ארבעה עשר אזרחים זרים שנעצרו במהלך סוף השבוע בעקבות אירוע חיכוך סמוך לחווה באזור לובאן א-שרקיה שבשומרון, הועברו לטיפול רשות האוכלוסין וההגירה לקראת שימוע והחלטה על גירושם מישראל. על פי הודעת משטרת מחוז ש"י, החשודים נחקרו בתחנת מודיעין עילית בחשד להפרת הוראה חוקית ולשהייה בשטח צבאי סגור. במשטרה מדגישים כי הטיפול באירוע הוא חלק מהמאבק בפעילות של גורמים המעורבים בחיכוכים ובהפרות סדר ברחבי יהודה ושומרון, העלולות להצית עימותים בשטח.
האירוע התרחש במהלך סוף השבוע, לאחר שהתקבל דיווח על חיכוך סמוך לחווה באזור הכפר לובאן א-שרקיה שבשומרון. בעקבות הדיווח הוזעקו למקום כוחות צה"ל, שעצרו ארבעה עשר אזרחים זרים בחשד למעורבות באירוע.
לאחר מעצרם הועברו החשודים לתחנת המשטרה במודיעין עילית, השייכת למרחב שומרון במחוז ש"י, שם נחקרו בחשד להפרת הוראה חוקית ולשהייה בשטח שהוכרז כשטח צבאי סגור. בתום החקירה, ולאחר שלדברי המשטרה גובשה תשתית ראייתית למעשים המיוחסים לחשודים, הועברו חומרי החקירה לעיון רשות האוכלוסין וההגירה. הרשות צפויה לערוך לאזרחים הזרים שימוע, שבמסגרתו תתקבל החלטה אם להרחיקם מישראל.
במשטרת מחוז ש"י מציגים את האירוע כחלק ממאמץ רחב יותר למנוע פעילות פרובוקטיבית, חיכוכים והפרות סדר במוקדים שונים ביהודה ושומרון. לפי הודעת המשטרה, שיתוף הפעולה עם רשות האוכלוסין וההגירה ועם גורמי הביטחון נועד לסכל פעילות העלולה להביא להסלמה בשטח, ובכלל זה אירועים המתפתחים על רקע הסתה והתססה. במשטרה ציינו כי מקרים מסוג זה עלולים גם לפגוע בתדמיתה של מדינת ישראל.
ברקע למעצרם של 14 האזרחים הזרים בשומרון, לפני כשבועיים התעוררה סערה בעקבות דיווחים על תקיפה לכאורה של דיפלומטים ופעילים זרים בדרום הר חברון. האירוע עורר תגובות בזירה הבינלאומית, אך גורמים בהתיישבות טענו כי מדובר בפרובוקציה מתוכננת שנועדה ליצור חיכוך עם מתיישבים ישראלים ולהציג את ישראל באור שלילי בעולם כך דיווח כתבנו לענייני התיישבות אליה אביב.
לפי אותם גורמים, הדיפלומטים והפעילים הגיעו לאזור ללא תיאום מוקדם עם כוחות הביטחון, אף שמדובר בשטח רגיש שבו קיימת אפשרות להתפתחות עימותים. בהתיישבות טענו כי הגעה בלתי מתואמת לאזורים מסוג זה עלולה להוביל לחיכוכים מכוונים, ובהמשך לשמש בסיס להאשמות נגד המתיישבים בזירה התקשורתית והמדינית.
סימני שאלה נוספים עלו סביב התיעודים שהופצו מהאירוע. גורמים בהתיישבות טענו כי הסרטונים שפורסמו צולמו בידי פעילים המזוהים עם השמאל הקיצוני, וכי מדובר בקטעים קצרים שאינם מציגים את מלוא השתלשלות האירועים. לדבריהם, בתיעודים שהופצו לא נראתה אלימות פיזית ברורה כלפי הדיפלומטים עצמם, אף שהאירוע הוצג בתקשורת הבינלאומית כתקיפה.
במקביל, עלו טענות בנוגע להיעדר שיתוף פעולה מצד המעורבים עם גורמי האכיפה. לפי הפרסומים באותה עת, לא הוגשה תלונה רשמית במשטרה, ולא התאפשר לחוקרים לבדוק את הרכב שלפי הדיווחים ניזוק במהלך העימות. גורמים בהתיישבות הצביעו על נתונים אלה כעל סימני שאלה סביב הגרסה שהופצה, אף שאין בהם כשלעצמם כדי לשלול את האפשרות שהתרחשה תקיפה.
פרטים חדשים על "תקיפת הדיפלומטים" בבנימין
גם מועצת יש"ע התייחסה לפרשה והצביעה על עברו של אחד המשתתפים, בראנר בודו, שכיהן בעבר כראש עיר בצרפת. במועצה טענו כי בודו מזוהה עם עמדות אנטי-ישראליות חריפות, וכי השתתף בעבר באירועים לצד פעילים וארגונים המזוהים, לטענתה, עם תמיכה בטרור נגד ישראל. עוד נטען כי התייחס למבצע הביפרים כאל "טבח המוני" ו"פשע מלחמה", ואף הופיע לצד גורמים שהביעו תמיכה במחבל שפצע את נריה לייטר, בנו של שגריר ישראל בארצות הברית יחיאל לייטר.
האירוע בדרום הר חברון עורר באותה עת ביקורת מצד גורמים בהתיישבות על פעילותם של אזרחים זרים המגיעים למוקדי חיכוך ביהודה ושומרון. לטענתם, חלק מהפעילות נועדה לעורר עימותים בשטח, לתעד אותם באופן חלקי ובהמשך להשתמש בתיעוד לצורך קידום טענות נגד ישראל בזירה הבינלאומית. הטענות הללו לא הוכחו ביחס לאירוע המסוים, ונסיבותיו המלאות לא התבררו בפרסומים שהובאו.
