תוצאות הבחירות לכנסת ה-26 כבר ידועות. הליכוד נותרה המפלגה הגדולה בישראל, גוש נתניהו ירד ל-53 מנדטים, והמפלגות הערביות הגיעו ל-19. אבל מאחורי חלוקת 120 הכיסאות בכנסת מסתתר סיפור מורכב בהרבה. השוואה מפורטת בין בחירות 2022 לבחירות 2026 מגלה שבמערכת הבחירות הזאת לא תמיד היה קשר ישיר בין מספר הקולות שהרוויחה מפלגה לבין מספר המנדטים שקיבלה.
מפלגות הגדילו את מספר המצביעים שלהן – ואיבדו מושבים. אחרות זינקו בקולות, אבל קיבלו תוספת קטנה בכנסת. מאות אלפי קולות לא עברו את אחוז החסימה, ובכמה מקרים ההכרעה על המנדט האחרון הייתה צמודה במיוחד. אלה המספרים שמאחורי משחק הכיסאות של בחירות 2026.
המהפך בגושים: נתניהו איבד 11 מנדטים
בבחירות 2022 השיג גוש נתניהו 64 מנדטים – רוב שאפשר את הקמת הממשלה. ארבע שנים לאחר מכן, בבחירות 2026, ירד הגוש ל-53 מנדטים בלבד. במקביל, המפלגות הערביות התחזקו מ-10 ל-19 מנדטים, בעוד המפלגות המזוהות עם גוש איזנקוט והאופוזיציה הציונית עלו מ-46 ל-48 מנדטים. אלא שהשינוי הזה לא נבע רק ממעבר מצביעים בין המפלגות. אחד הגורמים המשמעותיים ביותר היה מספר האנשים שהגיעו לקלפי.
כמעט מיליון מצביעים נוספים
בשנת 2022 היו בישראל 6,788,804 בעלי זכות בחירה. בשנת 2026 עלה מספרם ל־7,331,981 – תוספת של יותר מ-543 אלף אזרחים. אבל מספר המצביעים בפועל גדל הרבה יותר. ב-2022 הצביעו 4,794,593 ישראלים. ב-2026 כבר הגיעו לקלפיות 5,716,665 – תוספת של 922,072 מצביעים, שהם כ-19.2%.
בנוסף, לעומת 2022, שיעור ההצבעה זינק מכ-70.6% לכ-78%. המשמעות ברורה: מפלגה שרצתה לשמור על כוחה היחסי הייתה צריכה לגייס הרבה יותר קולות מאשר בבחירות הקודמות. והדוגמה הבולטת ביותר לכך היא דווקא המפלגה הגדולה בישראל, הליכוד, שקיבלה יותר מ-52 אלף קולות נוספים – וחמישה מנדטים פחות.
בבחירות 2022 קיבל הליכוד 1,115,336 קולות וזכה ב-32 מנדטים. ב-2026 גדל מספר המצביעים שלו ל-1,167,458 – תוספת של 52,122 קולות. לכאורה, התחזקות, אבל בפועל, הליכוד ירד ל-27 מנדטים בלבד. ההסבר נמצא בשינוי במשקלו היחסי של הליכוד מכלל הקולות הכשרים. בשנת 2022 הוא קיבל כ-23.41% מהם, וב-2026 ירד חלקו לכ-20.52%.
כלומר, מספר המצביעים של הליכוד גדל, אבל ציבור המצביעים כולו גדל בקצב מהיר יותר. זו אחת התופעות המרכזיות של הבחירות: לא מספיק לקבל יותר קולות – צריך להגדיל את הכוח מהר יותר מהמתחרים.
ההתרסקות של ש"ס
אם הליכוד איבד מנדטים למרות עלייה במספר הקולות, אצל ש"ס הסיפור שונה לחלוטין. מפלגתו של אריה דרעי איבדה גם מנדטים וגם מצביעים. ב-2022 הצביעו לש"ס 392,964 ישראלים, והיא זכתה ב-11 מנדטים. בבחירות 2026 קיבלה המפלגה 299,506 קולות בלבד – ירידה של 93,458 מצביעים, לצד צניחה לשישה מנדטים.
הירידה ניכרת גם בערים שבהן לש"ס בסיס תמיכה משמעותי. בירושלים ירדה המפלגה מ-48,470 קולות ל-41,794. באשדוד, מ-18,254 ל-13,168. בבית שמש, מ-13,388 ל-9,081. אבל השאלה המעניינת באמת היא לא רק כמה קולות איבדה ש"ס, אלא מי היו המצביעים שעזבו אותה.
האם ש"ס איבדה דווקא את הציבור המסורתי?
ניתוח אלקטורלי שהועבר למערכת מעריך כי הפוטנציאל של ש"ס בבחירות עמד על כ-430 אלף קולות. מול הפוטנציאל הזה, המפלגה קיבלה בפועל כ-300 אלף.
