ממחאות קפלן ועד סירוב לגנות את חמאס: הפנים החדשות של הכנסת

הכנסת ה-26 נפתחה היום (שלישי) עם 120 חברי כנסת, בהם 46 פנים חדשות. אלא שמאחורי חלק מהשמות שהצטרפו למשכן, ולצד פוליטיקאים ותיקים שחזרו אליו, מסתתרת היסטוריה של התבטאויות שנויות במחלוקת, פעילות במחאות נגד הממשלה ועמדות שעוררו ביקורת ציבורית חריפה. בזמן שיו"ר מפלגת ישר, גדי איזנקוט, שקיבל מנשיא המדינה את המנדט להרכבת הממשלה, מנסה לגבש קואליציה חדשה, בדקנו מי הם כמה מהנבחרים שעשויים להעניק לו את הרוב הדרוש – ומה אמרו ועשו לפני שנכנסו לכנסת.

המשך הכתבה חינם באפליקציית C14

6+

ממחאות קפלן אל מליאת הכנסת

אחד השמות הבולטים ברשימת הדמוקרטים הוא עמרי רונן, ממובילי ארגון "אחים לנשק", שהיה מזוהה עם המחאה נגד הרפורמה המשפטית ועם המאבק סביב סוגיית גיוס החרדים. רונן עורר סערה לאחר שהצהיר בריאיון כי גם בעתיד יעשה את כל הדרוש מבחינתו כדי למנוע את מה שהוא מכנה "הפיכה משטרית", לרבות אי-התייצבות לשירות מילואים.

בעקבות הדברים הודיע שר הביטחון ישראל כ"ץ ביולי האחרון כי הנחה את הרמטכ"ל לפעול לסילוקו של רונן מכל מסגרת של שירות בצה"ל, בטענה כי מדובר בעידוד סרבנות מטעמים פוליטיים. רונן מצדו תקף את ההחלטה ואת מדיניות הממשלה בנושא הגיוס.

6+

אלוף במילואים נעם תיבון, ממובילי המחאה נגד הממשלה, נכנס לכנסת מטעם רשימת ביחד בראשות נפתלי בנט. תיבון היה מהקולות הבולטים במחאה נגד החקיקה המשפטית, והשתתף בהפגנות נגד הממשלה גם לאחר מחדל 7 באוקטובר ובמסגרת המאבק הציבורי להשבת החטופים.

ביולי 2023 נמנה תיבון עם בכירי מערכת הביטחון לשעבר שחתמו על מכתב המגבה אנשי מילואים שהודיעו על השעיית התנדבותם בעקבות קידום החקיקה המשפטית. החותמים הגדירו את החלטתם של אנשי המילואים מעשה של אחריות לאומית.
כעת, מי שהיה ממובילי המחאה ברחובות ואף שיבח את הטייסים שאיימו שלא יתקפו באיראן – עובר אל הזירה הפרלמנטרית.

6+

עורכת הדין שייצגה את עהד תמימי והסערה סביב הסרט על צה"ל

גבי לסקי ממפלגת הדמוקרטים, שכבר כיהנה בעבר כחברת כנסת מטעם מרצ, שבה למשכן לאחר שנים של פעילות בארגוני שמאל ובמאבקים משפטיים וציבוריים. במהלך הקריירה שלה ייצגה לסקי, בין היתר, את עהד תמימי, הצעירה הפלשתינית שהורשעה בתקיפת חיילי צה"ל, וכן נאשמים נוספים בעבירות ביטחוניות והסתה. היא גם הייתה ממקימות מערך "עוטף עצורים", שסייע לעצורים במחאות נגד הממשלה.

בספטמבר האחרון עוררה לסקי ביקורת לאחר שיצאה להגנת יוצרי הסרט "נז"א", שהציג טענות קשות נגד פעילות צה"ל ברצועת עזה. לסקי הבהירה כי טרם צפתה בסרט, אך יצאה נגד הקריאות להשתקת יוצריו. זו אינה הסערה הראשונה שנקשרה בשמה. בשנת 2022 התבטאה לסקי בזכות הדאגה לפרנסתם של ילדי משפחות מחבלים, במסגרת דיון על תשלומי הרשות הפלשתינית. לאחר הביקורת הציבורית הבהירה כי דבריה לא נועדו להצדיק טרור והתנצלה על האמירה.

6+

קמפיין חווארה ופרשת כספי ההסתדרות

גם יאיא פינק ממפלגת הדמוקרטים, ממובילי המחאה נגד הממשלה, מגיע לכנסת עם רקורד ציבורי שנוי במחלוקת. בשנת 2023 הוביל פינק קמפיין גיוס המונים לטובת תושבים פלשתינים בחווארה, בעקבות ההתפרעויות בכפר. הקמפיין גייס יותר ממיליון שקלים, ופינק טען כי הכספים מיועדים לנפגעים חפים מפשע בלבד.

