שוק המטבעות הדיגיטליים ניצב בפני אחד מאירועי הסייבר החמורים בתולדותיו: בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, Binance, הודיעה כי היא חוקרת מתקפת סייבר אפשרית שהשפיעה על נכסים דיגיטליים בשווי מוערך של כ-6.3 מיליארד דולר. לפי הודעת החברה, שפורסמה בעקבות האירוע שהתגלה אמש (חמישי), כ-3 מיליארד דולר בנכסים הקשורים לפרשה כבר הוקפאו, ובמקביל הושעו זמנית הפקדות ומשיכות לצורך בדיקות אבטחה. לפי דיווחי רויטרס וסוכנות הידיעות AP, עדיין לא התברר כמה כסף נגנב בפועל, אך אם יאושר כי התוקפים הצליחו להוציא מיליארדי דולרים, האירוע עשוי להאפיל על כל פריצות הקריפטו שתועדו עד כה.
אחד הפרטים המשמעותיים ביותר שנחשפו בהודעת בייננס נוגע למקור האפשרי של הפריצה. לפי ממצאי החקירה הראשונית, ייתכן שמחשב נייד של מהנדס DevOps, האחראי על מערכות פיתוח ותפעול תוכנה, נפרץ והפך לנקודת הכניסה של התוקפים. על פי ההסבר הראשוני, הפורצים הצליחו לכאורה לנצל את הגישה שהושגה דרך המחשב כדי להגיע לרכיב תוכנה המכונה Service Container, ומשם להגיש הוראות משיכה בלתי מורשות.
המשמעות היא שהתוקפים לא היו חייבים לפרוץ ישירות לארנקי המטבעות הדיגיטליים עצמם. ייתכן שהם הצליחו לנצל הרשאות של מערכת תפעולית, באופן שגרם למנגנוני החברה לבצע פעולות שלא אושרו כדין. עם זאת, בייננס הדגישה כי עד כה לא נמצאו ראיות לכך שהמפתחות הפרטיים של ארנקי הקריפטו דלפו. מדובר בהבחנה חשובה, שכן מפתח פרטי מאפשר שליטה בנכסים דיגיטליים, בעוד שניצול הרשאות במערכת פנימית עשוי לאפשר ביצוע פעולות גם בלי שהמפתח עצמו נחשף לתוקף. החברה הודיעה כי תפרסם דוח טכני מפורט לאחר השלמת החקירה ואימות הממצאים.
מיד לאחר גילוי האירוע החל מאמץ משותף של בייננס, חברות בלוקצ'יין, מנפיקות מטבעות יציבים ורשויות אכיפת החוק, במטרה לזהות נכסים הקשורים לפריצה ולמנוע את העברתם. בשלבים הראשונים של האירוע הודיעה בייננס על הקפאת נכסים בשווי 2.54 מיליארד דולר. בהמשך עודכן הסכום לכ-3 מיליארד דולר. שתי חברות מרכזיות בענף, טתר וסירקל, השתתפו במאמצי ההקפאה.
מנכ"ל טתר, פאולו ארדואינו, הודיע כי החברה הקפיאה נכסים הקשורים לאירוע בשווי של כ-1.57 מיליארד דולר. מנכ"ל סירקל, ג'רמי אלייר, מסר כי החברה הקפיאה יותר מ־800 מיליון דולר בתיאום עם רשויות אכיפת החוק. גם חברת ריפל השתתפה במאמצים. לפי דברי יי הה, ממייסדות בייננס, החברה הקפיאה כספים בשווי של כ-200 מיליון דולר.
בנוסף, חברת וורלד ליברטי פייננשל, המזוהה עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ובני משפחתו, דיווחה כי פעלה יחד עם חברת המשמורת ביטגו להקפאת נכסים הקשורים לפרשה. לפי בייננס, הוקפאו גם מטבעות יציבים בשווי 27 מיליון דולר וכשני מיליון דולר במטבעות של וורלד ליברטי.
הקפאת נכסים דיגיטליים אינה זהה להשבתם לבעליהם. בחלק מהמטבעות היציבים, לחברה המנפיקה קיימת יכולת טכנית לחסום העברות מכתובות מסוימות. פעולה כזו עשויה למנוע מהתוקפים לממש את הכסף, אך היא אינה מוכיחה שכל הסכום כבר הוחזר.