לפי אותו ניתוח, הפער המשמעותי ביותר נמצא בקרב מצביעים מסורתיים ודתיים. ההערכה היא שלש"ס היה פוטנציאל של כ-115 אלף קולות בקבוצה הזאת, אבל בפועל קיבלה ממנה כ-30 אלף בלבד.
הניתוח מצביע על מעבר של חלק מהמצביעים לליכוד ולעוצמה יהודית.
גם בקרב הציבור החרדי הספרדי מתוארת שחיקה. לפי ההערכות שהועברו למערכת:
- בקרב חרדים בוגרי ישיבות: כ-155 אלף קולות בפועל, מול פוטנציאל של כ-190 אלף.
- בקרב הציבור החרדי העממי: כ-95 אלף, מול פוטנציאל של כ-110 אלף.
- בקרב מצביעים חרדים אשכנזים שתמכו בש"ס: כ-8,000, מול פוטנציאל של כ-15 אלף.
- בקרב מצביעים מסורתיים ודתיים: כ-30 אלף, מול פוטנציאל של כ־115 אלף.
יצוין כי מדובר באומדנים משוערים בלבד.
לפי אותו ניתוח, כ-20 אלף קולות של בוגרי ישיבות ספרדיות לא הגיעו לש"ס: כ-17 אלף מהם נמנעו מהצבעה, וכ-3,000 הצביעו לרשימת "צבע שחור". האם מדובר במחאה על סוגיית הגיוס? באכזבה מהנהגת המפלגה? או בשינוי עמוק יותר בזהות הפוליטית של מצביעי ש"ס? התוצאות לבדן אינן מכריעות בין ההסברים, אבל הן מלמדות שש"ס ניצבת בפני אתגר משמעותי בשימור בסיס התמיכה שלה.
יהדות התורה: אותה זירה פוליטית, תוצאה אחרת
בזמן שש"ס איבדה חמישה מנדטים, יהדות התורה הצליחה לשמור על שבעת המנדטים שלה. המפלגה קיבלה בבחירות 2026 312,604 קולות. גם במקרה שלה, ניתוח שהועבר למערכת מצביע על מצביעים פוטנציאליים שלא הגיעו לקלפי או שבחרו ברשימות אחרות.
לפי ההערכה, כ-13 אלף מתומכיה הפוטנציאליים נמנעו מהצבעה. כ-2,000 הצביעו ל"צבע שחור", כ-2,000 ל"הציבור החרדי", וכ-1,000 נוספים לבן גביר ולסמוטריץ'. ההערכה הכוללת היא שכ-33 אלף מצביעים חרדים פוטנציאליים נמנעו מהצבעה בבחירות. עם זאת, המספרים הללו מבוססים על ניתוח התנהגות מצביעים, ולא על זיהוי ישיר של הנמנעים מהצבעה. התוצאה הסופית מלמדת כי למרות הקשיים, יהדות התורה הצליחה לשמור על ייצוגה בכנסת – בשעה שש"ס איבדה חלק ניכר מכוחה.
ליברמן: כמעט 60% יותר קולות, רק מנדט אחד נוסף
אחד הסיפורים המסקרנים של הבחירות מגיע דווקא מישראל ביתנו.
בבחירות 2022 קיבל אביגדור ליברמן 213,687 קולות וזכה בשישה מנדטים. ב-2026 הוא קיבל 337,413 קולות – תוספת של 123,726 מצביעים, זינוק של כ-57.9%.
ובכל זאת, ישראל ביתנו עלתה משישה לשבעה מנדטים בלבד. חלקה של המפלגה מכלל הקולות הכשרים עלה מ־4.48% ל־5.93%. גם ביחס לכלל בעלי זכות הבחירה התחזקה התמיכה בה, מכ־3.15% לכ־4.60%. לפי ניתוחי סקרים שנמסרו למערכת, אחד הקשיים בזיהוי התמיכה בליברמן היה השינוי בהרכב המצביעים שלו: לצד מצביעים ותיקים, המפלגה משכה קולות גם ממפלגות אחרות.
איחודי המפלגות: מתי החיבור משתלם?
שתי התארגנויות פוליטיות נוספות ממחישות כיצד מבנה הרשימות עשוי להשפיע על התוצאה. בבחירות 2022 קיבלו חד"ש–תע"ל ובל"ד יחד 317,352 קולות, אך רק חד"ש–תע"ל עברה את אחוז החסימה וזכתה בחמישה מנדטים. ב-2026 קיבלה הרשימה המשותפת 500,147 קולות וזכתה ב-11 מנדטים.
