המועמד הדמוקרטי והאנטישמי עבדול אל-סייד חגג הבוקר (רביעי) את ניצחונו בבחירות לסנאט האמריקני במדינת מישיגן, ובחר לפתוח את נאום הניצחון שלו בפנייה אישית, מתגרה ומתריסה לעברו של סגן נשיא ארצות הברית ג'יי די ואנס. אל-סייד, שייכנס לספרי ההיסטוריה כמוסלמי הראשון שנבחר אי פעם לכהן בסנאט של ארצות הברית, הודה לתומכיו הנלהבים ועקץ את הממשל הרפובליקני על כך שוואנס עצמו יחויב על פי החוקה לנהל את טקס השבעתו בחודש ינואר הקרוב.
הנאום נערך בתום ספירת קולות מורטת עצבים שבה גבר על יריבו הרפובליקני מייק רוג'רס, ובצל סערות ציבוריות קשות סביב התבטאויותיו האנטישמיות של אל-סייד ודרישתו להטיל אמברגו נשק מלא על מדינת ישראל.
במהלך נאומו מול קהל תומכים מריע בדטרויט, עלה אל-סייד אל הדוכן כשהוא מחייך בהתרסה, והפנה את דבריו ישירות למספר שתיים בממשל טראמפ באומרו: "ג'יי.די, חביבי, יש אירוניה מתוקה ומענגת בכך שאתה מחויב חוקתית להשביע אותי בינואר". אמירה זו של אל־סייד, ששילבה שימוש ציני בביטוי הערבי "חביבי", לוותה בפרצי צחוק ובתשואות סוערות מצד הקהל שנכח באולם.
בדבריו התייחס אל-סייד לכלל החוקתי האמריקני הקובע כי סגן נשיא ארצות הברית משמש מתוקף תפקידו גם כנשיא הסנאט, וככזה מוטלת עליו החובה הטקסית והרשמית להשביע את חברי הסנאט החדשים בפתח התכנסותו של הקונגרס. באמצעות עקיצה זו ביקש אל-סייד להמחיש את גודל המהפך הפוליטי, ולהדגיש בפני ואנס והנשיא טראמפ כי עליהם לקבל את דין הבוחר ולהכיר בכניסתו של מועמד מוסלמי מהאגף הפרוגרסיבי אל לב מוקדי הכוח בגבעת הקפיטול.
הכרזת הניצחון של אל-סייד הגיעה בתום ליל ספירה דרמטי במיוחד, שנחשב לאחד המרוצים הצמודים והיקרים ביותר במערכת בחירות אמצע הכהונה בארצות הברית. לאורך שעות הלילה נע היתרון בין המועמדים, כאשר בשלבים המוקדמים של ספירת הקולות החזיק אל־סייד ביתרון שברירי של פחות מאחוז אחד בלבד מול יריבו הרפובליקני מייק רוג'רס.
ככל שהוזרמו נתוני האמת ממחוזות הבחירה הגדולים והעירוניים במדינה, הלך הפער והתרחב בהתמדה. מודל הערכת התוצאות של עיתון הניו יורק טיימס הצביע על הובלה ברורה של אל־סייד עם ארבעים ותשעה פסיק שמונה אחוזים מקולות הבוחרים לעומת ארבעים ושמונה פסיק שלושה אחוזים בלבד לרוג'רס.
על אף שרוג'רס ניסה תחילה לשדר ביטחון וטען כי ביכולתו לבצע מהפך עם ספירת המעטפות האחרונות, זרם הפתקים חתם את התוצאה והבטיח לאל-סייד את המושב שהתפנה לאחר שתים עשרה שנות כהונה של הסנאטור הפורש גארי פיטרס.
נאום הניצחון של אל-סייד מתקבל בדאגה עמוקה בירושלים ובקרב הקהילות היהודיות בארצות הברית, לאחר מסע בחירות רווי גילויי אנטישמיות מצידו. אל-סייד נודע בהתבטאויותיו הבוטות, ובראשן תגובתו המקוממת למתקפה האלימה נגד בית הכנסת טמפל ישראל במישיגן, אז טען כי "אנשים פגועים פוגעים באחרים" – אמירה שנתפסה כניסיון בוטה להצדיק ולהלבין אלימות אנטישמית נגד יהודים בשל המלחמה במזרח התיכון.
לצד זאת, ספג אל-סייד ביקורת ציבורית קשה על קשריו הקרובים והופעותיו המשותפות עם המשפיען חסן פייקר, דמות קיצונית שהתפרסמה בהתבטאויות אנטישמיות חריפות. במהלך כל חודשי הקמפיין הפך אל-סייד את הדרישה להפסקת הסיוע הצבאי לישראל לדגל מרכזי, כשהוא מטיח האשמות קשות נגד פעולות צה"ל ברצועת עזה, בעוד יריבו הרפובליקני מייק רוג'רס הציג קו תקיף של תמיכה בלתי מתפשרת בביטחון המדינה היהודית.
הקיצוניות של אל-סייד אף הובילה לשבר פנימי חסר תקדים בתוך המפלגה הדמוקרטית, כאשר חברת הקונגרס היילי סטיבנס, שהפסידה לו בבחירות המקדימות, סירבה לגבות אותו והודיעה בצעד חריג על תמיכה ביריבו הרפובליקני בשל סלידתה מעמדותיו האנטישמיות.
עם בחירתו, רושם אל-סייד ציון דרך היסטורי בהיותו המוסלמי הראשון אי פעם שנבחר לכהן כחבר בסנאט האמריקני. ניצחונו מהווה חלק בלתי נפרד מהמהפך השלטוני הרחב שרשמה המפלגה הדמוקרטית בבחירות אמצע הכהונה, במסגרתו הצליחה לכבוש את הרוב בשני בתי הקונגרס עם חמישים ואחד מושבים בסנאט ומאתיים חמישים וחמישה מושבים בבית הנבחרים. משמעות הדבר היא כי הוא יכהן כחלק מרוב דמוקרטי שיוביל את הוועדות המרכזיות, ובהן ועדת החוץ וועדת השירותים המזוינים של הסנאט.
דבריו המלגלגים כלפי סגן הנשיא ואנס מאותתים על מפת היחסים הצפויה בין גבעת הקפיטול לבית הלבן בשנתיים הקרובות, שבהן ייאלץ ממשל טראמפ להתמודד עם אופוזיציה מיליטנטית, בעוד שירושלים תמצא מולה בסנאט שחקן עוין שיפעל לטרפד עסקאות נשק ולהגביל את התמיכה האמריקנית בביטחונה.
עבור מדינת ישראל, בחירתו של סנאטור מוסלמי ראשון המחזיק בעמדות אנטישמיות מובהקות וקורא לעצירת הסיוע הצבאי, מהווה עליית מדרגה מדאיגה בכוחו של האגף הפרוגרסיבי בקונגרס. נוכחותו בוועדות המפתח תחייב את מערך הדיפלומטיה הישראלי להיערך למאבקי בלימה מורכבים סביב אישור עסקאות נשק ומשלוחי חימוש, בעידן שבו הקונגרס כולו נשלט בידי המפלגה הדמוקרטית.
