צעקות בתא הנוסעים. קברניט פצוע. מטוס שנמצא בסכנה. בתוך הגיהנום הזה, יניב חיון קם ופעל. בעדותו תיאר כיצד נאבק בטייס המשנה שתקף את הקברניט, הזעיק עזרה ובהמשך אחז לזמן קצר בהגאים, תוך שהסתמך על דברים שזכר מהסדרה "תעופה בחקירה". נוסעים ואנשי צוות פעלו לצדו, והמטוס נחת בשלום.
אילה גרוס תהתה אם דרכי התמודדות שפיתח בעבר נעשו זמינות לו גם מול מציאות חדשה וקיצונית. היא מתארת זאת כדברים ש"נרשמו בגוף": התנסויות שמהן למד לפעול, לחפש מוצא ולהשתמש במה שעומד לרשותו. כשהציגה לחיון את המחשבה הזאת, הוא השיב: "אלופה, אין לך מושג כמה זה נכון וקולע".
המחשבה הזאת מחזירה אותה אל הילדות: אילו הזדמנויות מקבלים ילדים להכיר את כוחותיהם, ומה הם לומדים על עצמם כשהם מתקשים?
הוא בנה טרקטורון, אבל סיפר על עצמו דרך הכישלון
בשיחה עם אילה גרוס סיפר בחור בן 21 שחבריו מצליחים בלימודים, והוא, למרות המאמץ, מתקשה להבין ולהתקדם. מאחורי הדברים היו שנים של חוסר הצלחה וזימונים חוזרים של הוריו לבית הספר, חוויה שהצטברה מילדות והפכה לחלק מהאופן שבו ראה את עצמו.
כשהציעה לו לחשוב על דרכי למידה חווייתיות ומשמעותיות עבורו, הוא התנגד. למה הכול צריך להיות חווייתי? צריך להתאמץ. דווקא מתוך הקושי לומדים.
היא הציעה לו לבחון מה לימדו אותו חוויותיו על למידה. הוא הכיר היטב מאמץ וקושי; האפשרות ללמוד אחרת הייתה זרה לו.
בהמשך השיחה סיפר שבנה טרקטורון מתפקד, המונע במנוע של אופנוע. לצד הקושי בלימודים נחשפה יכולת של בנייה ואלתור, שכמעט לא קיבלה מקום באופן שבו תיאר את עצמו.
"איזה מוח מטורף יש לך. כזה אני רוצה שיעבוד איתי", אמרה לו.
כעבור כמה שבועות, כששאלה מה גרם לו לחזור ולשוחח איתה, הוא הזכיר את המשפט הזה: "אמרת לי שיש לי ראש מטורף. אף אחד לא אמר לי את זה קודם".
הוא הכיר את הטרקטורון שבנה. מה שנשאר איתו מהשיחה היה שמישהי ראתה ביכולתו סיבה לרצות לעבוד איתו.
"יש לי חמש דקות להעביר לפחות בצחוקים"
ילד לומד על עצמו דרך עיני המתבוננים בו ודרך החוויות שהוא עובר. התגובות שהוא פוגש, לצד ההתנסויות שלו בהצלחה, בקושי ובמציאת פתרון, מעצבות את תפיסתו: במה הוא טוב, היכן הוא מתקשה ומה הוא מסוגל לעשות.
תלמיד אחר ניסח את הציפייה שלו כך: "גם ככה המורה תוציא אותי מהכיתה תוך חמש דקות, אז יש לי חמש דקות להעביר לפחות בצחוקים".
המורה עשויה לראות תלמיד שנכנס כדי להפריע. הוא מתאר מפגש שמבחינתו כבר הוכרע. בזמן שנותר לו, הוא מנסה להרוויח צחוק ותחושה טובה.
ההתנהגות דורשת גבול, אבל המשפט דורש גם הקשבה: איזו אפשרות להצליח הוא רואה מולו? ומה צריך לקרות כדי שיצפה למשהו אחר?
כשילד פוגש שוב ושוב אכזבה ומתאמץ ללא הצלחה, הוא עלול להסיק שהבעיה היא בו. גם האמירה "יש לך פוטנציאל לא ממומש", שנאמרת מתוך רצון טוב, עלולה לחדור כסכין. הילד, שנתן את כל נשמתו ומאמציו ועדיין לא הגיע לתוצאה, עשוי לשמוע: גם כשאני נלחם בכל הכוח, זה עדיין לא מספיק טוב עבורכם.