גם בגוש השמאל נרשם שינוי: העבודה ומרצ קיבלו יחד 326,785 קולות ב-2022, אך מרצ לא עברה את אחוז החסימה, ולכן רק העבודה זכתה בארבעה מנדטים. ב־2026 קיבלו הדמוקרטים 366,352 קולות ושמונה מנדטים. ההשוואה אינה מוכיחה שהאיחוד לבדו יצר את כל תוספת התמיכה, אך היא מדגישה את המחיר שעלול להיות לפיצול רשימות בסמוך לאחוז החסימה.
הזינוק בהצבעה הערבית: עוד 326 אלף קולות
אחד השינויים הגדולים ביותר במפת הבחירות התרחש בקרב המצביעים למפלגות הערביות. ב-2022 קיבלו המפלגות הערביות יחד 511,399 קולות, כולל קולות בל"ד שלא עברה את אחוז החסימה. ב-2026 קיבלו הרשימה המשותפת ורע"ם יחד 837,400 קולות. זו תוספת של 326,001 קולות – זינוק של כ-63.7%.
במספר המנדטים התוצאה בולטת עוד יותר: מעשרה מנדטים ב-2022 לתשעה עשר ב-2026. חלקן של המפלגות הערביות מכלל הקולות הכשרים גדל מכ־10.73% לכ-14.72%. השינוי הזה השפיע לא רק על הייצוג של המפלגות הערביות, אלא גם על משקלן היחסי של כל יתר המפלגות.
שלוש ערים שממחישות את השינוי
באום אל-פחם עלה מספר הקולות שניתנו למפלגות הערביות מ-13,938 ל-32,956 – תוספת של 19,018 קולות. ברהט נרשמה עלייה מ-20,899 ל-37,147 – תוספת של 16,248. ובנצרת, מ-26,448 ל-41,666 – תוספת של 15,218 קולות.
גם שיעורי ההצבעה ממחישים את השינוי: באום אל-פחם נרשמה עלייה מכ-38.3% לכ-79.8%, ברהט מכ-60.6% לכ-84.8%, ובנצרת מכ-48.3% לכ-73.5%. מדובר בעלייה משמעותית בהשתתפות האזרחית. את הגורמים לה יש לבחון בנפרד מנתוני ההצבעה עצמם.
למה כל מנדט התייקר?
כדי להבין כיצד מפלגות קיבלו יותר קולות אבל פחות מנדטים, צריך להכיר נתון אחד: המודד הכללי למנדט. בבחירות 2022 עמד המודד על 36,227 קולות. ב-2026 הוא עלה לכ-44,857 קולות – תוספת של כ-8,630 קולות, עלייה של כמעט 24%.
המודד הכללי מחושב על בסיס הקולות שניתנו לרשימות שעברו את אחוז החסימה.
חלוקת המנדטים הסופית מושפעת גם משיטת בדר–עופר ומהסכמי העודפים, ולכן אין מדובר במחיר קבוע וזהה לכל מושב. ובכל זאת, הנתון הזה מסביר חלק גדול מהפער בין גידול במספר הקולות לבין השינוי במספר המנדטים.
גוש נתניהו: יותר קולות, פחות כוח יחסי
לפי סיווג הגושים ששימש להשוואה, ב-2022 קיבלו הרשימות המזוהות עם גוש נתניהו 2,304,964 קולות – כ-48.4% מהקולות הכשרים. ב-2026 הגיע מספר הקולות של הרשימות שסווגו עם הגוש ל-2,406,566, כולל קולות רשימת נעם שלא עברה את אחוז החסימה. מדובר בתוספת של 101,602 קולות.
אלא שבמקביל ירד חלקו של הגוש מכלל הקולות הכשרים לכ-42.3%, ומספר המנדטים של המפלגות שנכנסו לכנסת ירד מ-64 ל-53. זו המחשה נוספת לכך שגידול במספר המצביעים אינו מבטיח בהכרח התחזקות פרלמנטרית.
גוש איזנקוט: מאות אלפי קולות נוספים
בגוש המפלגות שסווגו בהשוואה עם איזנקוט, מספר הקולות עלה מ-1,820,389 ב-2022 ל-2,148,743 ב-2026. תוספת של 328,354 קולות. למרות זאת, חלקו היחסי של הגוש מכלל הקולות הכשרים כמעט שלא השתנה – מכ-38.2% לכ-37.8%. מספר המנדטים עלה מ-46 ל-48.
חשוב להדגיש: מדובר בהשוואת גושים שנבנתה לצורך הניתוח, ולא בהשוואה בין אותן רשימות בדיוק, שכן חלק מהמפלגות התפצלו, התאחדו או התמודדו תחת שמות חדשים.
הפער בין הגושים הצטמצם ביותר מ־226 אלף קולות
ב-2022 עמד הפער בין שני הגושים שהוגדרו בניתוח על 484,575 קולות. ב-2026 הצטמצם הפער ל-257,823 קולות. כלומר, פער הקולות הצטמצם ב־226,752.
