מכון לה-וידה מציג ניתוח נתונים שלדבריו מבוסס על מאגרי מידע דמוגרפיים רשמיים ברחבי העולם, ובוחן את שיעורי הגירושים, הנישואים והרווקות במקצועות שונים. המכון עוסק בזוגיות, ומבקש להציג באמצעות הנתונים את גישתו לתחום. הנתונים והמסקנות המובאים להלן הם של המכון, ולא אומתו במסגרת כתבה זו.
לפי החומר שהציג המכון, באמצעות איסוף מידע, ניתוח סטטיסטי והצלבת נתונים מתוך מאגרי לשכות סטטיסטיקה במדינות מפותחות, נוצר מסד נתונים המחבר בין מצב אישי – רווקים, נשואים, גרושים ואלמנים – לבין שיוך מקצועי המבוסס על סיווג משלחי היד הבינלאומי ISCO.
המכון מציין כי המידע משקף מרשמי אוכלוסין במדינות ובהן דנמרק, הולנד, שווייץ, קוריאה הדרומית, ניו זילנד, צרפת, צ'כיה, קנדה וישראל. כדי להעריך השוואה מסוג זה יש לבחון גם את שנת איסוף הנתונים, גיל המשתתפים, גודל הקבוצות והגדרת כל מקצוע. שיעור הגרושים בקבוצה אינו בהכרח הסיכוי של אדם נשוי להתגרש.
מה מציגים הנתונים על ענפי הטיפול?
במכון מספרים כי ביקשו לבחון מי הם אנשי המקצוע שמתגרשים בשיעורים הגבוהים ביותר. לדבריהם, ההשערות הראשוניות עסקו באנשי צבא, שנעדרים רבות מהבית, בעובדי כפיים או באמנים החיים בחוסר יציבות. אולם לפי הניתוח שהציגו, בחלק ממקצועות בריאות הנפש והטיפול הזוגי מופיעים שיעורי גירושים גבוהים.
לפי הנתונים שמציג המכון, פסיכולוגים קליניים מחזיקים בשיעור גירושים של 25.2%, מטפלי משפחה וזוגיות מורשים ב-25.3%, מגשרים זוגיים ב-24.1% ויועצים זוגיים ב-21.1%. עוד מציין המכון כי ממוצע הגירושים בענף בריאות הנפש עומד בניתוח שלו על 21.2%. ללא פרסום מלא של המקורות והמתודולוגיה, אין בנתונים אלה לבדם בסיס לקביעה שהמקצוע גורם לגירושים או מעיד על איכות הטיפול.
ההשוואה שמציג מכון לה-וידה
מנגד, המכון מציג נתונים על העוסקים בגישת הדיפרנציולוגיה. לטענתו, בקרב דיפרנציולוגים – מוסמכים בדיפרנציולוגיה, יועצי זוגיות, הורות ומשפחה מבית לה-וידה – נרשמו 92.5% נשואים, 2.8% גרושים, 3.1% רווקים ו-1.6% אלמנים.
המכון רואה בהשוואה הזאת חיזוק לגישתו. עם זאת, לא הוצגו בחומר שנמסר פירוט מלא של המדגם, התאמות בין הקבוצות או מחקר המוכיח יתרון טיפולי של השיטה. לפיכך יש להבחין בין הטענות השיווקיות של המכון לבין מסקנה מדעית מבוססת.
רופאים, חקלאים ואנשי פיננסים
לפי הניתוח שהציג המכון, בקרב רופאים מופיעים 60.1% נשואים ו-11.2% גרושים. המכון מציע הסברים אפשריים, ובהם שנות ההכשרה המקצועית או המצב הכלכלי, אך אלה השערות ולא קשר סיבתי שהוכח. גם בענף החקלאות ומשאבי הטבע מציג המכון שיעורי גירושים נמוכים יותר: בקרב חקלאים העוסקים בגידולי שדה הוא מציין 57.8% נשואים ו-12.3% גרושים, ובניהול משאבי טבע 11.2% גרושים.
מגזר נוסף שבולט בנתוני המכון הוא הפיננסים והשירותים העסקיים. מנהלי השקעות מופיעים עם 10.1% גרושים ו-57.3% נשואים, ועובדי ביטוח עם 10.8% גרושים. המכון מעלה אפשרות שתכנון לטווח ארוך ויציבות פיננסית קשורים גם לחיי המשפחה, אך הנתונים המוצגים אינם מוכיחים זאת.
ומה לגבי הרווקים?
בענפי התקשורת, ההייטק והמדיה מציג המכון שיעורי רווקות גבוהים: בקרב עובדי דיגיטל ורשתות חברתיות 41.7% רווקים ו-10.9% גרושים, בעולמות החדשנות והטכנולוגיות המתקדמות 39.8% רווקים, ובתחומי התוכנה IT כ-37.6% רווקים ו-9.2% גרושים. גם כאן, הבדלי גיל ומאפיינים נוספים של הקבוצות עשויים להשפיע על התמונה.
באמנות, תרבות ובידור מציג המכון שיעורי רווקות דומים: 39.8% באמנות חזותית ו-37.9% במוזיקה ותיאטרון. שיעורי הגרושים המופיעים בניתוח הם 14.1% באמנות חזותית ו-16.9% במוזיקה ותיאטרון. המכון מציע כי אי-ודאות תעסוקתית עשויה להיות קשורה לנתונים, אך לא הוצגה הוכחה להסבר הזה.
הגישה של המכון לזוגיות
מכון לה-וידה מבקש להשתמש בנתונים כדי לעורר דיון בקשר שבין עיסוק מקצועי לבין חיי הזוגיות. במכון טוענים כי זיהו לאורך השנים פער בין העיסוק המקצועי בטיפול זוגי לבין מצבם האישי של העוסקים בו, וכי גישתם מציעה דרך אחרת להתמודד עם אתגרי הזוגיות.
עמדת המכון אינה מוכיחה שפסיכולוגיה אינה רלוונטית או מזיקה לזוגיות, ושיעורי גירושים בקבוצות מקצועיות אינם מדד מספיק ליעילות טיפול. מי שבוחן לימודים או ייעוץ יכול לבקש מהמכון את המחקר המלא, את מקורות הנתונים ואת פרטי הכשרת היועצים.
למידע נוסף היכנסו לאתר מכון לה-וידה וקראו על מדע הדיפרנציולוגיה, כפי שהמכון מציג את גישתו.
