אלא שמי שכבר גר בבית כזה כמה שנים מכיר את הצד השני. מתג שאף אחד בבית לא זוכר מה הוא עושה, אפליקציה שהחברה שפיתחה אותה כבר לא קיימת, נתב שמסתתר מאחורי ארון ולא מכסה את הקומה העליונה, ומערכת שעלתה הון ומתנהגת כמו גאדג'ט מלפני עשור. הבעיה, ברוב המקרים, לא הייתה בטכנולוגיה עצמה. היא נוצרה הרבה קודם, על שולחן התכנון.
כדי להבין איך מתכננים בית חכם שנשאר חכם גם בעוד עשר שנים, שוחחנו עם ורד ומוטי מלכה, שמנהלים מקיסריה את מלכה אדריכלים ומתכננים כבר יותר משני עשורים וילות, בתים פרטיים ופנטהאוזים בארץ ובחו"ל. "בית חכם הוא לא מוצר שקונים," אומר מוטי כבר בפתח השיחה. "הוא החלטה תכנונית. אם לא חשבו עליו כשציירו את הקירות, שום אפליקציה לא תציל אותו."
מה בעצם הופך בית ל"חכם"?
שאלה: בואו נתחיל מהבסיס. כשלקוח אומר "בית חכם", למה הוא בדרך כלל מתכוון?
"לרוב הוא מתכוון לשלט," צוחקת ורד. "הוא רוצה לשלוט בתאורה, בתריסים, במיזוג ובאבטחה ממקום אחד. וזה לגיטימי לגמרי. אבל כשמתחילים לדבר, מתברר שמה שהוא באמת רוצה זה בית שעובד בשבילו בלי שיצטרך לחשוב עליו. שהתאורה בבוקר תהיה רכה, שהבית יתקרר לפני שהוא חוזר מהעבודה, ושבלילה הכול ייסגר בלחיצה אחת."
מוטי מוסיף הבחנה שהוא חוזר אליה לאורך כל השיחה: "יש הבדל בין בית עם הרבה גאדג'טים לבין בית חכם. גאדג'ט זה משהו שמתקינים. בית חכם זה בית שתוכנן מראש כך שכל המערכות שלו יכולות לדבר זו עם זו, היום וגם בעוד עשר שנים, כשהמוצרים יתחלפו."
למה הטכנולוגיה מתיישנת כל כך מהר?
שאלה: אז למה כל כך הרבה בתים חכמים מרגישים מיושנים אחרי כמה שנים?
"כי מתכננים את המוצר במקום את התשתית," עונה מוטי. "המוצרים מתחלפים כל כמה שנים. רכזת, אפליקציה, מתג, מסך. זה חלק מהמשחק ואי אפשר לעצור את זה. מה שלא מתחלף הוא מה שנמצא בתוך הקירות: הצנרת, הכבלים, המיקום של ארון התקשורת, ההכנות בתקרות. אם התשתית נכונה, מחליפים מוצר בשעה. אם היא לא נכונה, מפרקים קירות."
ורד מביאה דוגמה שהיא רואה שוב ושוב: "אנשים בוחרים מערכת שעובדת רק עם רשת אלחוטית, כי זה נשמע מודרני ופשוט. ואז מגלים שבווילה עם קירות בטון עבים, ממ"ק ושלוש קומות, הרשת פשוט לא מגיעה לכל מקום. הפתרון הוא לא נתב יותר חזק. הפתרון הוא לתכנן מראש נקודות תקשורת קוויות בכל חדר, גם אם היום לא חושבים שצריך אותן."
מה חייבים להחליט כבר בשלב התכנון?
שאלה: אם הייתם צריכים לבחור, מה הדברים שאסור לדחות לשלב מאוחר?
השניים מסכמים את זה ברשימה קצרה, שלדבריהם הם עוברים עליה עם כל לקוח עוד לפני שיש תוכנית סופית:
● ארון תקשורת מרכזי: מקום מאוורר ונגיש, לא מתחת למדרגות ולא בתוך ארון בגדים. משם יוצאות כל התשתיות לבית.
● צנרת ריקה עם מקום לגדול: בכל קיר שיש בו מסך, מצלמה או רמקול, וגם בכמה מקומות שאין בהם עדיין כלום.
● נקודות תקשורת קוויות בכל חדר: גם בעידן האלחוטי, החיבור הקווי הוא מה שמחזיק את הרשת יציבה.
● תאורה בתרחישים ולא רק במתגים: לחשוב על מצבי בוקר, ערב, אירוח ולילה כבר בתוכנית החשמל.