אלא שהמספר הזה אינו מספר לבדו את כל סיפור הבחירות, משום שהמפלגות הערביות מהוות קבוצה נפרדת בחלוקת הגושים שהוצגה כאן – וכוחן גדל משמעותית.
הסקרים מול המציאות: מי התקרב לתוצאה?
סקרי הערוצים האחרונים שפורסמו לפני הבחירות הציגו תמונות שונות של יחסי הכוחות בין הליכוד לבין מפלגת ישר של גדי איזנקוט. בטבלת הסקרים שנאספה לצורך הניתוח הופיעו הנתונים הבאים:
- כאן 11: הליכוד 20 מנדטים, ישר 22.
- חדשות 12: הליכוד 21, ישר 23.
- חדשות 13: הליכוד 19, ישר 22.
- חדשות 14: הליכוד 30, ישר 20.
בתוצאות הספירה המלאה קיבל הליכוד 27 מנדטים, וישר קיבלה 21. דומה כי למרות שכל הערוצים התקשו בתחזית תוצאות האמת, בין היתר בשל אחוזי ההצבעה החריגים בחברה הערבית – ערוץ 14 היה היחיד מבין הערוצים הגדולים שהציג לאורך כל הדרך מגמה ברורה לפי מפלגת הליכוד היא המפלגה הגדולה בישראל בפער מהאחרות. וכן את העובדה שגוש נתניהו גדול יותר מגוש איזנקוט.
מאות אלפי קולות נשארו מחוץ לכנסת
לצד המפלגות שנכנסו לכנסת, מאות אלפי ישראלים הצביעו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה. על פי נתוני הספירה המעודכנים שעליהם מבוסס החישוב, מדובר בכ-307,899 קולות. רשימת המילואימניקים והכלכלית של יועז הנדל וירון זליכה קיבלה כ-155 אלף קולות, אך נותרה מחוץ לכנסת.
21,868 קולות חרדיים – והמנדט שכמעט עבר צד
שתי רשימות חרדיות קטנות ממחישות עד כמה ההכרעה יכולה להיות צמודה.
רשימת "צבע שחור – מגן עולם התורה" קיבלה 11,274 קולות. רשימת "הציבור החרדי" קיבלה 10,594 קולות. ביחד: 21,868 קולות שלא הפכו לייצוג בכנסת.
בחישוב שיטת בדר–עופר, הסכם העודפים בין ש״ס ליהדות התורה היה קרוב לקבל מנדט נוסף. לפי חישוב שפורסם על בסיס נתוני הספירה, הפער בינו לבין ההסכם שזכה במנדט האחרון עמד על 4,922 קולות. זהו פער קטן במיוחד שממחיש עד כמה כל קול עשוי להיות משמעותי במערכת בחירות צמודה.
"הרכבת האווירית": כמה ישראלים באמת הגיעו מחו"ל?
לקראת הבחירות פורסמו דיווחים על ישראלים שחוזרים מחו"ל כדי להצביע. בחלק מהדיון הציבורי אף הועלתה האפשרות שהתנועה הזאת תשפיע על חלוקת המנדטים.
אבל מה מלמדים נתוני הכניסות?
על פי הנתונים שנאספו לצורך הבדיקה, בין 22 ל-27 באוקטובר 2026 נרשמו 184,807 כניסות של אזרחים ישראלים דרך נתב"ג. באותם תאריכים בשנת 2025 נרשמו, לפי נתון ההשוואה שהועבר להפקה, 168,176 כניסות. הפער: 16,631 כניסות – עלייה של כ-9.9%. מדובר בתוספת הקטנה משמעותית ממספר הקולות שנדרש בממוצע למנדט בבחירות.
נתוני הכניסות מעוררים שאלות לגבי אומדנים על השפעה אלקטורלית רחבה של "הרכבת האווירית", אך לצד זאת אינם מאפשרים לקבוע כמה מהנכנסים הצביעו, למי הצביעו או מה הייתה השפעתם על התוצאה.
השורה התחתונה: הבחירות שבהן כל קול שקל אחרת
בבחירות 2026 הצביעו כמעט 78% מבעלי זכות הבחירה, לעומת כ-71% בשנת 2022. המודד הכללי למנדט עלה מכ-36 אלף לכמעט 45 אלף קולות. יותר מ-300 אלף קולות ניתנו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה.
ובתוך כל אלה התרחשו כמה מהשינויים הפוליטיים המשמעותיים ביותר במערכת הבחירות: הליכוד קיבל יותר קולות אבל פחות מנדטים; ש"ס איבדה חמישה מושבים בכנסת, ליברמן הגדיל את כוחו בקולות בכמעט 60%, והמפלגות הערביות הגיעו ל-19 מנדטים.
