בריאיון מרגש ומיוחד בתוכנית "יומן צהריים" עם עידו טאובר, התארח היום (שני) סגן דניאל גרדוס וסיפר על מפעל ההנצחה יוצא הדופן שהקים לזכרם של שלושת חבריו שנפלו בקרבות: סמ"ר איתי פריזט הי"ד, סגן שחר בן נון הי"ד וסמ"ר איתי בוטון הי"ד. הגעתם של השלטים והדגלים לאולפן לוותה גם בציון דרך אישי של דניאל, שחגג בדיוק היום את יום הולדתו ה-23: "יום הולדת בצל הגיבורים שלנו, שאי אפשר לשכוח אותם".
שלושת הנופלים היו כולם בני העיר פתח תקווה, אוהדים מושבעים של קבוצת מכבי תל אביב, וחבריו הקרובים של דניאל עוד מימי הנעורים. את סמ"ר איתי פריזט, לוחם גדוד שקד בגבעתי, הגדיר דניאל כחבר נפש: "למדנו יחד באותה שכבה ושיחקנו באותה קבוצת כדורגל בשכונה. הוא היה בנוי בגובה של שני מטרים של אהבת הארץ ואהבת חינם, בן אדם שבאמת יעשה הכול למען האחר". פריזט הי
"ד נפל במהלך פעילות מבצעית בצפון הרצועה מפיצוץ מטען שהוטמן במקום.

"אין לכם מושג מה עשיתם לי": הבקשה המצמררת של האם השכולה
על סגן שחר בן נון הי"ד, קצין צנחנים שנפל בעזה, סיפר כי גדל שכבה מעליו בשכונת אם המושבות, והשניים אף נפגשו בבה"ד 1: "אתה יודע, כשפוגשים פנים מוכרות באמצע השירות הצבאי זה נותן סוג של אמפתיה, מישהו שאתה מכיר ונמצא איתך במעגל הקצונה". הגיבור השלישי הוא סמ"ר איתי בוטון הי"ד, חבר ילדות ממגרשי הכדורגל ששירת גם הוא כלוחם בגדוד שקד של גבעתי לצד פריזט.

נפל בזמן שהיה בדרכו להציל חטופים: הסיפור של שחר בן נון ז"ל
כדי להבטיח ששמותיהם וגבורתם לא יישכחו, החליט דניאל להפוך את הזיכרון למפעל חיים של ממש הפורץ את גבולות השכול הפרטי. המיזם, שהחל בגיוסי המונים, הלך והתרחב במהירות: "פתחנו גיוסי תרומות שעזרו לכל ההתחלה, בין אם זה מדבקות, סטיקרים, מגנטים ושלטי חוצות בכל הארץ", תיאר דניאל. מאחר ששלושת החברים היו אוהדים שרופים של מכבי תל אביב, ההנצחה הגיעה היישר ליציעים – בכדורגל ובכדורסל. הדגלים והשלטים עם פניהם מלווים את משחקי הקבוצה בארץ ומגיעים אפילו למשחקים בחו"ל, לצד ריאיונות בכלי התקשורת השונים והרצאות שמטרתן לספר את סיפורם.

"ידעו שאנחנו באים": צה"ל כבש את מרכז המודיעין של החמאס בעזה
כשנשאל מה מניע אותו להוציא את הכאב החוצה ולא להשאירו סגור בלב כמו רבים אחרים, הסביר דניאל: "בסוף, כשאתה עושה משהו למען הגיבורים האלה ואתה מקבל את הוקרת התודה מהמשפחה, את ההבנה שזה מחמם את הלב שהסיפורים לא נשמרים לעצמם – זה ממלא אותי ונותן לי דרייב מחדש להמשיך ולעשות. החיים ממשיכים והשגרה ממשיכה, אבל חשוב לנו לזכור וחשוב להשמיע את קולם של הגיבורים".
מעבר להנצחה הציבורית, הפרויקט יצר חיבור עמוק ויוצא דופן בין דניאל לבין משפחות הנופלים, קשר שלא היה קיים בעוצמה כזו לפני המלחמה: "בהתחלה לא הייתי בקשר אישי כזה עם המשפחות, אבל אחרי מה שקרה יצא לי להכיר את ההורים, האחים והחברים הקרובים. מדובר באנשים מהנשמה, שרק רוצים בטובת הילדים והמשפחות".