● מקום למערכות שעוד לא קיימות בבית: הכנה לטעינת רכב חשמלי, לסוללה, לחיישנים חיצוניים.
"שום דבר ברשימה הזו לא יקר בשלב התכנון," מדגיש מוטי. "צינור ריק בקיר עולה כמעט כלום כשהקיר עוד פתוח. אותו צינור, אחרי שהטיח והצבע כבר על הקיר, הופך לפרויקט."
איך משלבים טכנולוגיה בלי שהיא תשתלט על העיצוב?
שאלה: יש גם חשש אסתטי. אף אחד לא רוצה קיר מלא במתגים ובמסכים.
"זה בדיוק החלק שבו אדריכל צריך להיות בחדר," אומרת ורד. "טכנולוגיה טובה היא טכנולוגיה שלא רואים. רמקולים שמשולבים בתקרה, מצלמות שמוסתרות בקווי המבנה, לוח מתגים אחד נקי במקום חמישה מתגים בשורה, תריסים שהמנוע שלהם מוסתר בתוך הקופסה. אבל כל זה מתאפשר רק אם זה מתוכנן יחד עם הנגרות, עם התאורה ועם החיפויים."
מוטי מוסיף: "בפרויקטים של אדריכלות וילות אנחנו מתייחסים למערכות כמו לעוד שכבה של העיצוב, לא כמו לנספח של החשמלאי. ברגע שזה קורה, הבית נראה נקי, והטכנולוגיה הופכת לחלק מהחוויה ולא למשהו שצריך להסתיר."
בית חכם הוא גם בית חסכוני?
שאלה: הרבה מדברים היום על בנייה ירוקה וחיסכון באנרגיה. איפה זה נפגש עם בית חכם?
"זה אחד החיבורים הכי מעניינים," עונה ורד. "בית חכם יודע לכבות מזגן בחדר ריק, להוריד תריסים בצד המערבי לפני שהשמש מחממת את הסלון, ולהפעיל את המשאבה של הבריכה בשעות שבהן זה הכי משתלם. אבל גם כאן, הטכנולוגיה רק מנהלת את מה שהתכנון נתן לה."
מוטי מדגיש את הצד הזה: "בנייה ירוקה מתחילה בכיוונים של הבית, בהצללה, בגודל ובמיקום של הפתחים, בבידוד ובאוורור. מערכת חכמה בבית שתוכנן נכון מוסיפה עוד שכבה של חיסכון. מערכת חכמה בבית שתוכנן לא נכון רק מנסה לתקן אותו כל היום. אנחנו מעדיפים להתחיל מהקירות."
מה עם בית עם בריכה, חוץ וגינה?
שאלה: בווילה הרבה מהחיים קורים בחוץ. גם שם יש מקום לתכנון חכם?
"שם אולי הכי הרבה," אומרת ורד. "בית עם בריכה מגיע עם משאבות, סינון, חימום, תאורה מתחת למים ותאורת גינה. אם כל אחד מהם עובד עם שלט ואפליקציה משלו, הבעלים מתעייף אחרי חודש. כשזה מתוכנן כמערכת אחת, אפשר ללחוץ על 'ערב בחוץ' ולקבל תאורה רכה בגינה, בריכה מוארת ומוזיקה ברמקולים החיצוניים."
היא מזכירה שגם כאן ההחלטות מתקבלות מוקדם: "צריך לדעת לפני היציקה איפה יעברו הצינורות, איפה יעמדו הארונות הטכניים ואיפה יהיו נקודות החשמל בגינה. בפרויקט וילה שאנחנו מלווים בימים אלה, הבריכה נוצקה עוד לפני החיפוי, וכל ההכנות לתאורה ולמערכות כבר היו בפנים. לחזור לשם אחרי שהאבן מונחת זה סיפור אחר לגמרי."
איך יודעים שבית מודרני יישאר רלוונטי גם בעוד עשור?
שאלה: בסופו של דבר, מה הסוד לבית שלא מתיישן?
מוטי חושב רגע. "בית מודרני אמיתי הוא בית גמיש," הוא אומר. "בית שמבין שהמשפחה תשתנה, שהילדים יגדלו, שאולי יעבדו מהבית יותר, ושהטכנולוגיה תשתנה מהר יותר מכולם. התפקיד שלנו הוא לתכנן מבנה שיכול לקבל את כל השינויים האלה בלי לפרק אותו."
ורד מסכמת את זה במשפט שהם חוזרים אליו בפגישות עם לקוחות: "אנחנו לא מתכננים בית לרגע שבו נכנסים אליו. אנחנו מתכננים אותו למסלול החיים שלו. טכנולוגיה היא רק עוד חלק מהמסלול הזה."
