איראן ממשיכה להיערך לאפשרות של עימות צבאי נוסף עם ישראל וארצות הברית. ביום שלישי האחרון חשפו משמרות המהפכה מתקן תת-קרקעי חדש, המכונה בטהרן "עיר טילים", ובו הוצגו טילים בליסטיים, טילי שיוט ומערכות שיגור. אלא שמאחורי התיעוד שפרסמה איראן מסתתרת שאלה משמעותית עבור מערכת הביטחון הישראלית: האם המתקנים התת-קרקעיים מסוגלים להגן על מערך הטילים האיראני מפני תקיפות מהאוויר?
בתיעוד שפרסמה סוכנות הידיעות האיראנית תסנים נראים בכירי הצבא האיראני, בהם עלי עבדאללהי, ומפקד חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה, מג'יד מוסווי, מסיירים במתחם תת-קרקעי רחב ובו טילים, משגרים וכלי רכב צבאיים. מיקומו המדויק של המתקן לא נחשף, וגם היקף אמצעי הלחימה המאוחסנים בו אינו ידוע.
לא רק אחסון: תוכנית הייצור התת-קרקעית של איראן
במשך שנים השקיעה איראן בבניית מתקנים מבוצרים שנועדו לאחסן טילים ולהגן עליהם מפני תקיפות. כעת, לפי הצהרות משמרות המהפכה, בטהרן מנסים להרחיב את המערך ולהעביר גם חלק מפסי הייצור של הטילים והכטב"מים למתחמים תת-קרקעיים.
דובר משמרות המהפכה, חוסיין מוחבי, טען כי איראן כבר החלה להעביר את תשתיות הייצור מתחת לפני הקרקע, במטרה להבטיח שהפעילות הצבאית תימשך גם תחת הפצצות ממושכות.
המשמעות האפשרית היא שינוי בתפיסה האיראנית: במקום להסתפק בהגנה על טילים שכבר יוצרו, טהרן מבקשת להגן גם על היכולת לייצר אמצעי לחימה חדשים במהלך מלחמה. עם זאת, התיעוד שפורסם אינו מוכיח כי במתקן שנחשף פועלים פסי ייצור, או כי הם מסוגלים להמשיך לפעול תחת תקיפה.
האתגר של חיל האוויר: האם עומק המתקנים מספיק?
מתקנים תת-קרקעיים מציבים אתגר בפני חילות אוויר משום שהם מקשים על איתור התשתיות, הערכת היקף הפעילות בתוכן ופגיעה במערכות המוגנות בשכבות סלע ובטון.
בפעם השנייה תוך ימים: איראן מאיימת לשגר טילים לאירופה
לא רק טילים וכטב"מים: המערך האיראני שמאיים על ישראל והעולם
אולם עומק המתקן אינו המדד היחיד לחסינותו. רמת המיגון תלויה גם במבנה הגיאולוגי, בעובי שכבות ההגנה, בתכנון המתחם ובמערכות התומכות בפעילותו. גם מתקן שנבנה בעומק רב עשוי להיות פגיע, והיכולת לפגוע בו תלויה במודיעין, בסוג החימוש ובמאפייני המטרה.
ישראל כבר תקפה בעבר תשתיות הקשורות למערך הטילים האיראני, ובהן משגרים, אתרי אחסון ומתקנים צבאיים. צילומי לוויין שנבחנו לאחר העימותים הקודמים הצביעו גם על מאמצים איראניים לשקם בסיסי טילים שנפגעו ולחזק תשתיות רגישות.
למרות זאת, אין כיום מידע פומבי מספק כדי לקבוע אם "עיר הטילים" החדשה מסוגלת לעמוד בתקיפה ישראלית או אמריקנית, או מהי רמת המיגון שלה בפועל.
כמה טילים נותרו בידי איראן?
לצד חשיפת המתקן, הערכות מודיעין מערביות שפורסמו בבלומברג מצביעות על כך שאיראן ממשיכה לשקם את מערך הטילים שלה. לפי ההערכות, המדינה מסוגלת לייצר כיום כ-50 טילים בליסטיים בחודש, כמחצית מקצב הייצור שלה לפני המלחמה, וברשותה נותרו ככל הנראה לפחות 1,700 טילים בליסטיים.
מדובר בהערכות מודיעיניות ולא בנתונים שאומתו באופן עצמאי, אך הן מצביעות על כך שלמרות הפגיעה בתשתיות הצבאיות, איראן עדיין מחזיקה בארסנל משמעותי.
במהלך חשיפת המתקן הזהיר עבדאללהי כי במקרה של מתקפה נוספת, התגובה האיראנית עשויה להתרחב אל מעבר לגבולות המזרח התיכון. דבריו מצטרפים להצהרות נוספות של בכירים בטהרן, שמנסים להציג יכולת צבאית מתמשכת למרות התקיפות שספגה המדינה.
המסר לישראל: המערך האיראני עדיין פעיל
עיתוי חשיפת המתקן אינו מקרי מבחינת ההקשר המדיני והביטחוני. הפרסום מגיע על רקע המתיחות המתמשכת עם ארצות הברית וישראל, ובמקביל לניסיונות לחדש את המגעים להסדר בין וושינגטון לטהרן.
עבור איראן, הצגת מתקנים תת-קרקעיים מאפשרת להעביר מסר של שרידות צבאית ולהמחיש כי מערך הטילים שלה לא הושמד. עבור ישראל, האתגר אינו מסתכם בשאלה כמה טילים מחזיקה איראן, אלא גם ביכולת לפגוע בתשתיות שיאפשרו לה להמשיך לאחסן, לייצר ולהפעיל אותם במהלך עימות ממושך.
בדרך להסכם? סגן נשיא ארה"ב שוקל להיפגש עם בכיר איראני
איראן מציבה תנאים לארה"ב ומאיימת בתקיפת בסיסים "מרוחקים"
איראן משנה את מדיניות הטילים – ולאירופה יש סיבה טובה לדאוג
בסופו של דבר, התמונות שפרסמו משמרות המהפכה חושפות רק חלק מהמערך האיראני. עומק המתקנים, רמת הביצורים והיכולת המבצעית האמיתית שלהם נותרו בלתי ידועים. השאלה עד כמה הם מוגנים מפני חיל האוויר תישאר פתוחה כל עוד אין מידע מודיעיני או ראיות עצמאיות המאפשרים להעריך את חסינותם.
