יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, הצהיר היום (שישי) כי הוא מוכן לפשרות גם בנושא חוק הגיוס במסגרת המאמצים להקמת ממשלה ללא רה"מ בנימין נתניהו, וזאת לאחר שבמשך שנים תקף את המפלגות החרדיות והתנגד לוויתורים בסוגיה. בפוסט שפרסם בעקבות תוצאות הבחירות, הזהיר ליברמן מפני הקמת ממשלת מיעוט שתישען על המפלגות הערביות, קרא להקמת קואליציה של 61 חברי כנסת והבהיר כי מלבד שלושה תנאים שהציב, יש מקום להתגמש בכל יתר הנושאים. הדברים מסמנים שינוי בעמדתו ביחס לחוק הגיוס, לאחר שבמערכת הבחירות הציג את הנושא כתנאי שאין להתפשר עליו.
השינוי המרכזי בהצהרתו של ליברמן נוגע לסוגיית גיוס החרדים, שהייתה במשך שנים אחד הנושאים המזוהים ביותר עם מפלגתו. יו"ר ישראל ביתנו תקף שוב ושוב את ההסדרים שהציעו ממשלות נתניהו, התנגד לוויתורים למפלגות החרדיות ודרש לקדם גיוס לצה"ל. במהלך מערכת הבחירות, ב-11 באוקטובר, הציג ליברמן את הגיוס לכולם כתנאי להקמת ממשלה והבהיר כי "אין פשרות על הסעיף הזה".
גבי אשכנזי מתווך בין נתניהו לאיזנקוט
אלא שכעת, לאחר פרסום תוצאות הבחירות, הוא מציג עמדה אחרת. "בכל שאר הנושאים מותר ורצוי להתגמש ולהתפשר ולהבין שתפסת מרובה לא תפסת. זה כולל גם את נושא חוק הגיוס", כתב. ליברמן הוסיף כי הוא מודע לקושי הכרוך בוויתורים בסוגיה שבה החזיק בעמדה נחרצת לאורך שנים. "זה כואב לי, ואני יודע שזה כואב גם לרבים אחרים. אבל לנוכח שלל האתגרים שאנו מתמודדים איתם כיום, האינטרס הלאומי של מדינת ישראל ועם ישראל חייב לעמוד מעל לכל שיקול אחר".
ההצהרה החדשה פותחת פתח להסכמות עם המפלגות החרדיות, שעשויות להיות שותפות בהקמת ממשלה ללא נתניהו. זאת לאחר שליברמן מתח בעבר ביקורת חריפה על הנכונות להעניק להן הקלות בנושא הגיוס.
עוד לפני הממשלה: איזנקוט יקבל את המפתח לסדר היום
את הפוסט פתח ליברמן באזהרה מפני ההשלכות של המשבר הפוליטי שנוצר לאחר הבחירות. "חייבים למנוע חורבן בית שלישי", כתב. "תוצאות הבחירות מחייבות את כולנו לחשב מסלול מחדש ולהבין שאין בפנינו חלופות טובות או פתרונות קסם. כדי להבין את גודל האחריות המוטלת עלינו ואת המחיר שאנחנו עלולים לשלם על החלטות שגויות, חשוב ללמוד מטעויות העבר ולהסתכל כמה מהלכים קדימה".
בהמשך טען כי אזהרות שהשמיע בעבר התבררו כנכונות, והזכיר את התרעתו מפני חדירת מחבלים ליישובי עוטף עזה. "אני יודע שרבים אינם אוהבים את האזהרות שלי, בעיקר משום שלצערי הן מתבררות פעם אחר פעם כמדויקות", כתב. "ב-21 בדצמבר 2016 הזהרתי מפני פלישה של נוח'בות לשטח ישראל וכיבוש יישובים בעוטף עזה. באותה עת כולם זלזלו באזהרה ודחו אותה על הסף. לצערי, ההערכה שלי התממשה במלואה". ליברמן השתמש בדוגמה זו כדי להדגיש את הצורך, לדבריו, להיערך מראש להשלכות של החלטות פוליטיות ולא להסתפק בפתרונות קצרי טווח.
