עו"ד מיכאל ראבילו, מועמדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לתפקיד מבקר המדינה, הודיע היום (שישי) באופן רשמי על הסרת מועמדותו, לאחר חודשים של מחלוקת משפטית ופוליטית סביב בחירתו. במכתב ששיגר ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה כתב ראבילו כי החליט לפרוש מההתמודדות והודה לחברי הכנסת שהציגו את מועמדותו.
ההודעה מגיעה לאחר שבג"ץ פסל את ההצבעה שבה נבחר ביוני האחרון בשל פגיעה בחשאיותה, אך הכנסת לא קיימה בחירות חוזרות. בעקבות תוצאות הבחירות האחרונות, שבהן איבד גוש נתניהו את הרוב בכנסת, דווח כי סיכוייו להיבחר מחדש פחתו. פרישתו מותירה את הליך בחירת המבקר הבא בידי הכנסת ה־26, שתושבע בשבוע הבא.
מיכאל ראבילו הסיר את מועמדותו לתפקיד מבקר המדינה
במכתב רשמי שנשלח ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה הודיע ראבילו על החלטתו לפרוש מהמרוץ. "אתכבד להודיעך, כי החלטתי להסיר את מועמדותי לתפקיד מבקר המדינה", כתב. בהמשך הוסיף: "אבקש להודות לך ולחברי הכנסת שהציגו את מועמדותי ונתנו בי את אמונם".
הפרשה החלה ביוני, כאשר מליאת הכנסת התכנסה לבחור את מחליפו של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שכהונתו עמדה להסתיים. לתפקיד התמודדו שני מועמדים: עו"ד מיכאל ראבילו, ששימש בעבר כעורך דינו הפרטי של נתניהו וייצג גם את הליכוד, ושופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון.
לאחר הדרמה: סיבוב ההצבעה השני לבחירת מבקר המדינה יוצא לדרך
בסיבוב ההצבעה הראשון זכה אלרון ל-60 קולות, לעומת 57 לראבילו. מאחר שהחוק מחייב תמיכה של לפחות 61 חברי כנסת כדי להיבחר בסיבוב הראשון, נדרשה הצבעה נוספת. בסיבוב השני התהפכה התוצאה: ראבילו זכה ל-61 קולות, בעוד אלרון קיבל 57. הכנסת אף פרסמה הודעה רשמית על בחירתו של ראבילו לתפקיד מבקר המדינה. אלא שבמהלך ההצבעה התעוררה מחלוקת סביב התנהלותם של חברי כנסת מהקואליציה, שתיעדו את הצבעתם אף שהחוק מחייב בחירה חשאית.
במהלך סבב הבחירה השני תועדו חברי כנסת מהקואליציה כשהם מצלמים את פתקי ההצבעה או מציגים אותם באופן גלוי. לטענת השמאל, חלקם התבקשו להוכיח כי הצביעו בעד מועמדו של נתניהו. הטענות הללו עוררו ביקורת חריפה, משום שהצבעה חשאית נועדה לאפשר לחברי הכנסת לבחור ללא לחץ מפלגתי או חיצוני. ההתנהלות הובילה להגשת עתירות לבג"ץ, שבמסגרתן התבקש בית המשפט לבטל את תוצאות הבחירה בשל הפרת עקרון החשאיות.
ביולי קיבל בג"ץ את העתירות וקבע פה אחד כי יש לבטל את סבב ההצבעה השני ולקיימו מחדש. המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, שכתב את פסק הדין, קבע כי בהליך נפל פגם מהותי בחשאיות ההצבעה וכי קיימת אפשרות ממשית שההפרה השפיעה על התוצאה. משמעות ההחלטה הייתה שבחירתו של ראבילו בוטלה, והכנסת נדרשה לקיים הצבעה חוזרת.