אחת השאלות המרכזיות שמעסיקות את החוקרים היא זהותם של התוקפים. ברקע האירוע עלו השערות בנוגע למעורבות אפשרית של גורמים מצפון קוריאה, מדינה שארגוני סייבר המזוהים עמה נקשרו בעבר לפריצות ענק לשוק המטבעות הדיגיטליים. עם זאת, בפרסומים הרשמיים שנבדקו לא נמצאה קביעה מבוססת של בייננס או של רשויות אכיפת החוק שלפיה צפון קוריאה אחראית לפריצה הנוכחית. בשלב זה מדובר בחשד שלא אומת.
החשד נובע בין היתר מהדמיון למתקפות קודמות, שבהן ניצלו האקרים חולשות במערכות של חברות קריפטו כדי להעביר סכומי עתק לארנקים שבשליטתם. אחד המקרים הבולטים התרחש בפברואר 2025, כאשר בורסת הקריפטו באיביט נפגעה במתקפה שבמסגרתה נגנבו נכסים בשווי של כ-1.5 מיליארד דולר. המתקפה יוחסה לקבוצת לצרוס, המזוהה עם המשטר בצפון קוריאה. אותו אירוע נחשב לאחת מגניבות הקריפטו הגדולות ביותר שתועדו, והוא ממחיש את הסיכון שמציבות מתקפות ממוקדות על תשתיות של בורסות גדולות.
הדיווחים על האירוע הובילו גם לתנודתיות בשוק המטבעות הדיגיטליים. לפי סוכנות הידיעות AP, מחיר הביטקוין ירד ביום חמישי בערב בכ־3.2% ונסחר מתחת ל079 אלף דולר. דיווחים נוספים הצביעו על ירידות חדות יותר במהלך המסחר. החשש בשוק אינו נוגע רק להפסדים הישירים שעלולים להיגרם לבייננס, אלא גם לאמון של המשקיעים בבורסות המרכזיות שבהן מוחזקים נכסים דיגיטליים.
בניגוד להחזקה עצמאית של מטבעות בארנק פרטי, לקוחות המשתמשים בבורסה מרכזית מסתמכים על מערכות האבטחה, הניהול והמשמורת שלה. כאשר מתרחש אירוע אבטחה בחברה בסדר הגודל של בייננס, ההשלכות האפשריות חורגות מהמשתמשים שנפגעו ישירות, משום שהבורסה משמשת תשתית מסחר מרכזית עבור חלק גדול מהשוק.
בייננס נוסדה בשנת 2017 בידי צ'אנגפנג ז'או, המוכר בכינוי CZ, והפכה לאחת החברות המשפיעות ביותר בתעשיית המטבעות הדיגיטליים. לפי נתונים שצוטטו ברויטרס מתוך הדוח השנתי של החברה לשנת 2024, לבייננס יותר מ-300 מיליון משתמשים רשומים ברחבי העולם, והיא החזיקה נכסים בשווי של כ-160 מיליארד דולר. החברה מאפשרת מסחר במטבעות דיגיטליים, רכישת נכסים, המרות ושירותים פיננסיים נוספים הקשורים לשוק הקריפטו. היקף פעילותה מסביר מדוע החשד לפריצה מעורר עניין בינלאומי נרחב: פגיעה במערכותיה עלולה להשפיע על מספר עצום של משתמשים, חברות מסחר וגופים פיננסיים הפועלים בענף.
צ'אנגפנג ז'או, מייסד בייננס ובעל מניות מרכזי בחברה, התייחס לאירוע ברשת החברתית X והעריך כי אכן מדובר במתקפת סייבר. ז'או הדגיש כי אינו מנהל עוד את החברה, אך הביע ציפייה לכך שכספי המשתמשים יכוסו במלואם. התגובה עוררה עניין גם בשל עברו המשפטי של מייסד הבורסה. בשנת 2023 הודה ז'או בעבירה הקשורה לכישלון במניעת הלבנת הון באמצעות הפלטפורמה, ונאלץ לפרוש מתפקיד המנכ"ל.
