בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה היום (חמישי) את הערעורים שהגישו יעקב ברדוגו, נועם פתחי, יותם זמרי ותחנות הרדיו גלי ישראל ורדיו דרום על פסק הדין שחייב אותם בפיצויים לעיתונאי רביב דרוקר בגין לשון הרע. מנגד, התקבל חלקית ערעורו של דרוקר, והפיצויים שנפסקו לטובתו הוגדלו ב-60 אלף שקל, לסכום כולל של 210 אלף שקל.
דרוקר, שתבע במקור מיליון שקל וביקש גם בערעור לקבל את מלוא הסכום, לא קיבל את רוב דרישתו הכספית. בית המשפט הותיר על כנם את מרבית רכיבי הפיצוי שנפסקו בערכאה הראשונה, והוסיף פיצוי בגין פרסום הקלטות השידורים באתרי האינטרנט של תחנות הרדיו.
פסק הדין ניתן בהרכב של שלושה שופטים, בראשות השופטת עינת רביד ובהשתתפות השופטים יחזקאל אליהו ונפתלי שילה. ההרכב קיבל את קביעת בית משפט השלום שלפיה הדברים שנאמרו על דרוקר חרגו מגדר הבעת דעה והיוו לשון הרע.
לפי ההכרעה, ברדוגו וגלי צה"ל חויבו יחד ולחוד בתוספת פיצוי של 30 אלף שקל, ואילו פתחי, זמרי, גלי ישראל ורדיו דרום חויבו יחד ולחוד בתוספת זהה. נוסף על כך נפסקו הוצאות ערעור בסכום מצטבר של 45 אלף שקל.
הפרשה שהחלה בהקלטות של בני גנץ
תחילתה של הפרשה ביוני 2021, זמן קצר לאחר הקמת ממשלת בנט-לפיד. דרוקר פרסם בעיתון "הארץ" ובבלוג שלו מאמר שכותרתו "עיתונאים, הגיע הזמן לחזור להיות אידיוטים שימושיים".
במאמר סיפר דרוקר כי לפני בחירות אפריל 2019 קיבל הקלטות שעלולות היו להביך את בני גנץ, אך המקור שהעביר אותן סירב לאשר את פרסומן. לדבריו, הוא ביקש את אישור המקור מספר פעמים, אך לא נענה בחיוב.
המאמר עורר ביקורת חריפה, ובחודש שלאחר פרסומו התייחס אליו ברדוגו בתוכניתו בגלי צה"ל. ברדוגו טען כי הדברים שפרסם דרוקר עלולים להיתפס כאיום על גנץ, שכיהן באותה תקופה כשר הביטחון, ולהשפיע על החלטותיו הפוליטיות.
במהלך השידורים השתמש ברדוגו בביטויים "הקש בגג", "חרב מתהפכת" ו"החזקת הגרון". בשידור נוסף, שבו השתתף גם העיתונאי עמית סגל, עלתה הטענה ל"סחיטה באיומים".
ברדוגו טען במסגרת ההליך המשפטי כי דבריו היו פרשנות פוליטית למאמרו של דרוקר, שנאמרה במסגרת שיחה עיתונאית על עניין ציבורי מובהק. לדבריו, אין לראות בפרשנות החריפה שהציג קביעה עובדתית שלפיה דרוקר אכן ביצע עבירה פלילית.
בית המשפט לא קיבל את הטענה וקבע כי ברדוגו ייחס לדרוקר דברים שלא הופיעו במאמר. המחוזי גם אישר את קביעת הערכאה הראשונה שלפיה הפרסומים נעשו בכוונה לפגוע.
גלי ישראל: השיחה התפתחה בעקבות דברי יואב קיש
באוגוסט 2021 התייחסו גם נועם פתחי ויותם זמרי לפרשה בתוכניתם "פתחי וזמרי בעם", ששודרה בגלי ישראל וברדיו דרום. בתחנו טענו כי השיחה בנושא לא נפתחה ביוזמתם של המגישים. במהלך ריאיון עם חבר הכנסת דאז יואב קיש, העלה קיש את הטענות נגד דרוקר והתייחס למאמר כאל איום על בני גנץ.
