קנצלרית גרמניה לשעבר, אנגלה מרקל, התייצבה להגנת ישראל בריאיון שפורסם ביום שישי האחרון בפודקאסט הגרמני "Kaffee und Fluchen", והביעה הבנה יוצאת דופן לקושי של ראש הממשלה בנימין נתניהו להתמודד עם ארגון הטרור חמאס הפועל מתוך אזורים אזרחיים ברצועת עזה.
מרקל, שהנהיגה את גרמניה במשך 16 שנים, הדגישה כי זכות קיומה של ישראל היא חלק מהאינטרס הלאומי הגרמני, הזכירה לעולם מי אחראי למתקפת 7 באוקטובר ויצאה נגד הסיקור הבינלאומי של המלחמה, שלדבריה מתמקד בישראל באופן שאינו מידתי בהשוואה למשברים הומניטריים אחרים. במקביל, היא הבהירה כי מחויבותה לביטחון ישראל אינה מעניקה לממשלת נתניהו חסינות מביקורת.
אחד הרגעים הבולטים בריאיון הגיע כאשר מרקל התייחסה לדילמה המבצעית והמוסרית של ישראל במלחמה נגד חמאס. הקנצלרית לשעבר, שהתמודדה במהלך כהונתה עם משברים ביטחוניים ומדיניים רבים, הודתה כי לא נדרשה לקבל החלטות מורכבות מהסוג שעמו התמודד ראש ממשלת ישראל.
"אני חושבת שמעולם לא נדרשתי לפתור בעיה קשה כזו", אמרה מרקל. היא תיארה מצב שבו אנשי חמאס מסתתרים בבונקרים מתחת לגני ילדים ולבתי חולים, באופן שהופך תקיפה נגדם למסוכנת גם לאוכלוסייה האזרחית שמעליהם. לדבריה, ראש ממשלת ישראל מחויב להגן על אזרחיו, בדיוק כפי שמצפים אזרחי גרמניה ממנהיגיהם.
מרקל הסבירה כי החובה הזאת הופכת את ההתמודדות עם חמאס למורכבת במיוחד כאשר הארגון פועל מתוך סביבה אזרחית, והדברים בלטו משום שמרקל לא הסתפקה בהצהרה כללית על זכותה של ישראל להגנה עצמית, אלא התייחסה במפורש לקושי שבהכרעות הצבאיות הנדרשות במהלך הלחימה.
מרקל הקדישה חלק משמעותי מדבריה לאחריות חמאס לפרוץ המלחמה ולסכנה הנשקפת לישראל מצד איראן וארגוני הטרור הפועלים נגדה. היא הזכירה כי ישראל נסוגה מרצועת עזה בשנת אלפיים וחמש, השנה שבה נכנסה לראשונה לתפקיד קנצלרית גרמניה, וכי חמאס השתלט בהמשך על הרצועה ופעל להשמדת ישראל.
"השבעה באוקטובר לא היה תאריך שבו ישראל תקפה את רצועת עזה, אלא התאריך שבו חמאס תקף את ישראל", הדגישה מרקל. היא הסבירה כי האיום על קיומה של ישראל מצד איראן, חמאס וגורמים נוספים אינו איום תיאורטי בלבד, אלא סכנה ממשית שהוכחה במתקפת הטרור. לדבריה, מי שמבקש לנהל דיון הוגן על המלחמה חייב להביא בחשבון גם את הנסיבות שהובילו אליה ואת מטרותיו של חמאס.
בריאיון חזרה מרקל על העיקרון שהציגה כבר בנאומה בכנסת בשנת 2008, שלפיו ביטחונה וזכות קיומה של ישראל הם חלק מהאינטרס הלאומי העליון של גרמניה, המכונה בגרמנית "שטאטסרזון". לדבריה, המחויבות הזאת נובעת מהאחריות ההיסטורית של גרמניה כלפי העם היהודי, והיא אינה תלויה בזהותה של הממשלה המכהנת בישראל.