בהמשך ריצה עונש מאסר בגין הפרת חוק הסודיות הבנקאית האמריקני, ובשנת 2025 זכה לחנינה מנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. הקשרים בין בייננס, ז'או ויוזמות הקריפטו המזוהות עם משפחת טראמפ זכו לסיקור נרחב בארצות הברית, ובמסגרת האירוע הנוכחי גם חברה הקשורה למשפחה הייתה מעורבת במאמצי הקפאת הנכסים.
בתגובה לחששות המשתמשים הודיעה בייננס כי היא מתכוונת לכסות את כלל ההפסדים שייגרמו כתוצאה מהאירוע, באמצעות כספי החברה וקרן החירום שלה, המכונה SAFU. הקרן נועדה לשמש רשת ביטחון עבור משתמשי הבורסה במקרה של אירועי אבטחה חמורים. במקביל להשעיית ההפקדות והמשיכות, הודיעה החברה כי ביטלה הרשאות הקשורות לכתובת שנפגעה, והחלה לפעול יחד עם רשויות אכיפת החוק וחברות מודיעין בלוקצ'יין כדי לאתר את הכספים.
החברה התחייבה גם לפרסם גרסה מעודכנת של מסמך הוכחת העתודות שלה לאחר השלמת פעולות התיקון. מדובר במנגנון שנועד לספק מידע על הנכסים שהבורסה מחזיקה, ובכך לאפשר למשתמשים לבחון את יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה כלפיהם. לפי הודעת החברה, כספי המשתמשים בטוחים, אך בשלב זה טרם פורסם דוח סופי שמאפשר לקבוע את מלוא היקף הנזק.
החשד לפריצה לבייננס הגיע ביום שבו דווח על אירוע סייבר נוסף בחברה מרכזית בענף הקריפטו. פלטפורמת שוקי התחזיות פולימרקט הודיעה כי עצרה זמנית את המסחר בעקבות אירוע אבטחה הקשור לספק שירותים חיצוני. לפי הדיווחים, האירוע הוביל למשיכות כספים בלתי מורשות מחשבונות משתמשים. החברה חידשה בהמשך את המסחר והתחייבה לפצות את הנפגעים.
לפי טקצ'ראנץ', חוקרי אבטחה העריכו כי נגנבו במסגרת האירוע כ־2 מיליון דולר. ספק השירותים דיבאגבר נקשר לדיווחים על הפרצה. בשלב זה לא נמצאו ראיות לכך שקיים קשר בין שני אירועי הסייבר, אך התרחשותם בסמיכות עוררה דיון מחודש בנוגע לאבטחת מערכות בענף.
הנתון המרכזי בפרשה הוא אומדן ההשפעה הכוללת של האירוע, העומד על כ-6.3 מיליארד דולר. אלא שיש להבחין בין שלושה נתונים שונים: היקף הנכסים שהושפעו מהפרצה, הסכום שהועבר ללא הרשאה והכספים שכבר הוקפאו.
לא כל נכס שהושפע מהאירוע נגנב בהכרח, וגם הקפאת נכסים אינה מעידה על סכום ההפסד הסופי. לשם השוואה, בשנת 2025 נגנבו ברחבי תעשיית הקריפטו נכסים בשווי של כ-2.9 מיליארד דולר בכמעט 150 מתקפות, לפי נתוני חברת מחקר הבלוקצ'יין TRM Labs שצוטטו ברויטרס. אם יתברר כי התוקפים הצליחו להוציא בפועל סכום של כמה מיליארדי דולרים מבייננס, האירוע עשוי לעקוף את שיאי הגניבה הקודמים ולהפוך למתקפת הקריפטו הגדולה ביותר שתועדה.
החקירה מתמקדת כעת בזיהוי התוקפים, באיתור הנכסים שטרם הוקפאו, בבדיקת מסלול החדירה למערכות ובהשבת הפעילות התקינה של הבורסה. הנתון שיכריע את ממדי הפרשה יהיה הסכום שהחוקרים יאשרו כי נגנב בפועל, לעומת היקף הכספים שהחברה הצליחה לעצור לפני שנעלמו.
