ישראל עשויה להנחית מהלומה סודית ומפתיעה נגד צמרת הביטחון של איראן, במתכונת המזכירה את מבצע פיצוץ מכשירי הקשר והזימוניות שבוצע נגד חיזבאללה בספטמבר של שנת אלפיים עשרים וארבע. כך חשף אתמול (שבת) בכיר המוסד לשעבר עודד עילם בריאיון ל"ניו יורק פוסט". לדבריו, ארבעה מפקדים צבאיים מנהלים בפועל את המדינה ועשויים להפוך ליעד ראשון במעלה במקרה של חידוש האש. הדברים מתפרסמים כאשר נושאת מטוסים אמריקנית שלישית עושה את דרכה לאזור, על רקע ההערכות כי תקיפה רחבה נגד טהרן תצא לדרך מיד בתום בחירות האמצע בארצות הברית.
על פי הדיווח, נושאת המטוסים האמריקנית תיאודור רוזוולט, המונעת באנרגיה גרעינית מסדרת נימיץ, עושה את דרכה למזרח התיכון. עם הגעתה היא צפויה להצטרף לשתי קבוצות תקיפה של נושאות מטוסים שכבר פועלות ומשייטות באזור: ג'ורג' וושינגטון וג'ורג' הרברט ווקר בוש. ריכוז הכוח הימי והאווירי האדיר מתבצע על רקע הערכות מודיעיניות ומדיניות שלפיהן המערכה הצבאית נגד טהרן עשויה להתחדש בעוצמה רבה מיד בתום בחירות האמצע בארצות הברית.
הדיון החשאי בבית הלבן – והשיחה הדחופה בין טראמפ לנתניהו
הנשיא דונלד טראמפ אמר ביום שישי בריאיון לתחנת רדיו מקומית בקנזס סיטי כי המלחמה "עומדת להסתיים בקרוב", אך נמנע מלפרט כיצד בכוונתו להביא לסיומה. הסנאטור הרפובליקני רוג'ר מרשל מקנזס, שנועד לאחרונה עם טראמפ, חידד את לוח הזמנים והעריך באירוע בחירות ביום חמישי: "אני מנחש שיום עד שלושה ימים אחרי הבחירות האלה, לא הייתי רוצה להיות בשום מקום קרוב לאיראן".
מנגד, הסנאטור הדמוקרטי כריס מרפי, המתנגד בחריפות לפעולה הצבאית, הזהיר מפני התוכניות שגובשו בממשל לאחר שקיבל תדרוך ביטחוני מפורט. באירוע שנערך במכון המזרח התיכון בוושינגטון בעשרים ותשעה באוקטובר אמר: "התוכנית שלהם מטורפת. היא תוביל להסלמה הרסנית ולפגיעה אפשרית במחויבות שלנו לשלטון החוק. התוכנית שהם פיתחו תוביל, לדעתי, להארכת המלחמה ולהסלמתה, באופן שיהיה הרסני לאינטרסים הביטחוניים שלנו". מרפי נמנע מלחשוף פרטים סודיים, אך ציין כי המהלכים הנשקלים כוללים גם אפשרות של פגיעה בתשתיות אזרחיות איראניות.
שיחות על הסכם, הכנות למלחמה: האיום החדש של חמינאי על ישראל
בלב הדיווח עומדת ההערכה כי ישראל לא תסתפק בתקיפות אוויריות רגילות של מטוסי קרב, אלא תבחר במהלך סיכול חשאי וחסר תקדים שיכה בהפתעה גמורה את ראשי המשטר. עודד עילם, שכיהן בעבר כסגן ראש אגף המבצעים הגלובליים במוסד, אמר ל"ניו יורק פוסט" כי תוכנית מבצעית במתכונת מתקפת הביפרים נגד הנהגת הרפובליקה האסלאמית עומדת על הפרק: "זה הלחם והחמאה של האסטרטגיה הישראלית – תפניות מפתיעות, מהלכים בלתי צפויים. אני בטוח לחלוטין שלישראל יש קלפים בשרוול שייעשה בהם שימוש".
עילם הזכיר את המבצע המוצלח שהוציאה ישראל לפועל בשבעה עשר ובשמונה עשר בספטמבר אלפיים עשרים וארבע, שבמהלכו התפוצצו בו־זמנית אלפי מכשירי קשר וזימוניות בשימוש פעילי חיזבאללה בלבנון ובסוריה, פעולה שהביאה לעשרות הרוגים, לאלפי פצועים ולשיתוק הפיקוד של הארגון.
טראמפ בהצהרה על איראן: "הסיפור יסתיים בקרוב מאוד"
לדבריו, ישראל עוסקת זה שנים בתכנון פעולות הונאה והפתעה נגד מטרות באיראן, ולכן היערכות השלטונות בטהרן אינה מבטיחה להם הגנה: "ישראל תשתמש בדמיון שלה, במודיעין שלה וביכולת של הישראלים להפתיע ולהפוך את הקערה על פיה בדרכים שאי אפשר לצפות מראש".
אחת הקביעות המרכזיות של עילם היא כי מוסדות השלטון האזרחיים והמדיניים באיראן משוללים כל כוח אמיתי, וההחלטות מתקבלות על ידי קבוצה מצומצמת של ארבעה בכירי צבא ומודיעין. לפי עילם, הנשיא מסעוד פזשכיאן, שר החוץ עבאס עראקצ'י ויושב ראש הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף אינם בעלי סמכות הכרעה, ואפילו המנהיג העליון החדש, מוג'תבא חמינאי, מתפקד למעשה כדמות ייצוגית בלבד: "הנשיא ושר החוץ אינם יכולים לקבל החלטות. החונטה הצבאית מסתתרת מאחורי מוג'תבא, אבל הוא לא זה שמנהל את העניינים. הוא בובה מוחלטת".
