במשך שנים הפך יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, את ההתנגדות למפלגות החרדיות ואת המאבק בפטור מגיוס לאחד מסימני ההיכר הפוליטיים שלו. בקמפיין הבחירות האחרון התנוססה הסיסמה "100% למשרתים, 0% למשתמטים", ובעבר אף התבטא ליברמן בחריפות נגד הציבור החרדי והנהגתו.
אלא שלאחר הבחירות, עם תחילת המאמצים להקמת ממשלה חלופית לזו של בנימין נתניהו, החליט ליברמן לשנות כיוון. ביום שישי, 6 בנובמבר, הודיע כי הוא מוכן לבחון שיתוף פעולה עם המפלגות החרדיות ולהתגמש גם בנושא חוק הגיוס.
ההודעה עוררה ביקורת בשל הפער בינה לבין הבטחות הבחירות שלו. המהלך מציב מחדש את המהלך של שורת ח"כים סרוגים ממחנה הימין לתקוף את הציבור החרדי ולחבור ל"ברית המשרתים" של מחנה השמאל.
הח"כים שהתעמתו עם הקואליציה בגלל חוק הגיוס
כזכור, במהלך כהונת הכנסת הקודמת, שורה של חברי כנסת מהליכוד ומהציונות הדתית יצאו נגד מתווים שקידמה הקואליציה להסדרת גיוס החרדים.
אחד הקולות הבולטים היה שר העלייה והקליטה אופיר סופר מהציונות הדתית. בדצמבר 2025, בעקבות הצגת מתווה הגיוס של יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט, כינס סופר מסיבת עיתונאים והודיע כי יצביע נגד החוק גם אם משמעות הדבר תהיה פיטוריו מהממשלה.
סופר הגדיר את ההצעה "חוק מביש", וקרא לחבריו בקואליציה להתנגד לה.
גם יולי אדלשטיין, שהוחלף קודם לכן בראשות ועדת החוץ והביטחון על רקע המחלוקת סביב חוק הגיוס, מתח ביקורת חריפה על המתווה החדש. בדיון בוועדה טען כי מטרת החוק אינה להביא לגיוס חרדים לצה"ל, אלא ככל הנראה לשמור על יציבות הקואליציה, והזהיר מפני פגיעה בביטחון המדינה.
לצדם התייצב ח"כ משה סעדה מהליכוד, שהציג עמדה שלפיה הטבות וסבסוד מטעם המדינה צריכים להיות מותנים בשירות. בראיון לחדשות 14 ביוני 2025 סיכם את עמדתו בסיסמה: "לא שירתת – לא קיבלת", והבהיר כי לדעתו העיקרון צריך לחול על כלל חלקי האוכלוסייה.
ח"כ משה סולומון מהציונות הדתית הסתייג גם הוא מנוסח מתווה הגיוס שהוצג בדצמבר 2025. בהמשך אף הצביע בניגוד לעמדת סיעתו נגד חוק יסוד: לימוד תורה, בטענה שאין להשוות בחקיקה בין לימוד תורה לשירות צבאי. בעקבות הצבעתו הודח מהוועדות שבהן ייצג את מפלגתו.
המעבר התמוה של דן אילוז לליברמן
אחד הסיפורים הבולטים בפרשה הוא זה של חבר הכנסת לשעבר דן אילוז.
אילוז, שנבחר לכנסת מטעם הליכוד, היה בין המתנגדים למתווים שקידמה הקואליציה בנושא גיוס החרדים. כבר באוקטובר 2024 הצהיר בראיון לערוץ 7 כי לא יתמוך בחוק גיוס שלא יכלול סנקציות אישיות משמעותיות.
בהמשך, לאחר שהתעמת עם מפלגתו בנושאי הגיוס והחקיקה הנלווית, החליט לעזוב את הליכוד. באוגוסט 2026 הודיע על הצטרפותו לישראל ביתנו, ובמעמד ההכרזה שיבח את ליברמן על עמידתו בעקרונותיו.
אילוז אף הסביר כי המאבק בחוק הפטור מגיוס היה אחד הגורמים המרכזיים למעברו הפוליטי. אלא שכעת, דווקא יו"ר מפלגתו החדשה הוא זה שפתח את הדלת לפשרות בנושא.
הקמפיין של איזנקוט לציונות הדתית – והכנס בגבעת שמואל
גם במפלגת "ישר" של גדי איזנקוט, שקיבל ב-9 בנובמבר את המנדט להרכבת הממשלה, יש נציגים בולטים מהציונות הדתית שהציבו את סוגיית השירות במרכז פעילותם.
כבר בחודש מאי השיקה המפלגה קמפיין ייעודי לציבור הדתי-לאומי תחת הסיסמה "יש אלטרנטיבה. ערכים. ציונות. ביטחון". את המהלך הוביל השר לשעבר מתן כהנא, שנבחר לעמוד בראש המטה של המפלגה לציונות הדתית.
הקמפיין נועד להציג לציבור הדתי-לאומי כתובת פוליטית נוספת, תוך הדגשת השירות הצבאי, האחריות הלאומית והצורך בהרחבת מעגל המשרתים.
ב-18 באוקטובר, ימים ספורים לפני הבחירות, קיימה מפלגת "ישר" כנס מיוחד לבני הציונות הדתית בגבעת שמואל, בהשתתפות מאות בני אדם. לצד איזנקוט השתתפו בכנס מתן כהנא, חילי טרופר, שירה שפירא ואורית פרקש-הכהן.
כהנא הצהיר בכנס כי מפלגת "ישר" היא בית לציונות הדתית ולמאמינים ב”ברית המשרתים”, והבטיח לחדש את הברית יחד עם איזנקוט.
גם חברים נוספים ברשימה הציגו עמדות ברורות בנושא. חילי טרופר הבהיר בראיון לפני הבחירות כי חוק שירות לכולם הוא תנאי מבחינתו להצטרפות לממשלה, ואילו שירה שפירא הציגה שירות צבאי, לאומי או אזרחי כאחד מעקרונות היסוד לשותפות פוליטית.
בין הבטחות הבחירות להסכמים הקואליציוניים
יצוין כי במהלך השנים האחרונות הזהירו בכירים בימין, ובהם בצלאל סמוטריץ' ואריה דרעי, כי מפלגות המתנגדות לנתניהו עשויות להסכים לפשרות נרחבות עם המפלגות החרדיות כדי להקים ממשלה חלופית. מנגד, ראשי מפלגות בגוש השינוי ממשיכים להצהיר כי עקרון השירות לכולם הוא חלק ממחויבותם לבוחרים.
כעת, כשהאפשרות לממשלה עם החרדים עולה על השולחן, הח"כים הסרוגים ניצבים בפני המציאות המתעתעת: האם "ברית המשרתים" היא עיקרון מחייב, או שמא מדובר בסיסמת בחירות שנועדה להפיל את ממשלת הימין, שהם היו בה רק ניצבים?
