מנהיג השמאל הרדיקלי בצרפת, ז'אן-לוק מלנשון, הציג בסוף השבוע תוכנית כלכלית שאפתנית לקראת הבחירות לנשיאות ב-2027. בין ההבטחות: הורדת גיל הפרישה ל-60, העלאת שכר המינימום, קיצור שבוע העבודה והרחבה משמעותית של שירותי הרווחה. אלא שהתוכנית מגיעה בשעה שצרפת מתמודדת עם גירעון של עשרות מיליארדי אירו וחוב ציבורי של יותר מ-115% מהתוצר.
התוכנית של מפלגת "צרפת הבלתי כנועה" (LFI), הנושאת את השם "העתיד המשותף", כוללת 1,069 צעדים בתחומי הכלכלה, החברה, הסביבה ומדיניות החוץ, מהם 238 צעדים חדשים. מלנשון מבקש להגדיל את מעורבות הממשלה במשק, לחזק את השירותים הציבוריים ולהעביר משאבים מבעלי ההון לשכבות החלשות.
אלא שמאחורי שורת ההבטחות הנדיבות ניצבת שאלה מרכזית: כיצד תממן צרפת את התוכנית? המדינה כבר נמצאת בין המדינות בעלות הוצאות הרווחה הגבוהות באירופה, והחוב הציבורי שלה עולה על 115% מהתוצר. מלנשון מבטיח לגבות מסים נוספים מהעשירים ומהחברות הגדולות, אך כלכלנים מזהירים כי המהלך עלול דווקא לפגוע בהשקעות, להבריח הון ולהקטין את הכנסות המדינה.
לעבוד פחות, להרוויח יותר ולפרוש מוקדם
אחת ההבטחות המרכזיות של מלנשון היא העלאת שכר המינימום ל-1,700 אירו נטו בחודש. במקביל הוא מבקש להעלות את שכר עובדי המגזר הציבורי ולחזק את כוח הקנייה של משקי הבית.
בתחום הפנסיה מציע מלנשון לבטל את הרפורמה שהעלתה את גיל הפרישה בצרפת ל-64, ולהחזיר אותו בהדרגה ל-60. לפי התוכנית, עובדים יוכלו לקבל פנסיה מלאה לאחר 40 שנות הפרשה.
הצעה נוספת היא קיצור שבוע העבודה ל-32 שעות, תחילה במקצועות שוחקים ובעבודות לילה, ובהמשך באמצעות הסכמים בין עובדים למעסיקים. המפלגה מבקשת גם להוסיף שבוע חופשה בתשלום לעובדים.
מלנשון מציע להרחיב את זכויות העובדים גם במקרים של מחלה ואבל. בין היתר, התוכנית כוללת אפשרות להיעדר מהעבודה לתקופת מחלה קצרה על סמך הצהרה עצמית, ללא צורך באישור רופא, וכן שבעה ימי חופשה לאחר פטירת אדם קרוב, גם כאשר מדובר בחבר ולא בבן משפחה.
מדינה שכבר שקועה בחובות
אלא שהתוכנית מעוררת שאלות קשות בנוגע לעתידה הכלכלי של צרפת. בשנת 2025 הגיע הגירעון הציבורי במדינה לכ-152.5 מיליארד אירו, שהם 5.1% מהתוצר. החוב הציבורי טיפס לכ-3.46 טריליון אירו, יותר מ-115% מהתוצר.
גם הוצאות הרווחה בצרפת כבר גבוהות במיוחד. לפי נתוני יורוסטאט, ההוצאות על הגנה סוציאלית עמדו ב-2025 על כ-32.1% מהתוצר, לעומת ממוצע של כ-27.5% באיחוד האירופי. כלומר, צרפת כבר מקדישה חלק גדול מהמשאבים שלה לקצבאות, לפנסיות ולשירותים חברתיים.
במציאות הזו מבטיח מלנשון להוריד את גיל הפרישה, להגדיל את הקצבאות, להרחיב את שירותי הבריאות ולהעלות את שכר עובדי המדינה. צעדים אלה עשויים להגדיל את ההוצאות הציבוריות, לצד עלויות נוספות שיוטלו על המעסיקים.
