בית המשפט העליון קבע השבוע פה אחד כי יש להכיר בגיורים הנערכים בבית הדין הפרטי "אהבת הגר", בראשות הרב חיים אמסלם, לצורך קבלת מעמד עולה מכוח חוק השבות.
בכך דחה בג"ץ את ערעורה של רשות האוכלוסין וההגירה, וקבע למעשה כי גיור אינו חייב עוד לעבור דרך הרבנות הראשית או מערך הגיור הממלכתי כדי לזכות בהכרה של המדינה.
מדובר בפגיעה ישירה בסמכותה של הרבנות הראשית. במשך שנים הייתה הרבנות הגוף היחיד שהוסמך לקבוע, בשם המדינה היהודית, את הסטנדרט ההלכתי לגיור. הפסיקה החדשה מפקיעה ממנה את הסמכות הזו ומעבירה אותה, הלכה למעשה, לידיהם של בתי דין פרטיים.
מעבר לפגיעה המוסדית, הפסיקה עלולה לפתוח פתח להצפת גיורים מקלים. גם אם בית הדין הנוכחי מתואר כרציני ומקפיד, ברגע שהוכר בית דין פרטי אחד – אין שום סיבה שלא יוכרו מחר עשרות נוספים, כל אחד בסטנדרט משלו, ללא בקרה אחידה וללא אחריות ממלכתית. כך הופך הגיור מעניין הלכתי מחייב להליך שניתן "לקנות" אצל מי שיקל יותר.
