אמרנו לכם.
בנסיבות הללו, מצער להיות צודק שוב ושוב. אבל חזרנו והתרענו במשך חודשים שמדובר במחנה נבזי, חולה ושונא שהפך את השקר לדרך חייו.
בשידורים ב-14 אמרתי אינספור פעמים שעכשיו השאלה היא כבר לא רע"מ – אלא הרשימה המשותפת, שליברמן רוצה ראשות ממשלה בכל מחיר, שלא מעניין אותם גיוס חרדים ולא שום דבר אחר, ושחצי דקה אחרי הבחירות הם ימכרו הכל בתירוץ שכעת כדי "לרפא" את ישראל אפשר להניח הכל בצד כולל את הגיוס, העיקר להעיף את "הצורר".
אפשר לאסוף גם אינספור סרטוני הבטחות של ליברמן, ולהתנחם בשעשוע מר מהנוכל העלוב שמוכן למכור אפילו את שנאת החרדים, אבל כרגע חשוב לזכור ולהזכיר למפלגות החרדיות שאם אכן חלילה מישהו יתפתה להישג המדומה הזה, זה עלול להיות ניצחון פירוס.
זה מזכיר, להבדיל, את הויכוח בין מחנה קצרי הרואי של ה"עכשיו! עכשיו!" ובכל מחיר, בנוגע להשבת החטופים, לבין המחנה הלאומי האמוני שהזהיר מכניעה לטרור.
בין הרגש לבין השכל
גם אז, היו מי שהציעו "להודות בתבוסה", לצאת מהרצועה ולהיכנע לטרור העיקר להחזיר את החטופים. אבל השכל הישר אמר אחרת. שמי שנכנע לטרור – יקבל טרור גדול יותר. שאם חלילה תלמד אותו שהדרך הזו משתלמת, תשיג היום את מה שביקשת בחזרה – אבל מחר תקבל טבח נוסף וגדול יותר.
ובאנלוגיה ולהבדיל: אם חלילה מישהו יכנע לטרור שהפעילה כאן היועמ"שית ויגיד: "אוקיי, הובסנו, בואו נלך עם השמאל ונקבל את מה שרצינו" – הוא יגלה מחר שאוסרים עליו ברית מילה, ומה אז?
להערכתי המהלך הזה לא יבשיל בסוף. אמנם כאמור מדובר במחנה של נוכלים ובדאים, אבל הטירוף הקנאי של יאיר גולן, לזימי והרפורמי לא יחזיק מעמד בתוך התבשיל המקדיח הזה.
צריך לנצל את ההתפרקות המוסרית של צבועי השמאל עד תום, להמשיך לשאת ולתת עם הרמאי הסדרתי הזה, להלבין לחלוטין ולחשוף את בלוף חוק הגיוס (הרך) בחותמת של כשרות בג"ץ ובפעם הבאה – לדרוס חוקית ופרלמנטרית ללא רחמים.
ליבי-ליבי על אותם פטריוטים אידיוטים שימושיים שיצאו להפגנות שבוע אחר שבוע בזעם קדוש, שהצטרפו בטיפשות ותמימות לשורפי הכבישים והאסמים. פעם רפורמה, פעם קורונה, פעם גיוס. עבדו עליכם בעיניים. הוליכו אתכם שולל. חרפת עולם על ראשם. אמרנו. לכם.