הם גם מציעים ללקוחות לא להתחייב מוקדם מדי למוצר מסוים: "בשלב התכנון לא חייבים לבחור מותג או מערכת. צריך לבחור תשתית פתוחה, שתאפשר לבחור את המערכת הכי טובה בזמן הביצוע, ולהחליף אותה בעתיד בלי לגעת בקירות."
מה עם פרטיות ואבטחה?
שאלה: בית שמחובר לאינטרנט הוא גם בית שאפשר לפרוץ אליו. כמה זה מדאיג?
"זו שאלה שצריך לשאול, והרבה לא שואלים," אומר מוטי. "בית חכם הוא רשת מחשבים לכל דבר. יש בו מצלמות, מנעולים, אזעקה ומערכות שיודעות מתי אתם בבית ומתי לא. אם כל מכשיר מתחבר לענן אחר עם סיסמה ברירת מחדל, יצרתם לעצמכם עשרות דלתות אחוריות."
לדבריו, גם כאן התשובה מתחילה בתכנון: "רשת נפרדת למערכות הבית, נפרדת מהרשת של האורחים ושל הילדים. מערכות שממשיכות לעבוד גם כשהאינטרנט נופל, כי לא נעים לגלות שהתריסים לא יורדים בגלל תקלה אצל ספק התקשורת. ומיקום מצלמות שמגן על הבית בלי לצלם את החצר של השכנים."
ורד מוסיפה את הצד האנושי: "יש לקוחות שרוצים לראות הכול מהטלפון, ויש כאלה שדווקא לא רוצים מצלמות בתוך הבית בכלל. אין פה תשובה נכונה אחת. יש החלטה של המשפחה, והתפקיד שלנו הוא לתכנן את הבית כך שההחלטה הזו תכובד, גם אם תשתנה בעתיד."
מי צריך להיות בחדר כשמתכננים בית חכם?
שאלה: אדריכל, חשמלאי, מתכנן מערכות, מעצב פנים. מי מוביל?
"כולם, ובזמן הנכון," עונה ורד. "הבעיה הכי נפוצה שאנחנו רואים היא שכל אחד מגיע בשלב אחר. האדריכל מסיים תוכניות, החשמלאי מגיע עם תוכנית חשמל, ואחרי חצי שנה מגיע מתכנן המערכות ומגלה שאין לו איפה לשים ארון, שהמסך מתנגש בנגרות ושהרמקול נמצא בדיוק במקום של גוף התאורה."
מוטי מתאר את הדרך שבה הם עובדים: "אנחנו מכניסים את מתכנן המערכות כבר בשלב שבו הקירות עוד זזים על הדף. ישיבה אחת משותפת בשלב הזה חוסכת עשרות שינויים בשטח. כשכל אנשי המקצוע רואים את אותה תוכנית, ההחלטות מתקבלות פעם אחת, ולא שלוש."
הוא מוסיף שגם הלקוח צריך להיות שם: "לא כדי לבחור מוצרים, אלא כדי לספר איך הוא חי. מי קם ראשון בבוקר, איפה עובדים מהבית, איפה הילדים עושים שיעורים, מתי מארחים. מהתשובות האלה נגזרים התרחישים, ומהתרחישים נגזרת התשתית."
כמה מילים אישיות מוורד ומוטי
"אנחנו עובדים יחד יותר משני עשורים, ותכננו בתים שהטכנולוגיה בהם השתנתה כמה פעמים מאז שנבנו. מה שלמדנו מהם הוא שהבתים שהזדקנו הכי יפה הם לא אלה שקיבלו את המערכת הכי מתקדמת של אותה שנה. הם אלה שתוכננו עם מקום לשינוי.
לקוחות מגיעים אלינו לפעמים עם רשימה ארוכה של מוצרים שראו אצל חברים או ברשתות. אנחנו לא פוסלים אף אחד מהם. אנחנו רק מבקשים לעצור רגע ולשאול איך הם רוצים לחיות בבית ביום רגיל, לא ביום של הסרטון באינסטגרם. התשובה לשאלה הזו היא שקובעת את התכנון, והטכנולוגיה מתאימה את עצמה אליה.
ואם יש דבר אחד שהיינו רוצים שתיקחו מהשיחה הזו, זה שבית חכם מתחיל בדף ובעיפרון, הרבה לפני שמתקינים את המתג הראשון."
את העבודות של ורד ומוטי, מווילות בקיסריה ובשרון ועד פנטהאוזים בחו"ל, אפשר לראות באתר של מלכה אדריכלים.