ארבעת האישים המרכיבים את מוקד הכוח הצבאי הם: הראשון הוא אחמד וחידי, מפקד משמרות המהפכה. וחידי מפקד על הכוח המרכזי האחראי לדיכוי אלים של הפגנות ומחאות עממיות בתוך איראן בחודש ינואר, ונתון תחת עיצומים כלכליים כבדים מצד ארצות הברית ומדינות אירופה בשל פעילות טרור וקידום תוכנית הגרעין.
הבכיר השני הוא חוסיין טאא'ב, מפקד כוחות הבסיג'. טאא'ב מוביל את ארגון המתנדבים החצי־צבאי המשמש זרוע מרכזית לדיכוי אזרחים, ומונה לתפקידו בידי מוג'תבא חמינאי במטרה להעמיק את יכולות המודיעין הפנימי ולהגדיל את היקף הלוחמים.
הבכיר השלישי הוא עלי עבדוללהי, ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים של איראן. עבדוללהי, שמוטלות עליו סנקציות מטעם משרד האוצר בוושינגטון, מוביל קו תוקפני במיוחד נגד ארצות הברית, כינה אותה "השטן הגדול" ואיים ישירות כי מדינות ערביות במפרץ שישתפו עמה פעולה ייפגעו במלחמה.
הבכיר הרביעי הוא מוחסן רזאא'י, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי. רזאא'י נמנה עם דור המייסדים של הממסד הצבאי ברפובליקה האסלאמית, ותלוי ועומד נגדו צו מעצר בינלאומי של האינטרפול עקב מעורבותו בתכנון הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס בשנת אלף תשע מאות תשעים וארבע, שבו נרצחו שמונים וחמישה בני אדם.
לפי המידע שפורסם, וחידי, רזאא'י וטאא'ב עמדו מאחורי הדיכוי האלים והקטלני של הפגנות המחאה באיראן בינואר האחרון, שגבה לפי ההערכות את חייהם של עד שבעים וחמישה אלף מפגינים, כאשר הצבא הסדיר של איראן סירב לקחת חלק בפגיעה באזרחים.
עילם טוען כי ארבעת המפקדים לא רק מכתיבים את המדיניות הצבאית, אלא גם סיכלו בעקביות כל ניסיון של הדרג המדיני בטהרן להגיע להסדר עם ארצות הברית. התפיסה שהובילה את החונטה הצבאית היא כי השליטה במצר הורמוז וחסימת נתיבי הנפט מעניקות לאיראן מנוף לחץ מכריע, וכי הממשל האמריקני ייסוג בסופו של דבר תחת השפעת מחירי הדלק והזעזועים הכלכליים.
לדברי עילם, הדבר הוביל למבוכה פנימית גדולה בטהרן בחודש פברואר, כאשר משמרות המהפכה הורו על סגירה מחודשת של מצר הורמוז זמן קצר בלבד לאחר ששר החוץ עראקצ'י הודיע על פתיחתו בעקבות הבנות שהושגו מול ארצות הברית: "בפברואר האיראנים הפרו את ההסכם של עצמם. עראקצ'י הופתע לחלוטין – הוא לא הבין את ההיגיון שבהפרת ההסכם שאליו הגיעו".
יחד עם זאת, עילם הדגיש כי בין ארבעת הבכירים עצמם שוררים חילוקי דעות עמוקים, הנובעים מהחרפת הסנקציות והסגר הימי: "הם לא נמצאים באותו עמוד. אנחנו רואים הרבה חיכוכים בתוך המשטר, גישות שונות, הסכמות שלאחריהן מגיעה נסיגה מיידית". בהקשר זה דווח כי סגן נשיא ארצות הברית, ג'יי די ואנס, העביר לאחרונה איגרת מיוחדת לרזאא'י במטרה לבחון חידוש של המגעים, אולם טרם נמסרה תשובה רשמית מצד טהרן.
היתרון המרכזי של פעולת עוקץ ממוקדת נגד צמרת הביטחון האיראנית טמון בהשפעתה הנפשית המשתקת על שאר מנגנוני השלטון. עילם העריך כי הלם כזה עשוי לעלות בעוצמתו על פלישה קרקעית רחבה: "ההשפעה עצומה, במיוחד על הפסיכולוגיה של האויב. דמיינו שאחרי התקיפה מתקיימת שיחה באיזה בונקר, בין בכירי המשטר האיראני, וכולם מסתכלים ימינה ושמאלה וחושבים שהאדם שיושב לידם הוא מרגל.
מנגד, הגנרל האמריקני בדימוס ג'ק קין הדגיש כי אין להסתפק בפגיעה אישית במפקדים, אלא יש לנצל את המודיעין שנצבר בחצי השנה האחרונה כדי להשמיד את מרכזי הגרעין, מתקני האנרגיה ומפעלי הטילים והכטב"מים של איראן.
בקהילת המודיעין ובמכוני המחקר בוושינגטון מזהירים כי חידוש הלחימה עלול לגרור תגובה איראנית נואשת וחסרת מעצורים. בהנאם בן טאלבלו, חוקר בכיר לענייני איראן במכון להגנה על הדמוקרטיות בוושינגטון, הדגיש: "האינטרס של המשטר הוא הישרדות. הם יילחמו חזק יותר וינסו לגרום לנזק כבד בתוך זמן קצר באמצעות תקיפת תשתיות אנרגיה ומתקנים אזרחיים במדינות המפרץ, ואולי גם בישראל.