עם זאת, מרקל ביקשה להבחין בין תמיכה בזכות קיומה של ישראל לבין תמיכה בלתי מסויגת בהחלטות הממשלה, והזכירה כי מתחה ביקורת על ממשלת נתניהו פעמים רבות בתקופת כהונתה, וכי גם כיום קיימות, לשיטתה, סיבות לבקר את התנהלות ישראל בעזה – אך הדגישה כי כל ביקורת חייבת להביא בחשבון את ביטחונה של ישראל ואת זכותה להמשיך להתקיים בשלום.
לצד ההגנה על ישראל, מרקל לא נמנעה מביקורת על היקף הפגיעה באוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה, וטענה כי ישראל "הלכה רחוק מדי" בהיבטים מסוימים של המלחמה, תוך שהיא מצביעה במיוחד על המצב ההומניטרי, סבל האזרחים ואספקת המזון. מרקל הבהירה כי ההכרה בזכותה של ישראל להילחם בחמאס אינה פוטרת אותה מהצורך לבחון את מידתיות הפעולות הצבאיות ואת השלכותיהן על האוכלוסייה האזרחית, ובכך הציגה עמדה המשלבת הכרה באיומים הביטחוניים על ישראל עם ביקורת על חלק מהצעדים שננקטו במהלך המלחמה.
נקודה נוספת שהעלתה מרקל הייתה מיעוט הביקורת הפומבית נגד חמאס מצד תושבי רצועת עזה לאחר מתקפת השבעה באוקטובר. "למה כמעט לא שומעים ביקורת על חמאס מתוך עזה?", תהתה הקנצלרית לשעבר, והביעה פליאה על כך שמעט מאוד קולות מתוך הרצועה נשמעו נגד הארגון, אף שמעשיו הביאו לסכנה חמורה גם עבור האוכלוסייה המקומית.
במהלך השיחה העיר המראיין כי תושבים המותחים ביקורת על חמאס עלולים לסכן את חייהם, ומרקל הכירה בכך והסכימה כי מדובר בסכנה ממשית. התייחסות זו המחישה כי לצד הביקורת על ישראל, מרקל ביקשה להרחיב את הדיון הציבורי גם לאחריות חמאס למצבם של תושבי הרצועה.
מרקל מתחה ביקורת גם על מה שתיארה כחוסר פרופורציה בסיקור הבינלאומי של המלחמה בעזה, ותהתה: "ומה עם הילדים הרעבים בתימן?". היא השוותה את תשומת הלב העצומה המוקדשת לישראל לזו שמקבלים משברים הומניטריים אחרים, ובהם הרעב בתימן והמלחמה בסודן. לדבריה, בעוד המתרחש בעזה עומד במרכז הדיון הציבורי והתקשורתי, כמעט שלא מתקיים דיון דומה על מצוקת מיליוני בני אדם במדינות אחרות, והבהירה כי אינה מבקשת למנוע ביקורת על ישראל, אלא להצביע על הפער בין עוצמת העיסוק בה לבין ההתייחסות לאסונות אחרים בעולם.
מרקל התייחסה לאפשרות שמפלגת השמאל "די לינקה" תשתתף בקואליציה בברלין, על רקע טענות לאנטישמיות ועמדותיה כלפי ישראל, והבהירה כי היא מתנגדת לשיתוף פעולה קואליציוני עם המפלגה ותמכה בהחלטת מפלגתה הנוצרית-דמוקרטית שלא לחבור אליה.
"אני לא הייתי עושה את זה", אמרה בהתייחסות לאפשרות של קואליציה משותפת, והוסיפה כי למפלגת השמאל בברלין קיימת בעיה מיוחדת בכל הנוגע ליחסה לישראל, דברים שסוקרו בהרחבה בתקשורת הגרמנית על רקע המשא ומתן הקואליציוני בבירה.