Le premier message de notre rassemblement, c'est notre nombre.
Nous sommes en train d'ouvrir le chemin d'un grand changement politique en France.
Ici est la force. Ici, c'est carré. Aucune énergie ne sera gâchée aux chicayas politiciennes.
Ajoutez votre force au combat commun. https://t.co/p9wtzA86QL
— Jean-Luc Mélenchon (@JLMelenchon) November 7, 2026
כדי לממן את ההבטחות מציע מלנשון להעלות משמעותית את המסים על בעלי הכנסות והון גבוהים. בתוכנית התקציבית שהציגה מפלגתו באוקטובר היא העריכה כי ניתן יהיה לגבות 106.4 מיליארד אירו נוספים במסים בשנת 2027, לצד גידול של כ-81.7 מיליארד אירו בהוצאות. במפלגה טוענים כי כך יהיה אפשר לממן את ההבטחות ואף לצמצם את הגירעון.
אלא שכלכלנים בצרפת מטילים ספק בהנחות הללו. מתיו פלאן, כלכלן במכון המחקר הכלכלי הצרפתי OFCE, הזהיר כי התוכנית מבוססת על העלאת מסים משמעותית על עשירים וחברות, מבלי לתת משקל מספק לאפשרות שהם יעבירו את כספם ופעילותם למדינות אחרות.
החשש הוא שהעלאת המסים דווקא תבריח משקיעים, תעודד חברות להעתיק פעילות למדינות שבהן נטל המס נמוך יותר ותפגע בצמיחה ובתעסוקה. במקרה כזה, הכנסות המדינה ממסים עלולות להיות נמוכות מהתחזיות, והגירעון עלול לגדול במקום להצטמצם.
גם קיצור שבוע העבודה לצד העלאת שכר המינימום עשוי להכביד על המגזר העסקי. חברות שיתקשו להגדיל את התפוקה לשעת עבודה ייאלצו להתמודד עם עלויות העסקה גבוהות יותר. עבור עסקים קטנים ובינוניים, התוצאה עלולה להיות צמצום גיוס העובדים, התייקרות מוצרים ושירותים ואף פגיעה ברווחיות.
כך עלול להיווצר מעגל כלכלי בעייתי: הממשלה מגדילה את ההוצאות כדי לשפר את רמת החיים, אך המיסוי והעלויות הנוספות פוגעים בפעילות העסקית ובהכנסות המדינה. במקום לפתור את הקשיים הכלכליים, התוכנית עלולה להעמיק אותם ולהוביל את צרפת למשבר תקציבי חמור יותר.
מס עושר, הגבלת ירושות ופיקוח על חברות
התוכנית של מלנשון כוללת שינויים מרחיקי לכת במערכת המס. הוא מציע להחזיר את מס העושר הצרפתי (ISF), להנהיג את "מס זוקמן", שיחייב בעלי הון של יותר מ-100 מיליון אירו במס מינימלי של 2% על נכסיהם, ולהרחיב את מס ההכנסה מ-5 ל-14 מדרגות.
בנוסף הוא מבקש להגביל את סכום הירושות שאדם יוכל לקבל במהלך חייו ל-12 מיליון אירו, ולהטיל מס של 100% על הסכומים שמעל לתקרה. המפלגה מציעה גם לבטל את שיעור המס האחיד על הכנסות מהון ולמסות אותן בדומה להכנסות מעבודה.
גם החברות העסקיות צפויות להתמודד עם הגבלות חדשות. לפי התוכנית, פער השכר בין העובד המשתכר הכי מעט לעובד המשתכר הכי הרבה באותה חברה יוגבל ליחס של 1 ל-20. חברות שיקבלו סיוע ממשלתי יידרשו לעמוד בתנאים חברתיים וסביבתיים.
במפלגתו של מלנשון רואים בצעדים הללו דרך לצמצם את אי השוויון ולהעביר משאבים לציבור הרחב. מנגד, הביקורת הכלכלית מתמקדת בחשש שהעלאת נטל המס והגברת ההתערבות הממשלתית יפגעו בכדאיות ההשקעה בצרפת, דווקא בתקופה שבה המדינה זקוקה לצמיחה ולהגדלת הכנסותיה.
