דלג לתוכן הראשי
צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

חציבות בהר וכבישי גישה: מה בונה מצרים מתחת לאדמה?

רפאל לוי
רפאל לוי

פתחים שנחצבו בהר, כניסה מקורה ודרכי גישה סלולות: תצלומי לוויין מציגים את התקדמות המתחם התת-קרקעי הסמוך לכביש קהיר-סואץ • הגיאו-אנליסט בן ציון מקלס מעריך שרוב עבודות הבנייה והחציבה הושלמו • האתר נמצא בקרבת מכ"ם רוסי ובסיס מגודר


מצרים מתקדמת בבניית מתחם תת-קרקעי שנחצב בצלע הר סמוך לכביש קהיר-סואץ. הגיאו-אנליסט בן ציון מקלס פרסם אתמול (שני) השוואת תצלומי לוויין של האתר, והעריך כי רוב עבודות הבנייה והחציבה כבר הושלמו. לדבריו, נותרו בעיקר עבודות גימור פנימיות ופיתוח סביבתי לפני שהמתקן יוכל להפוך לפעיל.

המתחם נמצא כ-70 ק"מ ממזרח לקהיר, לפי המיקום שפרסם מקלס. הוא שוכן ממערב לתעלת סואץ, מחוץ לחצי האי סיני. בתיעוד שפורסם לאורך המעקב נראים מוקדי חציבה בצלע ההר, כניסה בעלת מבנה מקורה ודרכי גישה המובילות לפתחים.

הנשיא הערבי הגיע למוסקבה – וגילה שפוטין חימש את האויבת שלו

אתמול 11:01בן גביש

העדכון האחרון מצביע על התקדמות בעבודות, אך אינו מאשר שהמתקן כבר הופעל. גם ייעודו המדויק, היקף החללים שבתוכו והציוד שאמור להיכנס אליו אינם ידועים עד כה.

צבא מצרים | צילום: shutterstock

מהחציבה הראשונה ועד סלילת דרכי הגישה

המעקב אחר האתר נמשך יותר משנה. באוגוסט 2025 דיווח מקלס על עבודות חציבה חדשות, שלפי בדיקתו החלו בתחילת יוני באותה שנה. הוא העריך אז כי מדובר במנהרות לשימוש צבאי, והצביע על קרבת האתר לבסיס מגודר ולמערכת מכ"ם רוסית.

מומיות מצריות הוסרו מהתצוגה: החשש – "המתים לא נתנו הסכמה"

28.10.26אפרת ברינר

במאי האחרון פרסם עדכון נוסף, שבו בלטו דרכי גישה שרובדו באספלט עד לפתחי המנהרות. מקלס ציין כי זהו מאפיין חריג בהשוואה למתחמים ממונהרים אחרים שבחן באזור ובסיני.

באותו פרסום הוא העלה אפשרות לקשר בין המתחם לבין מכ"ם מסוג Rezonans-NE שנמצא בקרבתו. עם זאת, הוא לא קבע שקיים קשר תפקודי בין שני האתרים. הקרבה הגיאוגרפית היא הבסיס לשאלה, ולא הוכחה לייעוד המתקן.

שלושה פתחים וכניסה שעבודתה הופסקה

בספטמבר פרסם מקלס תקריב של האתר, המבוסס על צילום מאוקטובר 2025. לפי הפענוח שלו, בתצלום נראו כניסה אחת שהושלמה ושתי כניסות נוספות שהיו עדיין בחציבה. מוקד רביעי סומן ככניסה שהעבודות עליה הופסקו, ככל הנראה בשל מגבלות הנדסיות.

התצלום מאפשר לראות כיצד התפתח הפרויקט, אבל אינו צילום מספטמבר האחרון. ההשוואה החדשה שפורסמה אתמול מצטרפת לרצף המעקב הזה, ומבססת את הערכת מקלס בדבר התקדמות הבנייה.

קהיר, מצרים | צילום: שאטרסטוק

בפרסום הראשון קישר מקלס את העבודות להרחבת יכולת האחסון המצרית לשעת חירום. זו הערכה לגבי השימוש האפשרי במתחם. בתיעוד שפורסם לא הוצגה ראיה המזהה אילו משאבים או אמצעי לחימה, אם בכלל, אמורים להיות מאוחסנים בו.

השלב הבא במעקב יהיה לבחון אם תופיע פעילות המעידה על הפעלתו. לעת עתה, התצלומים מלמדים על עבודות נרחבות בכניסות ובסביבתן; מה שנבנה מעבר לפתחים נותר מחוץ לעין הלוויין.