בג"ץ נגד אוחנה: העתירה נדחתה – אך הוא חויב בהוצאות משפט
למרות פסק הדין, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה לא כינס את המליאה לבחירה מחודשת של מבקר המדינה. בקואליציה נמתחה ביקורת על התערבות בג"ץ בהליכי הבחירה הפנימיים של הכנסת. שר המשפטים יריב לוין אף קרא שלא לפעול בהתאם להחלטת בית המשפט. ראבילו עצמו לא נכנס לתפקיד בעקבות פסיקת בג"ץ, אף שבקואליציה היו מי שביקשו להתייחס אליו כמבקר שנבחר כדין. לפי הדיווחים, הוא סבר כי יש לקיים הצבעה חוזרת עוד בתקופת כהונתה של הכנסת ה-25, אך עמדתו לא התקבלה. כתוצאה מכך נותר מוסד מבקר המדינה ללא מבקר מכהן מאז סיום כהונתו של מתניהו אנגלמן בתחילת יולי.
שלושה ימים לפני הודעת הפרישה הרשמית, דן בג"ץ בעתירה נוספת שהוגשה בעקבות אי-קיום הבחירות החוזרות. העותר, ירון גדות, ביקש לחייב את יו"ר הכנסת לקיים את סבב ההצבעה השני עוד לפני השבעת הכנסת החדשה, שנקבעה ל-10 בנובמבר. בית המשפט דחה את העתירה בשל חלוף הזמן והעובדה שהבחירות לכנסת ה-26 כבר התקיימו. השופטים סברו כי אין מקום לכפות על הכנסת היוצאת לבחור מבקר מדינה לשבע שנים, ימים ספורים לפני כניסת הכנסת החדשה לתפקידה. עם זאת, בפסק הדין נמתחה ביקורת חריפה על התנהלותו של אוחנה.
השופטת רות רונן, שכתבה את פסק הדין בהסכמת נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופט חאלד כבוב, קבעה כי "ההימנעות הממושכת מקיום פסק הדין היא פגיעה חמורה בסדרי השלטון והמשטר". בית המשפט גם הבהיר כי דחיית העתירה אינה מהווה אישור להתנהלות יו"ר הכנסת, וחייב את אוחנה והכנסת בתשלום הוצאות משפט בסך 10,000 שקלים לעותר.
הבחירות לכנסת ה-26 שינו את יחסי הכוחות בכנסת. גוש המפלגות שתמך בנתניהו איבד את הרוב הפרלמנטרי שהיה בידיו, והדבר השפיע גם על ההיערכות לבחירת מבקר המדינה הבא. ראבילו הבין כי סיכוייו להיבחר מחדש פחתו בעקבות השינוי בהרכב הכנסת. בעקבות פרישתו של ראבילו נותרת פתוחה שאלת זהותו של מבקר המדינה הבא, ובעיקר האופן שבו יתנהל הליך הבחירה בכנסת החדשה.
אחת האפשרויות שנבחנו היא חזרה לסבב ההצבעה השני שנפסל, שבו התמודדו ראבילו ואלרון. אלא שפרישתו של הראשון משנה את המצב, ואם לא תתאפשר הצגת מועמדים חדשים, אלרון עשוי להיוותר המתמודד היחיד. אפשרות אחרת היא פתיחה מחודשת של הליך הבחירה, כך שחברי הכנסת ה-26 יוכלו להציע מועמדים נוספים.
היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, הציגה בעבר נטייה לקיים את סבב הבחירה השני בלבד, אך הדגישה כי קיימים שיקולים מנוגדים וכי יש להמתין לכינון הכנסת החדשה ולבחירת יו"ר הכנסת הבא לפני קבלת החלטה. גם בג"ץ לא הכריע סופית בסוגיה. בפסק הדין האחרון ציינה השופטת רונן כי המשך הליך הבחירה מאותה נקודה שבה הופסק בכנסת הקודמת מעורר קושי משפטי, בין היתר בשל חילופי חברי הכנסת והיעדר הוראת חוק המאפשרת רציפות אוטומטית של ההליך בין כנסות.