ארוחות באירו אחד ושירות אקולוגי חובה
בתחום יוקר המחיה מציע מלנשון להגדיל ב-10% את הסיוע הממשלתי לשכר דירה. בנוסף הוא מבקש להנהיג פיקוח על מחירי מוצרים חיוניים ולהגביל את הרווחים שחברות יכולות לגבות על חלקם.
לצעירים הוא מבטיח קצבאות קיום, ארוחות מסובסדות לסטודנטים במחיר של אירו אחד והרחבת הסיוע בדיור. בתחום הבריאות מציעה המפלגה להרחיב את הכיסוי של הביטוח הלאומי עד למימון מלא של טיפולים רפואיים, וכן לממן טיפולים פסיכולוגיים לצעירים מתחת לגיל 26.
אחת ההצעות החריגות בתוכנית היא הנהגת שירות אקולוגי חובה לצעירים מתחת לגיל 25. השירות יימשך תשעה חודשים, ובמהלכו יקבלו המשתתפים שכר בגובה שכר המינימום. הצעירים יעסקו במשימות סביבתיות, ובהן היערכות לאירועי מזג אוויר קיצוניים ושיקום הסביבה.
בתחום האנרגיה מבקש מלנשון להוציא את צרפת בהדרגה מהשימוש באנרגיה גרעינית ולעבור לייצור חשמל המבוסס על אנרגיות מתחדשות. היעד שהציבה המפלגה הוא להגיע לייצור חשמל ממקורות מתחדשים בלבד עד שנת 2060.
התוכנית כוללת גם איסור על טיסות לילה בין השעות 23:00 ל-6:00, כחלק מהמאבק בזיהום האוויר ובשינויי האקלים.
נגד נאט"ו, סנקציות על ישראל ושינוי החוקה
מלבד השינויים הכלכליים והחברתיים, מלנשון מציג גם תוכנית לשינוי מדיניות החוץ של צרפת. בין היתר, הוא מבקש לצאת מהפיקוד הצבאי המשולב של נאט"ו ובהמשך לפעול לפרישה הדרגתית מהברית. במקביל הוא מציע לנהל מחדש הסכמים עם האיחוד האירופי ולסרב ליישום כללים אירופיים שלדעת מפלגתו עומדים בסתירה לתוכניתה.
ביחס לישראל מציג מלנשון קו עוין. התוכנית כוללת תמיכה בהקמת מדינה פלשתינית, הטלת סנקציות על ישראל, אמברגו נשק וקידום השעיית הסכם ההתאגדות בין ישראל לאיחוד האירופי. בגרסה החדשה של המצע מופיעה גם התייחסות לאפשרות של הקמת מדינה דו-לאומית, לצד פתרון שתי המדינות.
מלנשון מבקש גם לשנות את שיטת הממשל הצרפתית ולעבור מהרפובליקה החמישית לרפובליקה שישית. התוכנית כוללת שינוי בחוקה, הרחבת כוחם של האזרחים וביטול סעיף, המאפשר לממשלה לקדם חקיקה ללא הצבעה רגילה בפרלמנט, בכפוף לתנאים הקבועים בחוקה.
התוכנית שהציג מלנשון מבטיחה לצרפתים לעבוד פחות, לפרוש מוקדם יותר וליהנות משירותים ציבוריים נרחבים יותר. אלא שמול ההבטחות הללו עומדת מציאות כלכלית מורכבת: חוב של טריליוני אירו, גירעון שנתי כבד והוצאות ציבוריות גבוהות במיוחד.
השאלה המרכזית היא האם העלאות המסים והרחבת מעורבות המדינה יצליחו, כפי שמבטיח מלנשון, להניע את הכלכלה ולשפר את רמת החיים, או שמא יגרמו ליציאת הון, לפגיעה בעסקים ולהעמקת המשבר התקציבי. בצרפת, שכבר היום מתקשה לממן את מדינת הרווחה הקיימת שלה, ההכרעה בשאלה הזו עשויה להיות משמעותית הרבה מעבר למערכת הבחירות הקרובה.
