חבר הכנסת שמחה רוטמן מהציונות הדתית פתח את הכנסת ה-26 במתקפת חקיקה נרחבת, שנועדה להחזיר לסדר היום את הרפורמה המשפטית. אתמול (שלישי), מיד לאחר השבעת הכנסת החדשה, הגיש רוטמן מחדש 85 הצעות חוק, מהן כ-20 העוסקות בשינויים במערכת המשפט ובמערכת אכיפת החוק.
רוטמן, שכיהן כיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת היוצאת, מבקש להמשיך לקדם את תוכנית "חוק וצדק", הכוללת שינויים נרחבים ביחסים בין הכנסת, הממשלה ומערכת המשפט..
שמחה רוטמן על מערכת המשפט: "כוח מושחת שהורס את מדינת ישראל"
בין ההצעות שהגיש מחדש נמצאות כמה מהיוזמות המרכזיות של הרפורמה המשפטית: פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הגבלת הביקורת השיפוטית על חוקים, שינוי אופן מינוי היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה והחזרת מנגנון החסינות של חברי הכנסת למתכונת שהייתה נהוגה לפני שנת 2005.
"מי שחשב שהרפורמה המשפטית ירדה מסדר היום מקבל היום תשובה", הצהיר רוטמן. לדבריו, "85 הצעות החוק שהוגשו מחדש עם פתיחת הכנסת ה-26, מתוכן כ-20 לתיקון מערכת המשפט, מראות שהרפורמה נמשכת, לא בסיסמאות אלא בחקיקה".
רוטמן הוסיף והבהיר כי בכוונתו להמשיך בקידום היוזמות גם אם לא תקום ממשלת ימין: "נמשיך לקדם אותה בכל הרכב ממשלה שיקום".
פיצול תפקיד היועמ"ש והגבלת בג"ץ
שלוש מהצעות החוק המרכזיות כבר עברו קריאה ראשונה בכנסת ה-25 והיו בהליכי הכנה לקריאה שנייה ושלישית, לפני פיזור הכנסת. הראשונה היא הצעת חוק-יסוד: סמכות חקירה והעמדה לדין, העוסקת בהסדרת הסמכויות בתחום החקירות והעמדה לדין.
השנייה היא הצעת חוק-יסוד: השפיטה, העוסקת בביקורת השיפוטית על חוקי הכנסת. ההצעה נועדה לשנות את הכללים המאפשרים לבית המשפט העליון להתערב בחקיקה.
המהלך הראשון של איזנקוט: ביטול כל חוקי הרפורמה המשפטית
ההצעה השלישית מבקשת לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשני תפקידים נפרדים: יועץ משפטי לממשלה ותובע כללי. החוק המוצע מסדיר את מינוי בעלי התפקידים, משך כהונתם והסמכויות שיוענקו לכל אחד מהם.
על הצעת החוק לפיצול התפקיד חתומים לצד רוטמן 16 חברי כנסת נוספים, ובהם חנוך דב מלביצקי, יצחק קרויזר, אריאל קלנר ואלי דלל.
פסילת חוקים רק בהסכמת כל שופטי העליון
יוזמה נוספת שהוגשה מחדש היא הצעת חוק-יסוד: ההתגברות, המבקשת להטיל מגבלות נוקשות על סמכותו של בית המשפט העליון לפסול חוקים.
לפי הנוסח שעליו דווח, פסילת חוק של הכנסת תתאפשר רק בהרכב מלא של כלל שופטי בית המשפט העליון ובהחלטה שתתקבל פה אחד. המשמעות היא שגם התנגדות של שופט אחד תמנע את פסילת החוק.
רוטמן הניח מחדש גם הצעה שלפיה הרכבי השופטים בבית המשפט העליון ייקבעו באמצעות מערכת ממוחשבת, ללא מעורבות אנושית בקביעת ההרכב.
בתחום המשפט הפלילי מבקש רוטמן לאפשר למדינה לערער על זיכוי בהליך פלילי, להגביל את משך החקירות המשטרתיות ואת משך הטיפול בתיקים בפרקליטות, ולאפשר מינוי תובע חיצוני לחקירת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה במקרים שבהם עלול להתעורר ניגוד עניינים.
יועצים משפטיים במשרות אמון והחזרת החסינות
חלק נוסף מהצעות החוק עוסק במעמדם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה. רוטמן מבקש להפוך את התפקיד למשרת אמון של השר הממונה, במקום שיטת המינוי הקיימת.
הצעה אחרת מבקשת להחזיר את מנגנון חסינות חברי הכנסת שהיה קיים עד שנת 2005. כיום נדרש חבר כנסת לבקש חסינות מפני העמדה לדין, בעוד שההסדר הקודם העניק חסינות דיונית כברירת מחדל, שניתן היה להסירה בהליך שנקבע בחוק.
רוטמן הגיש מחדש גם הצעות להגבלת זכות העמידה בעתירות לבג"ץ ולביטול עבירת הפרת האמונים הכללית, שנמצאת במוקד מחלוקות משפטיות בשל הגדרתה הרחבה.
הציוץ של בנט ששימח את יאיר גולן
יוזמה נוספת מבקשת לקבוע תקופת צינון של שלוש שנים לבכירים במשרד המשפטים המבקשים להתמנות לשופטים בבית המשפט העליון. על ההצעה חתומים לצד רוטמן גם חברי הכנסת משה גפני, ינון אזולאי ואמיר אוחנה.
הכנסת החדשה, המאבק הישן
למרות המספר הגדול של הצעות החוק, אין מדובר ב-85 יוזמות חדשות לחלוטין. לפי הדיווח בערוץ 7, 82 מהן הן הצעות חוק פרטיות ושלוש נוספות הוגשו מטעם ועדת החוקה בכנסת הקודמת. חלקן כבר נדונו והתקדמו בשלבי החקיקה בכנסת ה-25.
עם זאת, פתיחתה של כנסת חדשה מחייבת התייחסות מחודשת להליכי החקיקה. העובדה שהצעת חוק עברה קריאה ראשונה בכנסת הקודמת אינה מבטיחה כי תוכל להמשיך אוטומטית מאותו שלב בכנסת הנוכחית. האפשרות להחיל עליה דין רציפות כפופה להוראות הדין ולהחלטות הנדרשות.
המהלך מגיע בשעה שהמגעים להקמת ממשלה חדשה עדיין מתנהלים, ועתיד הרפורמה המשפטית תלוי גם בהרכב הקואליציה שתקום וביכולת לגבש רוב לחקיקה.
