כל מי שיש לו השפעה במדינת ישראל, בין אם בזירה הפוליטית, הציבורית או התקשורתית, חייב להתעורר אל מול המציאות שסביבנו ולדרוש דבר אחד, פשוט וברור: ממשלת אחדות לאומית, עכשיו. בשם רוב העם, שמשווע לייצוג אחראי וללכידות, אני פונה מכאן לראש הממשלה בנימין נתניהו וליו"ר מפלגת ישר גדי איזנקוט: הגיע הזמן לשים את המחלוקות בצד, להשאיר את המשקעים מאחור ולהקים ממשלת אחדות.
כאשת ימין, אעדיף את כינונה של ממשלה ימנית. אולם ישנם רגעים בהיסטוריה שבהם טובת המדינה חייבת לגבור על כל שיקול פוליטי, מפלגתי או אישי. זהו בדיוק הרגע הזה. מדינת ישראל ניצבת כיום בפני אתגרים ביטחוניים ומדיניים מהמורכבים והמסוכנים שידענו מיום הקמתה.
בראש ובראשונה עומד האיום האיראני והאפשרות הממשית של מערכה צבאית ישירה מול טהראן. תקיפה באיראן, אם וככל שתידרש, אינה משימה של גוש פוליטי כזה או אחר. היא מחייבת היערכות לאומית רחבה, קבלת החלטות גורליות, מוכנות שיא של העורף, ובעיקר: גיבוי ציבורי ופוליטי מקיר לקיר.
לצד הזירה האיראנית, האיומים ממשיכים לבעור סביבנו: מלבנון, מסוריה, מתימן ומעזה. ובזירה הבינלאומית? מול עינינו מתרחשת שחיקה מדאיגה במעמדה של ישראל, המלווה בגל ביקורת גובר ובמגמות מסוכנות של אנטישמיות ועוינות קשה כלפינו ברחבי העולם.
"בושה מאוד מאוד גדולה": המסר של צביקה מור לאיזנקוט
ובתוך כל הסערה הזו, האם יעלה על הדעת שנמשיך להתכתש בינינו לבין עצמנו? האם זהו הזמן לגרור את ישראל למערכת בחירות נוספת, מייגעת ומפלגת, או להסתפק בממשלה צרה שתתקשה להחזיק מעמד ולנהל את המערכה?
האב השכול הגיע לאוהל של אלישע מדן: "כולנו רוצים אחדות"
נתניהו ואיזנקוט, ניתנה לכם הזדמנות היסטורית להוכיח שמנהיגות נחושה נמדדת דווקא ביכולת להתעלות מעל מחלוקות העבר. אחדות אינה ויתור על עקרונות. אחדות היא ההבנה שבשעה גורלית זו, מדינת ישראל זקוקה להנהגה רחבה, יציבה ולגב ציבורי איתן.
החישובים הפוליטיים חייבים לפנות את מקומם כדי לדאוג לעתיד המדינה. הביטחון חייב לבוא לפני האגו, וישראל לפני הכול. שבו יחד, הגיעו להסכמות, והקימו ממשלת אחדות לאומית!