מתוך החוויה הזאת יכולה לצאת הימנעות שנראית כעצלות, או תגובה מתוסכלת שנשמעת כחוצפה. אלה אפשרויות שצריך לברר. הבנת הקושי מאפשרת לבחור מענה וליצור הזדמנות להתקדמות ולמסקנה חדשה של הילד על עצמו.
לתת לתלמיד סולם להגיע אל הדרישה
באחד המקרים שמביאה גרוס, מורה זיהתה תלמידים המתקשים לשבת ולהתרכז בפעילות רצופה. היא שילבה הפסקות תנועה יזומות במקום, עם אביזרי תחושה.
בעקבות ההתאמה פחתו אתגרי ההתנהגות, ותלמידים עם הפרעת קשב הצליחו להתרכז לפרקי הזמן שנדרשו בפעילות. התלמידים חוו מסוגלות, והמורה חוותה יותר סיפוק.
גם להצלחה של המורה יש משמעות: היא חווה שיש ביכולתה להשפיע. עבור ההורה, צוות שיודע להסביר מה זיהה, מה ניסה ומה עזר מציע מקצועיות שאפשר לסמוך עליה. כך נבנה חיבור בין תלמיד, מורה והורה, במקום מעגל של תסכול הדדי.
ההתאמה אפשרה לתלמידים להצליח בתוך השיעור. מכאן עולה שאלה נוספת: אילו יכולות השיעור עצמו מאפשר להם לפתח?
צריך אומץ כדי לאפשר למידה
אפשר, למשל, לתת לתלמידים לתכנן פעילות בתקציב מוגבל. כשהם מגלים שהכסף אינו מספיק, עליהם להשוות חלופות, לקבוע סדרי עדיפויות ולמצוא פתרון.
כאן נבחן גם המבוגר: האם ימהר לספק תשובה, או יאפשר לתלמידים לבדוק, לטעות ולשנות?
למידה כזאת יכולה להיראות כמו בית מדרש סוער: תלמידים שואלים, מתווכחים, קמים לבדוק ומציעים דרכים שונות. המורה מחזיקה את המטרה ואת הגבולות, ובתוכם מאפשרת חופש ממשי לחשוב ולפעול.
היא נדרשת להסכים לדרך שלא תוכננה מראש ולהבחין מתי נחוצה עזרה ומתי כדאי לתת עוד רגע להתמודד. לשם כך דרושים ידע וגיבוי ניהולי: צוות שיכול להתנסות, לבחון יחד את התוצאות ולשפר את דרכי עבודתו.
החיים יזמנו לילדים לחץ, הפתעות ומבוי סתום. החינוך יכול לתת להם התנסויות שבהן יכירו את כוחותיהם, ילמדו להיעזר ויפתחו דרכים להתמודד. כדי שברגע של קושי תהיה להם ידיעה שנבנתה מתוך ניסיון: כבר התמודדתי, יש לי כלים, ואני יכול לחפש דרך.
מה ההתנהגות שלו מספרת לנו? הביאו את השיחה לצוות שלכם
מנהלים, מפקחים ומובילי חינוך פוגשים תלמידים שכבר מצפים לכישלון וצוותים שמרגישים שניסו הכול.
בהרצאה "למה ילדים לא מסתדרים במערכת החינוך ומה ההתנהגות שלהם מספרת לנו?" אילה גרוס מחברת סיפורים מהשטח לידע מקצועי ולכלי מעשי ליישום: כיצד לבחון את הקושי שמאחורי ההתנהגות ולבחור דרך פעולה שמתייחסת אליו, לצד שמירה על גבולות.
לצוותים המעוניינים להעמיק, ניתן לבחון תהליך התערבות בגישת SPL במסגרת "אילה – יזמות חינוכית". בתהליך עובדים על מקרים מהמסגרת, מרחיבים את הידע והכלים של הצוות ובוחנים את השינוי לאורך זמן.
רוצים לתת לצוות שלכם כלים להבין את הקושי ולפעול אחרת? פנו להזמנת ההרצאה או לבחינת תהליך מותאם למסגרת שלכם.
ליצירת קשר עם אילה יזמות חינוכית
חינוך מותאם במציאות משתנה.
