שחקן האקשן והפעלולן ההוליוודי המוכר ריצ'רד נורטון נפטר במרץ 2025, בגיל 75, באופן פתאומי בביתו שבמלבורן. רק כעת, דוח רשמי של חוקר מקרי המוות באוסטרליה חושף את נסיבות מותו.ריצ'רד נורטון | צילום: רשתות חברתיות
על פי הממצאים, נורטון סבל מתגובה אלרגית חריפה (אנפילקסיס) ומדום לב, לאחר שהזריק לעצמו שילוב של פפטידים – חומרים המורכבים משרשראות קצרות של חומצות אמינו, אבני הבניין של החלבונים בגוף. שני החומרים שבהם השתמש נועדו לעודד הפרשת הורמון גדילה, במטרה לסייע בבניית שריר, בהתאוששות גופנית ובהאטת סימני ההזדקנות.
נורטון נחשב לאחת הדמויות המוכרות בעולם סרטי הפעולה ואומנויות הלחימה. הוא החל את דרכו כאמן לחימה אוסטרלי, בעל ניסיון רב בקראטה ובשיטות לחימה נוספות, ובהמשך הפך לשחקן, פעלולן וכוריאוגרף קרבות. לאורך קריירה שנמשכה כארבעה עשורים השתתף ביותר מ־80 סרטים וסדרות, ושיתף פעולה עם כוכבים כמו צ'אק נוריס וג'קי צ'אן. הוא פרץ לתודעה בסרט "האוקטגון" לצד נוריס, ובהמשך הופיע בסרטי פעולה מוכרים כמו "סיטי האנטר" ו"מסטר נחמד" לצד צ'אן.
בשנים המאוחרות יותר עסק גם בתיאום פעלולים ובכוריאוגרפיית קרבות בהפקות הוליוודיות גדולות, בהן "מקס הזועם: כביש הזעם" ו"פוריוזה: סאגת מקס הזועם".
לצד הקריירה הקולנועית, נורטון עסק גם באימון והכנת שחקנים לסצנות לחימה, בהם שרליז ת'רון וליאם ניסן. הוא פנה לרופא בעקבות עייפות, אובדן מסת שריר וכאבים בכתפיו. הרופא המטפל רשם לו את החומרים CJC-1295 ו-Ipamorelin – שני פפטידים המשפיעים על הפרשת הורמון הגדילה בגוף. החומרים אינם מאושרים לשימוש רפואי על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) או הרגולטור המקביל באוסטרליה, ומשווקים בין היתר בקליניקות פרטיות לצורכי שיפור ביצועים גופניים ומראה צעיר.
מהחקירה עולה כי אף שהרופא הסביר לנורטון את האופי הניסויי של הטיפול ואף החתים אותו על טופס הסכמה, השחקן הודה בפני אחות ימים ספורים לפני מותו כי הוא נוטל מינון כפול מזה שנרשם לו. שעות ספורות לאחר שהזריק לעצמו את המינון הנוסף, החל נורטון לסבול מגלי חום ומסומק, איבד את הכרתו ופונה לבית החולים, שם נקבע מותו.
ברשויות באוסטרליה מעריכים כי מדובר במקרה המוות הראשון במדינה המיוחס במישרין לשימוש בפפטידים אלו. בעקבות הממצאים, קרא חוקר מקרי המוות להדק באופן מיידי את הפיקוח ולהטיל הגבלות מחמירות על שיווק החומרים ורישומם, תוך איסור על רופאים לספק אותם למטופלים מחוץ למסגרת של ניסויים קליניים מבוקרים.
