חשש כבד להצטלבות בין הון לשלטון סביב אחד המינויים הרגישים בכנסת ה-26: לירן אבישר בן חורין, ממפלגת "ביחד" של נפתלי בנט, מיועדת להתמנות ליו"ר ועדת הכספים של הכנסת – בעוד בעלה, איתי בן חורין, הוא ממייסדי ובעלי משרד הייעוץ האסטרטגי והתקשורתי "בן חורין אלכסנדרוביץ'", המייצג חברות וגופים מהגדולים במשק. מדובר במינוי שמעלה שאלות נוקבות על היקף ניגודי העניינים האפשריים ועל יכולתה של יו"ר הוועדה המיועדת לעסוק בחופשיות בסוגיות הכלכליות המרכזיות שעל שולחנה.
היקף הקשרים העסקיים של המשרד ממחיש את מורכבות המינוי. בין לקוחותיו לאורך השנים נמנו בנק לאומי, אלטשולר שחם, קבוצת פוקס, שופרסל, סודהסטרים, סופר-פארם, מיקרוסופט וקוואלקום, לצד גופים נוספים בתחומי הפיננסים, התעשייה, הבריאות והטכנולוגיה. מדובר בחברות הפועלות בענפים המושפעים מהחלטות כלכליות ורגולטוריות. יודגש כי רשימת הלקוחות העדכנית של המשרד אינה ידועה במלואה, ולא ניתן לקבוע שכל החברות הללו עדיין מיוצגות על ידו.
המשמעות חריגה במיוחד נוכח הסמכויות של ועדת הכספים. הוועדה עוסקת בתקציב המדינה, בהעברות של מיליארדי שקלים, בשינויי מיסוי וברפורמות כלכליות המשפיעות על המשק כולו. האם מי שעומדת בראש הוועדה תוכל לנהל דיונים הנוגעים לבנקים, לחברות פיננסיות ולרשתות קמעונאות, כאשר בעלה מעניק שירותי ייעוץ לגופים הפועלים בענפים הללו? האם תידרש להימנע מדיונים ומהצבעות, ואם כן – באיזה היקף?
אלא שהשאלות הללו רחוקות מלהיות תיאורטיות בלבד. כבר ביוני 2020, עם מינויה של אבישר בן חורין למנכ"לית משרד התקשורת, היא נדרשה לחתום על הסדר ניגוד עניינים רשמי בשל פעילותו העסקית של בעלה. במסמך שפורסם באתר משרד המשפטים צוין כי בן חורין מחזיק ב-50% מהחברות הרלוונטיות של משרד הייעוץ. ההסדר חייב את אבישר בן חורין להימנע מטיפול בענייניהם של לקוחות מסוימים ולהעביר ליועצת המשפטית רשימות מעודכנות של לקוחות מהותיים ושל לקוחות שבעלה מטפל בהם אישית, לפחות אחת לשלושה חודשים.
במילים אחרות, כבר לפני יותר משש שנים זוהה באופן רשמי הצורך להטיל מגבלות על עיסוקה הציבורי בשל קשריו העסקיים של בעלה. כעת היא מיועדת לקבל לידיה תפקיד שבמסגרתו מתקבלות החלטות כלכליות המשפיעות על שורה ארוכה של ענפים במשק, והחשש לניגוד עניינים מקבל משמעות רחבה במיוחד. ההסדר הקודם אינו חל אוטומטית על תפקידה החדש, אך עצם קיומו מחייב בירור יסודי של המגבלות שיידרשו כעת.
המינוי עצמו סוכם הבוקר (שלישי) במסגרת חלוקת התפקידים בין מפלגות גוש השינוי, ולפי דיווחים עורר התנגדות גם בקרב השותפים הפוליטיים, בין היתר בשל היעדר ניסיון פרלמנטרי. לפי דיווחים, בנט התעקש על המינוי חרף ההסתייגויות. כעת מתברר כי מעבר לשאלת הניסיון, המינוי מעורר גם שאלות מהותיות הנוגעות לקשרים שבין הפעילות העסקית של בעלה לבין תחומי האחריות של ועדת הכספים.
השאלה המרכזית היא כיצד ניתן יהיה להבטיח שהחלטות הוועדה יתקבלו ללא חשש להשפעה של אינטרסים עסקיים. האם רשימת לקוחותיו העדכנית של בן חורין הועברה לייעוץ המשפטי של הכנסת? האם גובש הסדר ניגוד עניינים חדש? האם הציבור יוכל לדעת באילו נושאים תידרש יו"ר הוועדה להימנע מעיסוק? והאם מגבלות אפשריות עלולות להקשות עליה למלא את אחד התפקידים הכלכליים החשובים בכנסת?
אלו הלקוחות של בעלה:
