הנשיא הרצוג נאם היום (ראשון) לקראת השיחות הצפויות לו השבוע עם ראשי המפלגות. עוד לפני שכל מפלגה תמליץ על המועמד המתאים בעיניה להרכיב את הממשלה, הרצוג הבהיר לכלל ראשי המפלגות כי עליהם לסיים את הטיפוס על העצים – ולהתמקם מול המציאות ותוצאות הבחירות. כל זאת כדי לא להגיע לסבב נוסף.
הרצוג פתח את דבריו בסיפורו של הנשיא הראשון של מדינת ישראל: "מדינאות ומדע הם שני עולמות שונים זה מזה. לכאורה, המבדיל ביניהם עולה על המשותף. עולם המדע נשען על נוסחאות מדויקות, על כללים שנקבעו לאחר מחקר מדוקדק, על ניסוי וטעיה, על למידה מתמדת והסקת מסקנות. בעולם המדיני, יש מקום נרחב הרבה יותר לגורם האנושי, ליחסים הנרקמים בין מנהיגים, להיסטוריה, למנהגים, לאמונות, ואפילו לתחושות.
חיים ויצמן ניצב בנקודת החיבור הזאת, בצומת שבין מדע למדינאות. בזכות עבודתו המדעית, שהפכה אותו לשם דבר עולמי, נפתחו בפני התנועה הציונית דלתות רבות, באימפריות ואצל שועי עולם. בזכות המוניטין שלו, הוא הצליח לעשות נפשות למעשה הציוני ולקדם את העם היהודי, בדרכו הייחודית, אל עבר מדינה ריבונית משלו. ד"ר ויצמן הוכיח, מבלי שהתכוון לכך, כי מדינאות ומדע אינן באמת שונות כל-כך".
בשתיהן נדרשת חשיבה מקורית, שתיהן נשכרות מראייה חדשנית, שתיהן נשענות על היכולת שלא לקבל את המצב הקיים כמובן מאליו, ולעשות כל שניתן על מנת לשנותו, על מנת לשפרו. ובשתיהן יש לחשוב מחוץ לקופסא – כדי לזהות הזדמנויות. ויצמן, המדען הדגול ואיש האשכולות, מי שהניח את היסודות לחיל המדע, תשתית יתרונה האיכותי של ישראל, מי שהיה חתום על יותר עשרות רבות של פטנטים והמצאות, ידע גם לקחת את היכולות הללו אל המדינאות לפרוץ דרכים והזדמנויות חדשות.
בזכות הדרך הייחודית שלו, מכוחו של השילוב הזה שהתקיים באישיותו, היה ויצמן לאחד המחוללים החשובים של הצהרת בלפור, נמנה על מקימי הסוכנות היהודית והבריגדה היהודית וכמובן, הוביל את ההסכם ההיסטורי הראשון שחתמה התנועה הציונית עם מנהיגות ערבית: הסכם ויצמן – פייסל. בין היתר, הוא הוביל את גישת הציונות הסינתטית תוך שילוב, הלכה למעשה, בין פעילות מדינית – דיפלומטית לבין עשייה מעשית בשטח.
שלא כמו בעולם המדעי, דרכו של ד"ר ויצמן כמדינאי העמידה לו גם מתנגדים ויריבים לא מעטים, והוא נדרש לא אחת לוויכוחים מרים כדי לשכנע את שותפיו בצדקת דרכו. ואולם ויצמן תמיד האמין כי כוחם של ויכוחים ומחלוקות להרוס, אך אין בהם את האנרגיה הנדרשת כדי לבנות. המתינות, בראיית ויצמן, אין פירושה פשרנות – לויצמן היו עמדות מובהקות והוא ידע לעמוד עליהן בתוקף.
אך לצד זאת, כמדען, הוא האמין בפעולה הדרגתית ועניינית המתדיינת עם האחר, לא מזלזלת בו ולא שוללת אותו מן היסוד. וכמה אנו זקוקים לגישתו זו של ויצמן היום. כמה אנו זקוקים לפתרונות יצירתיים – לחשיבה מחוץ לקופסא".
אחרי דברי הפתיחה, הרצוג התייחס לפגישות בבית הנשיא: "ביום רביעי הקרוב אקבל לידיי את תוצאות הבחירות הרשמיות מיו"ר וועדת הבחירות המרכזית, וסגן נשיא בית המשפט העליון – השופט נעם סולברג. לאחר מכן, אחל בהתייעצויות בבית הנשיא. בית הנשיא יעמוד פתוח לרווחה לכל הסיעות והמפלגות.
כבר אמרתי שאני מקווה שהנציגים יבואו עם ראש פתוח ואני מוסיף היום, עם לב פתוח: לשמוע ולהשמיע רעיונות ולמצוא פתרונות יצירתיים כדי למנוע בחירות נוספות. כידוע לכולנו, במהלך מערכת בחירות, באופן טבעי וצפוי המתמודדים מטפסים על עצים גבוהים. אך הבחירות הסתיימו, תוצאות הבחירות הן עובדה קיימת – הן מציאות. וזה הזמן לומר למנהיגים כולם 'עצרו את הטיפוס על העצים והתמקמו מול המציאות הזו'. השבוע בבית הנשיא, ננסה להניח סולמות, כדי לאפשר למנהיגים להתמקם מול המציאות הזו, בצורה שקולה וזהירה.
מכובדי, אנו נמצאים במכון שנושא את שמו וזכרו של חיים ויצמן, כאן במכון ששמו הולך לפניו, ביקשו הנשיא הראשון והגברת הראשונה, חיים וורה, לנוח מנוחת עולמים. שנה וחצי חלפה מאז נפגע המכון ממתקפת טילים איראנית ואנו רואים היטב את אותותיה של הפגיעה, אך לא פחות מכך, את מאמצי ההתחדשות והשיקום.
כל מי שמתהלך במכון כיום, רואה את אותה אנרגיה של חדוות יצירה ועשיה, שאפיינו את המכון מון הקמתו. שאפיינו את חיים ויצמן עצמו וכמובן, גם את שותפתו לחיים ולעשייה – ורה, שלה עצמה זכויות רבות במכון הזה.
אין כל ספק שמכון ויצמן יוסיף לגבור על ההרס והחורבן הגדולים שפקדו אותו, בזכות האנשים המדהימים שמובילים אותו ומאיישים אותו, ובזכות האנרגיה הזו, ובזכת הרוח שמאפיינת אותו ועומדת בבסיסו – רוח של קידמה, של חדשנות ושל מחויבות אדירה לעתידה של המדינה.
אלו הערכים שבהם דבק ד"ר חיים ויצמן, ואלו הערכים שלעד יצעידו את ישראל קדימה, מתוך שותפות, אחדות – מטרה ומחויבות משותפת לעתיד משותף.
יהי זכרם של הנשיא הראשון חיים ויצמן והגברת הראשונה – ורה, ברוך ונצור בלבנו לעד".