בעקבות הדברים הגיב פתחי בביקורת חריפה, ובין היתר השתמש בביטויים "מאפיה" ו"מאפיה סיציליאנית". זמרי השתתף בשיחה והביע הסכמה לחלק מהדברים.
בהליך המשפטי טענו פתחי וזמרי כי מדובר בביקורת פוליטית שהושמעה בשידור חי, תוך כדי שיחה שהתפתחה באופן ספונטני, ולא בהאשמה עובדתית שנועדה לפגוע בדרוקר. בית משפט השלום דחה את טענות ההגנה וקבע כי הדברים מהווים לשון הרע. עם זאת, בניגוד לקביעה בעניינו של ברדוגו, השופט לא מצא כי פתחי וזמרי פעלו בכוונה לפגוע בדרוקר.
בין הנימוקים לכך צוין כי המגישים לא יזמו את השיחה על המאמר, כי הדברים נאמרו בזמן אמת וכי פתחי הכיר במהלך עדותו באופן חלקי בטעות שנפלה בדבריו. בית המשפט המחוזי לא שינה את הקביעה הזאת.
דרוקר דרש מיליון שקל – וקיבל 210 אלף
בפברואר 2025 קיבל בית משפט השלום בתל אביב חלקית את תביעת דרוקר ופסק לטובתו פיצויים בסך 150 אלף שקל, לצד הוצאות משפט.
ברדוגו חויב בפיצוי של 100 אלף שקל, שמתוכם 50 אלף שקל בחיוב משותף עם גלי צה"ל. פתחי, זמרי, גלי ישראל ורדיו דרום חויבו יחד ולחוד בפיצוי נוסף של 50 אלף שקל.
בעקבות פסק הדין הגישו ברדוגו, פתחי, זמרי ותחנות הרדיו ערעורים, שבהם ביקשו לבטל את הקביעה כי פרסמו לשון הרע ואת חיוביהם הכספיים.
דרוקר מצידו הגיש ערעור על גובה הפיצויים וטען כי בית המשפט שגה כאשר התייחס לשידורים ולפרסומים הנוספים שנעשו בעקבותיהם כאל פרסום אחד לצורך חישוב הפיצוי. המחוזי קיבל חלקית את טענתו האחרונה, אך לא נעתר לדרישתו לקבל את מלוא סכום התביעה.
הפיצוי הוגדל, אך לא הוכח היקף החשיפה באינטרנט
הנימוק המרכזי להגדלת הפיצוי נוגע להעלאת הקלטות השידורים לאתרי האינטרנט של תחנות הרדיו. בית המשפט קבע כי פרסום ההקלטות באתר האינטרנט מאפשר לקהל שלא האזין לתוכנית בשידור חי להיחשף לדברים במועד אחר, ולכן ניתן לראות בו פרסום נוסף לצורך חישוב הפיצויים.
עם זאת, השופטים הדגישו כי דרוקר לא הוכיח כמה אנשים נחשפו בפועל להקלטות באמצעות אתרי האינטרנט. בהיעדר נתונים על היקף החשיפה, נקבע שאין הצדקה לפסוק את מלוא הסכומים שביקש.
לפיכך, הוחלט להוסיף 30 אלף שקל לכל אחת משתי קבוצות הנתבעים, ובסך הכול 60 אלף שקל. בפסק הדין נותרו על כנן גם הקביעות בנוגע לאחריות לפרסומים עצמם. בית המשפט הבהיר כי הבעת דעה פוליטית, גם כשהיא חריפה ובוטה, עשויה להיות מוגנת, אך כאשר מוצגת טענה עובדתית שאינה נכונה, אין די בהגדרתה כ"פרשנות" כדי להעניק לה הגנה משפטית.
בסופו של ההליך נדחו ערעורי ברדוגו וגלי ישראל, ואילו ערעור דרוקר התקבל באופן חלקי בלבד. הפיצוי הכולל עומד על 210 אלף שקל, נוסף על הוצאות המשפט שנפסקו.
ההכרעה מסיימת לעת עתה את ההתדיינות בערכאת הערעור, לאחר יותר מחמש שנים מאז השידורים שהובילו לתביעה.