אולם פרשה אחרת בעניינו נוגעת דווקא לכספי ההסתדרות. בתחקיר שפורסם בחדשות 14 נחשף כי במסגרת תפקידו כראש אגף בהסתדרות הועברו מאות אלפי שקלים לעמותות המזוהות עם פעילים ממפלגתו, ובהן עמותה שבראשה עומד אחד ממקורביו ותומכיו בפריימריז. דוח מבקר ההסתדרות הצביע על ליקויים בניהול האגף, וארגון "אם תרצו" הגיש תלונה למשטרה בדרישה לבדוק את ההתנהלות. מדובר בטענות המחייבות בירור, ולא בקביעה כי פינק ביצע עבירה פלילית.

6+

מי שמסרב לכנות את חמאס ארגון טרור

אחת הדמויות שעשויות להיות בעלות השפעה משמעותית על הקמת הממשלה היא יוסף ג'בארין, העומד בראש הרשימה המשותפת, שזכתה ב-11 מנדטים. בריאיונות שנערכו עמו במהלך מערכת הבחירות נשאל ג'בארין אם חמאס הוא ארגון טרור, אך נמנע מלהשיב על השאלה באופן ישיר. באחד הראיונות, כשנשאל שוב ושוב על הגדרת הארגון, השיב: "אני כאן באמת לא בחדר חקירות".

ג'בארין גינה את הטבח שביצע חמאס ב-7 באוקטובר, אך סירובו להגדיר את הארגון כארגון טרור עורר ביקורת חריפה. במקביל הצהיר כי הרשימה המשותפת תהיה מוכנה להעניק רשת ביטחון פרלמנטרית לממשלה שתביא להחלפת נתניהו, אך הבהיר כי התמיכה לא תינתן ללא תנאים.

שם נוסף ברשימה המשותפת הוא ד"ר פאתן גטאס, איש חד"ש, שהתבטא בעבר בחריפות נגד מדינת ישראל ומדיניותה. לאחר חיסולו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, פרסם גטאס מאמר שבו הביע צער על אובדנם של מי שכינה "לוחמי התנגדות", וכתב כי אובדנו של לוחם התנגדות הוא הפסד לפטריוטים, גם כאשר קיימת מחלוקת על השקפתו. הדברים עוררו ביקורת בשל ההתייחסות האוהדת לאנשי ארגונים הנלחמים בישראל.

6+

הבטיח לסגור את ערוץ 14 – ועשוי להשתלב בממשלה

בראש מפלגת הדמוקרטים עומד יאיר גולן, שהתבטאויותיו לאורך השנים עוררו סערות ציבוריות חוזרות ונשנות. גולן זכור מנאום "זיהוי התהליכים", ובמאי 2025 עורר סערה נוספת לאחר שהצהיר כי "מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב", בהתייחסו למלחמה בעזה. הדברים עוררו ביקורת חריפה והאשמות בהכפשת חיילי צה”ל. בהמשך הבהיר גולן כי לא התכוון להאשים את צה"ל בפגיעה מכוונת בתינוקות, וכי דבריו הופנו כלפי המדיניות של הדרג הפוליטי.

אך האמירות לא הסתיימו שם. גולן הצהיר כי אם יעלה לשלטון יפעל לסגירת ערוץ 14, שלטענתו משמש ערוץ תעמולה. הוא גם התבטא בעבר בזכות סגירת מכינת עלי, ובהמשך הסביר כי בכוונתו למנוע מימון ציבורי ממכינה בשל תכנים שלטענתו נלמדים בה. בנוסף הצהיר כי ממשלה בהשתתפות מפלגתו לא תעביר כספים להתנחלויות. בהמשך סייג את דבריו ביחס לגושי ההתיישבות.

6+

והרשימה עוד ארוכה

לצד הנבחרים החדשים, ימשיכו לכהן במשכן גם חברי הכנסת הוותיקים מהמפלגות הערביות שמסרבים אף הם לכנות את חמאס ארגון טרור, ובראשם חבר הכנסת אחמד טיבי, שאף כיהן בעבר כיועצו המיוחד של יו"ר הרשות הפלסטינית לשעבר יאסר ערפאת.

טיבי, כמו נבחרי ציבור ערבים נוספים, עשוי להיות גורם משמעותי במערכת הפוליטית לנוכח תוצאות הבחירות. אלה רק חלק מהדמויות שירכיבו את הכנסת ה־26. עם 19 מנדטים לשתי הרשימות הערביות, שמונה מנדטים לדמוקרטים ו־12 לרשימת ביחד, שאלת השותפויות הפוליטיות הופכת למרכזית במיוחד. כעת, כשגדי איזנקוט מחזיק במנדט להרכבת הממשלה, השאלה אינה רק אם יצליח להשיג 61 אצבעות בכנסת – אלא גם אילו עמדות, הבטחות ואמירות של שותפיו הפוטנציאליים יקבלו ביטוי במדיניות הממשלה הבאה.