כמי שדעתה נאמרת תמיד באופן נחרץ, וכמי שמאמינה בכל ליבה בצדקת דרכה ומבינה היטב את המשמעות העצומה והקריטית של פוליטיקה, אני חייבת להודות: אצלי בבית ממש נדיר שנדבר על פוליטיקה. ובכל פעם שאני שומעת על משפחות שבחרו לא לחגוג יחד חגים, או גרוע מכך, לנתק קשר מוחלט בגלל פתק בקלפי, אני מודה שאיני מצליחה להבין זאת.
פוליטיקה היא לא משחק ילדים, היא עוסקת בדברים החשובים ביותר, בביטחון שלנו, בכלכלה, בערכים שלנו ובעתיד המדינה. מותר לנו לא להסכים, ומותר ואפילו חובה להתווכח עליה באדיקות. אבל אסור לנו בשום אופן לתת לה להרוס את הבית -לא את הבית האישי והמשפחתי, שהוא המבצר האמיתי שלנו, ולא את הבית הלאומי.
יש לנו זיכרון קולקטיבי כואב שמחייב אותנו להיות כנים. לפני ארבע שנים, תקופה קצרה אחרי מערכת הבחירות שהתקיימה אז, נהיה פה כאוס נוראי. השנאה התהומית הרקיעה שחקים, השבטיות איימה לפרק אותנו מבפנים, והפכנו לעיוורים זה לזה עד שחטפנו את הסטירה המצלצלת והאכזרית ביותר בתולדותינו בשבעה באוקטובר, כשחמאס טבח בנו באכזריות נוראה.
דווקא עכשיו, אחרי שעברנו את ה-27 באוקטובר, יום הבחירות האחרון ששוב טלטל את המדינה והציף את כל הרגשות והמתחים, חשוב לי יותר מתמיד להציף את הנושא הזה אל פני השטח. חשוב שנעצור לרגע ונזכיר לכולנו אמת בסיסית, הפוליטיקה היא כלי לשרת את החברה, אבל החיים המשותפים שלנו פה, המארג האנושי העדין שמרכיב את החברה הישראלית, חזקים פי כמה מכל ויכוח על "כן ביבי או לא ביבי".
מ-64 ל-60: כך השתנתה מפת המנדטים מאז הבחירות הקודמות
הבחירות באות והולכות, הממשלות מתחלפות, והמחאות עולות ודועכות, אבל המשפחה שלנו, השכנים שלנו, והאנשים שאנחנו פוגשים ברחוב ובסופרמרקט – הם נשארים כאן איתנו תמיד. הם אלו שיושיטו לנו יד בעת צרה, והם אלו שנחגוג איתם כששמח. הקשרים האנושיים האלו יקרים ושבירים מכדי שניתן להם להתרסק שוב בגלל מחלוקת.
זה לא אומר שעלינו לטשטש את המחלוקות או לוותר על העמדות שלנו. להפך: חברה דמוקרטית זקוקה לאנשים שאכפת להם, ששואלים שאלות, מתווכחים ודורשים תשובות מנבחרי הציבור. אבל יש הבדל בין ויכוח נוקב על החלטה או מדיניות לבין הפיכת מי שחושב אחרת לאויב. אפשר לומר בכנות שאנחנו לא מסכימים, להציג עובדות, להקשיב עד הסוף, וגם לעצור כשמבינים שהשיחה כבר אינה מקדמת הבנה. לפעמים הבחירה החשובה אינה לנצח בוויכוח, אלא לשמור על האפשרות להמשיך לדבר בפעם הבאה.
טרור הקלפיות – מתקפה חריפה על היועמ"שית: "גלי אל תתערבי"
השבוע, כשאתם מתיישבים לשולחן שבת או נפגשים עם חברים בסוף השבוע, אני מזמינה אתכם לעשות הפסקת אש מחשבתית. תניחו בצד את הכותרות המרעישות ואת האולפנים הסוערים. תזכרו שמתחת לכל המחלוקות העמוקות והדעות הנחרצות, יש פה בני אדם שחולקים גורל אחד. בואו ננהל את הוויכוחים שלנו כמו שצריך, אבל נשמור מכל משמר על הבית. כי בסופו של יום, אין לנו ארץ אחרת, ואין לנו בית אחר.
ההבטחות שיישברו והמחיר שישולם: כך עשויה להיראות הדרך לממשלה
מתוך הטור שפורסם בעלון 'מצב הרוח'.
