו"ל הצמיחה מסתכמת ב-1% בלבד לעומת הרבעון הקודם, או 4% בחישוב שנתי.
הפער בולט במיוחד בנתוני היצוא, שזינק ב-39.5% בקצב שנתי, אך בניכוי ההתאמות לייצור בחו"ל העלייה מסתכמת ב-18.4% בלבד. כלומר, חלק ניכר מהצמיחה שנרשמה בתוצר אינו משקף בהכרח גידול מקביל בפעילות הכלכלית שמתבצעת בישראל.
לצד זאת, גם הפעילות המקומית רשמה נתונים חיוביים. הצריכה הפרטית עלתה ב-1.6% לעומת הרבעון הקודם, וההשקעות בנכסים קבועים עלו ב-2.7%, כאשר בלטו השקעות בציוד טכנולוגיית מידע ותקשורת ובבנייה למגורים. מנגד, ההוצאה לצריכה ציבורית ירדה ב-0.5%.

למרות המלחמה – הכלכלה הישראלית בדרך לשיא חדש
ישפיע על החלטת הריבית?
הנתונים החדשים מצטרפים לתמונת המאקרו לקראת החלטת הריבית של בנק ישראל ב-23 בנובמבר. מצד אחד, האינפלציה השנתית ירדה ל-1.1%, נתון שתומך בהפחתת ריבית; מצד שני, נתוני הצריכה וההשקעות מצביעים על המשך פעילות כלכלית חיובית, ועשויים לגרום לנגיד לנקוט זהירות.
