נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שוחח לפני כיומיים עם מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, מוחסן רזאאי, על ההתפתחויות באזור ועל המשך שיתוף הפעולה האסטרטגי בין המדינות. לפי התקשורת האיראנית, בשיחה לא הוכרזו התחייבויות צבאיות חדשות, אך עצם קיומה בולט: פוטין נוהג לשוחח בדרך כלל עם נשיאים, ולא עם בכירים במערכת הביטחון.
השיחה התקיימה ימים לאחר שבעיתון ה"וול סטריט ג'ורנל" דווח כי סגן נשיא ארצות הברית, ג'יי די ואנס, פנה לרזאאי בניסיון לחדש את המשא ומתן. ייתכן שהמגעים הללו מסבירים מדוע ביקש פוטין לשוחח עמו ישירות. לפי אלכס ואטנקה, עמית בכיר במכון המזרח התיכון, השיחה עשויה גם להעיד על התחזקות מעמדו של רזאאי בהנהגה האיראנית, בין היתר על רקע היריבות בינו לבין יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף בשאלה מי ינהל את המגעים מול וושינגטון.
הפגישה והשיחה מתקיימות על רקע התקרבות ביטחונית בין מוסקבה לטהרן, שהעמיקה במהלך המלחמה. איראן סיפקה לרוסיה כטב"מים ואת הטכנולוגיה לייצורם עבור המלחמה באוקראינה, ואילו רוסיה, לפי דיווחים, העבירה לאיראן מודיעין וסיוע צבאי במערכה מול ארצות הברית. כעת, כשהמשטר בטהרן מתמודד עם השלכות המלחמה ועם הצורך לשקם את יכולותיו הצבאיות, הקשר עם מוסקבה הופך משמעותי עוד יותר.
דיווח: ארה"ב ורוסיה על סף עסקה לשחרור אסירים אמריקנים
אלא שלצד ההתקרבות לרוסיה, מתברר כי גם בסין עוקבים מקרוב אחר יציבות המשטר האיראני. יומיים לפני השיחה בין פוטין לרזאאי, ב-1 בנובמבר, סיפר הפרשן הפוליטי רוחאללה אמין סעידי בשידור בטלוויזיה הממלכתית באיראן כי במהלך המחאות בינואר העריכו גורמים סינים שהרפובליקה האסלאמית קרובה לקריסה, וכי דיפלומטים בשגרירות סין בטהרן נערכו לאפשרות הזאת. לדבריו, גם רוסיה וגם סין אינן מעוניינות שאיראן תחזיק בנשק גרעיני.
סין היא הרוכשת המרכזית של הנפט שאיראן מוכרת מחוץ למדינה, וב-2021 חתמו השתיים על הסכם שיתוף פעולה ל-25 שנה. רוסיה, לעומת זאת, מקיימת עם טהרן קשרים ביטחוניים וצבאיים הדוקים. אך למרות האינטרסים המשותפים, לא ברור עד כמה מוסקבה ובייג'ינג יהיו מוכנות לסייע למשטר במקרה של משבר קיומי.
רוסיה מעדיפה את הישרדות המשטר – אך לא בכל מחיר
לדברי ואטנקה, מוסקבה תמשיך לסייע לאיראן כל עוד הדבר אינו מסכן אותה בעימות ישיר עם ארצות הברית. עם זאת, הוא מצביע על שינוי אפשרי בחישוב הרוסי בכל הנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית: אם הבחירה תהיה בין איראן גרעינית לבין קריסת הרפובליקה האסלאמית והקמת משטר פרו-מערבי במקומה, ייתכן שמוסקבה תעדיף את האפשרות הראשונה.
אילן ברמן, סגן נשיא המועצה האמריקנית למדיניות חוץ, הציג הסבר נוסף לאינטרס הרוסי: מבחינת הקרמלין, עצם העימות המתמשך בין איראן לארצות הברית משרת את מוסקבה, משום שהוא מושך משאבים ותשומת לב אמריקניים הרחק מאוקראינה. לכן, רוסיה עשויה להרוויח מהמשך המצב הקיים גם בלי שאיראן תהפוך למדינה גרעינית.
בניתוח שפרסם ביום שני מכון המחקר צ'טהאם האוס, נטען כי המלחמה שינתה את האופן שבו טהרן רואה את מוסקבה. אם בעבר היו גורמים באיראן שהתייחסו לרוסיה כאל שותפה בלתי אמינה, כעת היא נתפסת כחיונית להישרדותה הצבאית של איראן, לשיקומה וליכולת ההרתעה שלה בעתיד. לפי דיווחים, רוסיה מספקת לאיראן צילומי לוויין, מודיעין המשמש לתקיפות ורכיבים צבאיים, והמומחיות שלה עשויה לסייע בשיקום מערכות ההגנה האווירית ואתרי הטילים.
עם זאת, התמיכה הרוסית אינה נטולת מחיר. בניתוח שפורסם ביום ראשון באתר Lawfare, טענו קרול סייבץ מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס וקימברלי מרטן ממכללת ברנרד כי מוסקבה נהנית מעליית מחירי הנפט ומהסטת מערכות הגנה אווירית אמריקניות מאוקראינה, אך התמיכה בטהרן מסכנת את יחסיה עם סעודיה ועם מדינות נוספות במפרץ. השתיים הדגישו כי השותפות בין המדינות מבוססת בעיקר על אינטרסים בזמן מלחמה, ולא על אמון ארוך טווח או התחייבויות מחייבות.
כמה תרחישים שעשויים לגרום לפוטין לצמצם את התמיכה באיראן: הסכם שיאפשר את פתיחתו מחדש של מצר הורמוז, קריסה צבאית או כלכלית של איראן, או הפסקת אש באוקראינה בתנאים שיהיו מקובלים על רוסיה. מנגד, שיתוף הפעולה הצבאי בין המדינות עשוי להפוך לחלק קבוע ממערך הביטחון האיראני.
ביום שני קראה דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זכרובה, להגביר את המאמצים הדיפלומטיים לסיום העימות. בסופו של דבר, בעוד איראן נעשית תלויה יותר ויותר ברוסיה לצורכי ביטחונה, מוסקבה שומרת לעצמה את החופש לקבוע את היקף הסיוע בהתאם לאינטרסים שלה. גם בסין, כך עולה מהדברים ששודרו בטלוויזיה האיראנית, לא בהכרח רואים בהישרדות המשטר תרחיש מובטח.