היום השני בבית הנשיא הסתיים: כל ההמלצות להרכבת הממשלה
בהמשך התייחס ליברמן לתוצאות הבחירות והטיל אחריות על האסטרטגיה שנקטו מפלגות גוש השינוי בימים האחרונים של מערכת הבחירות. "כ-12 ימים לפני הבחירות האחרונות הזהרתי שקמפיין 'המפלגה הגדולה' והדיבורים על הקמת ממשלת מיעוט פוגעים קשות בגוש השינוי", כתב. לדבריו, הוא זיהה ירידה בתמיכה בגוש וניסה להתריע על כך הן בשיחות אישיות והן בפומבי. "זיהיתי שהגוש מתחיל לדמם מנדטים, ניסיתי להסביר את הסכנה ולעצור את הדימום, גם בשיחות אישיות וגם בקריאה פומבית, אבל לשווא".
לטענתו, בעשרת הימים האחרונים של מערכת הבחירות איבד גוש השינוי בין שבעה לשמונה מנדטים. "בעשרת הימים האחרונים של מערכת הבחירות איבד גוש השינוי בין 7 ל-8 מנדטים, מתוכם בין 3 ל-4 מנדטים של ישראל ביתנו שחזרו לביבי והליכוד הפכה למפלגה הגדולה ביותר", כתב.
ליברמן הדגיש כי מדובר בלקח שיש להביא בחשבון במסגרת המגעים להקמת הממשלה הבאה. "לכן אני מזהיר פעם נוספת: בפוליטיקה, כמו בשחמט, חייבים לחשוב שלושה או ארבעה מהלכים קדימה, ולא להסתפק במהלך אחד בלבד".
ליברמן הסביר כי התנגדותו לממשלת מיעוט נובעת מהחשש שממשלה כזו לא תשרוד לאורך זמן ותוביל להתחזקות נוספת של נתניהו. "ממשלת השינוי החזיקה מעמד קצת יותר משנה. ומה קיבלנו אחריה? את נתניהו עם 64 מנדטים לארבע שנים", כתב. בהמשך הזהיר: "ממשלת מיעוט תחזיק מעמד הרבה פחות זמן, ובסיומה נקבל את נתניהו בחזרה עם 70 מנדטים לעוד ארבע שנים, ומשם הדרך לחורבן בית שלישי תהיה קצרה".
לדבריו, המציאות שנוצרה מחייבת את ראשי המפלגות לקבל החלטות קשות ולהסכים לפשרות כדי להבטיח את יציבות הממשלה הבאה. "זו בדיוק הסיבה שבמציאות הפוליטית שנוצרה, האחריות הלאומית מחייבת אותנו לקבל החלטות קשות ולהיות מוכנים לפשרות כואבות".
ליברמן פירט בפוסט שלושה תנאים שלדבריו הציג בתדרוך שקיים ביום שני האחרון. הראשון הוא סיום עידן נתניהו, השני הוא מניעת בחירות נוספות, והשלישי הוא התנגדות להקמת ממשלה שתישען על הימנעות של הרשימה המשותפת ורע"מ. "בנוגע לממשלת מיעוט, עמדתי הייתה ונותרה ברורה לחלוטין", כתב. "אמרתי זאת במהלך מערכת הבחירות, סמוך ליום הבחירות וחזרתי על כך גם לאחריה: אני מתנגד בתוקף להקמת ממשלה שתישען על הימנעות של הרשימה המשותפת ורע"ם, וישראל ביתנו תצביע נגד ממשלה כזאת".
מיד לאחר מכן הבהיר כי בכל יתר הנושאים ניתן להתפשר, לרבות חוק הגיוס. בניגוד להתנגדותו המפורשת להסתמכות על המפלגות הערביות, ליברמן לא הציב בהצהרה החדשה איסור דומה על שיתוף פעולה עם המפלגות החרדיות.
