שמונה משפחות יהודיות צפויות להיכנס היום (רביעי) לשמונה מבנים שנרכשו בעיר יריחו, במהלך שנשמר בחשאיות עד לרגע האחרון. מדובר במהלך שמובילות תנועת נחלה ומועצת בנימין, שבמסגרתו נרכשו המבנים והועברו לבעלות יהודית, במטרה להקים את השכונה היהודית הראשונה בתוך העיר הפלשתינית.
כניסת המשפחות למבנים מתבצעת במבצע שאורגן באופן המזכיר פעילות צבאית. המהלך נעשה בתיאום עם מועצת בנימין, אך ללא תיאום עם יתר הגורמים, ונשמר בחשאיות עד למועד הכניסה. בנוסף, עולה במקביל היישוב החדש דיה עם 10 קראוונים באזור ארמונות החשמונאים.
יריחו היא עיר פלשתינית גדולה בבקעת הירדן, ומאז תקופת החשמונאים ועד היום לא התגוררו בה יהודים. המהלך הנוכחי צפוי לשנות את המציאות בעיר, עם כניסתן של שמונה המשפחות והקמתה של שכונה יהודית ראשונה בתחומה, למעט העיר חברון.
ניסיונות ההתיישבות שכשלו
הניסיון הנוכחי לחדש את ההתיישבות היהודית בתוך יריחו אינו הראשון מסוגו. כבר בשנות ה-70 נעשו ניסיונות להקים בעיר התיישבות יהודית, במסגרת פעילותו של גרעין יריחו, שהוקם בסוף שנת 1973 במטרה לחדש את הנוכחות היהודית בעיר. חברי הגרעין ביקשו לקדם התיישבות עירונית, חקלאית ולהקים במקום ישיבה ומכללה תורנית.
באותן שנים נמנעה ממשלת ישראל מלאשר התיישבות יהודית בתוך יריחו ובסביבתה, בין היתר בשל האוכלוסייה הערבית הגדולה באזור ובשל תוכנית אלון, שבמסגרתה נועד אזור יריחו לשמש מעבר בין חלקי יהודה ושומרון שבשליטה ערבית לבין ירדן. אנשי גרעין יריחו ראו בהתיישבות בעיר יעד בעל משמעות היסטורית, דתית וביטחונית, ובתזכיר שהגישו לממשלה כתבו: "ידוע מאז ומעולם שיריחו הינה המפתח לגאולת הארץ".
חברי הגרעין קיימו סיורים וניסו מספר פעמים להגיע לעיר ולהקים בה נקודת התיישבות. אחד הניסיונות הבולטים התרחש בחול המועד סוכות תשל"ח, במסגרת מבצע של גוש אמונים להקמת 11 נקודות התיישבות ביהודה ושומרון. חברי גרעין יריחו הגיעו לאזור עם אוטובוס, כלי רכב ומשאיות עמוסות בציוד ובחלקי צריפים, אך כוחות צה"ל הורו להם להתפנות. לאחר משא ומתן הם עזבו את השטח.
גרעין יריחו היה אחד מגרעיני ההתיישבות הפעילים של גוש אמונים, ובתחילת שנת תשל"ח הוסבה פעילותו להקמת היישוב מצפה יריחו, לאחר שהמאמצים להתיישב בתוך העיר לא צלחו. חברי הגרעין עברו למקום שבו נמצא כיום היישוב, וההתיישבות היהודית באזור נמשכה מחוץ לתחומי העיר.
גם בשנים האחרונות נמשכת הנוכחות היהודית במרחב שמעל יריחו. חנן הרבסט, רעייתו לאה ועשרת ילדיהם עברו לפני כשנתיים לחוות "כתף יריחו", המשקיפה על העיר ועל אתרי המורשת היהודיים שסביבה. החווה ממוקמת באזור שבין מבצר דוק למבצר קיפרוס, שני מבצרים ששימשו בתקופת החשמונאים, וממנה ניתן להשקיף גם על ארמונות החשמונאים ועל ירושלים.
כעת, עם כניסתן של שמונה המשפחות למבנים שנרכשו בתוך יריחו, חוזר הניסיון להקים נוכחות יהודית בתוך העיר אל מרכז הבמה. לאחר עשרות שנים שבהן ניסיונות התיישבות קודמים לא הבשילו לכדי הקמת יישוב בתוך העיר, המהלך הנוכחי מבקש לפתוח פרק חדש בהתיישבות היהודית במקום.