ליברמן הציג גם את המתווה שלדעתו עשוי לאפשר הקמת ממשלה יציבה לארבע שנים. "לכן, חייבים לעשות מאמץ מרבי להקים קואליציה של 61 חברי כנסת, ללא הרשימה המשותפת ורע"ם", כתב. לדבריו, לאחר הקמת הקואליציה יהיה אפשר להרחיב את הרוב באמצעות צירוף חברי כנסת מהליכוד. "לאחר הקמתה, בסבירות גבוהה ניתן יהיה לצרף עוד שלושה או ארבעה חברי כנסת מהליכוד".
ליברמן טען כי זו הדרך היחידה שתאפשר להקים ממשלה יציבה ולמנוע חזרה למערכת בחירות נוספת. "זו האסטרטגיה היחידה שמשקפת את טובת מדינת ישראל והעם היהודי. זו הדרך לצאת מהפלונטר ולהקים ממשלה יציבה ל-4 שנים הבאות שתעלה ישראל על דרך המלך".
חלק נוסף מהפוסט הוקדש להכחשת דיווחים ופרשנויות שפורסמו בימים האחרונים בנוגע לעמדותיו ולכוונותיו הפוליטיות. "בימים האחרונים שמעתי וקראתי לא מעט בדיות ופרשנויות בנוגע לעמדותיי ולכוונותיי", כתב. "אני מבקש להבהיר: כל הפרשנויות הללו הן על אחריותם הבלעדית של הפרשנים וכותבי הטורים". לדבריו, אין צורך לייחס לו עמדות שלא הציג בעצמו. "אין בפוליטיקה הישראלית מי שמדבר בצורה ברורה וישירה יותר ממני. לכן אין צורך בפרשנויות. כל מה שאני אומר – אני מתכוון אליו".
בהמשך התייחס לדיווחים על האפשרות להסכם רוטציה במסגרת הקמת הממשלה הבאה. "אחת הבדיות שהופצו בימים האחרונים נוגעת לסיפור הרוטציה. לא דיברתי עם איש על הנושא, אפילו לא עם עצמי", הבהיר. ליברמן הוסיף כי הוא מתנגד למנגנון הרוטציה באופן עקרוני, וטען כי מדובר בהסדר שפוגע בניהול התקין של המדינה. "מעבר לכך, אני סבור שמנגנון הרוטציה, מאז ימי שמיר ופרס ועד היום, הוא מנגנון מזיק שפוגע בניהול התקין של המדינה וחייב לעבור מן העולם. מי שיעלה בידו להקים ממשלה צריך לקבל את מלוא הסמכויות למשך הקדנציה כולה".
סוגיית גיוס החרדים מלווה את ליברמן במשך שנים והייתה אחד הגורמים המרכזיים לעימותיו עם המפלגות החרדיות ועם נתניהו. בשנת 2018, כאשר כיהן כשר הביטחון, קידם ליברמן מתווה גיוס שנועד להסדיר את שירותם של תלמידי ישיבות. בהמשך הפך הנושא למוקד מחלוקת פוליטית, וב-2019 סירבה ישראל ביתנו להצטרף לקואליציה בראשות נתניהו על רקע הדרישה להעביר את חוק הגיוס בנוסח שבו תמכה.
גם במהלך מערכת הבחירות האחרונה המשיך ליברמן להציג את סוגיית הגיוס כתנאי מרכזי להקמת ממשלה. ב-11 באוקטובר הבהיר כי אין מקום לפשרות בנושא, ובהמשך אף הביע התנגדות לישיבה בממשלה עם בכירים מהמפלגות החרדיות. כעת, לאחר הבחירות, הוא מבהיר כי יהיה מוכן להתגמש גם בנושא זה במסגרת המאמץ להקים קואליציה ללא נתניהו.
