בליל הבחירות, בזמן שערוצים 12 ו-13 הציגו את מדגמי המנדטים שלהם ושל ערוצים אחרים, התחזית של ערוץ 14, בהובלת מומו פילבר, בלטה דווקא בהיעדרה מהמסך. בעוד המדגמים האחרים הציגו תמונה שונה של חלוקת המנדטים, התחזית של פילבר הייתה הקרובה ביותר לתוצאות האמת עד כה. הדבר מעלה שאלה: מדוע המדגם של ערוץ 14 לא קיבל במה דומה מלכתחילה בשאר ערוצי התקשורת?
המדגם שלא קיבל מקום שווה במסך
בליל הבחירות הציגו בערוץ 12 את מפת חלוקת הגושים לפי המדגמים של חדשות 12, חדשות 13 וכאן 11, אך לא כללו בה את המדגם של ערוץ 14. גם בערוץ 13 הציגו את מפת המנדטים לפי המדגמים של שלושת הערוצים האחרים, ללא התחזית של פילבר.
מתי טוכפלד התייחס לכך בשידור ואמר: ״מי שראה את זה בלילה, ערוץ 13 מלכתחילה לא שם את ערוץ 14. ערוץ 12 שם את ערוץ 14, אבל כנראה קנאת הסופרים גרמה לו באמצע הלילה להוריד״.
הביקורת מתחדדת לנוכח הפער בין התחזיות. בעוד המדגמים בערוצים האחרים הציגו בתחילת הלילה תמונה שונה מזו של ערוץ 14, התחזית של פילבר התקרבה לתוצאות ככל שהתקדמה ספירת הקולות. השאלה היא לא רק מדוע המדגם לא הוצג לצד האחרים, אלא גם מדוע התחזית שהייתה הכי קרובה לתוצאות האמת לא זכתה לאותה חשיפה.
הנדסת תודעה
בטור דעה שפרסם מתי טוכפלד נמתחה ביקורת גם על הסקרים שפורסמו לאורך מערכת הבחירות. לדבריו, במשך חודשיים העריכו הסקרים כי הליכוד צפוי להיחלש ולהסתפק ב-18-20 מנדטים, בעוד פילבר הציג תמונה אחרת. טוכפלד טוען כי התחזיות לא רק הציגו תמונה שגויה, אלא גם יצרו תודעה שלפיה הליכוד עומד בפני התרסקות, באופן שעלול לייאש מצביעים ולפגוע במוטיבציה שלהם להגיע לקלפיות.
כשהמספרים השתנו, השאלה נשארה
תמיר שנייד מתח ביקורת על האופן שבו התקשורת ממסגרת נושאים פוליטיים, וטען כי הבחירה במילים משפיעה על האופן שבו הציבור תופס אותם. לדבריו, הרפורמה המשפטית הוצגה כ״הפיכה משטרית״, והרפורמה בתקשורת כ״סתימת פיות״. הוא הוסיף כי הדרישה לוועדת חקירה לאומית מצד הורים שכולים לא קיבלה התייחסות בסקרים של חדשות 12. מבחינתו, מדובר בדוגמה נוספת לשאלה אילו נושאים מקבלים מקום בסיקור התקשורתי ואילו נותרים מחוץ לתמונה.
בסופו של דבר, ליל הבחירות העלה שאלות מעניינות: מי מהסוקרים הצליח להעריך בצורה הקרובה ביותר את תוצאות האמת, ומדוע המדגם של ערוץ 14 לא הוצג לצד המדגמים האחרים? אם התחזית של פילבר התקרבה לתוצאות יותר מהתחזיות המתחרות, ההתעלמות ממנה מעוררת ביקורת על אופן הצגת הנתונים לציבור. עבור הצופים, השוואה מלאה בין המדגמים הייתה מאפשרת לבחון בעצמם מי צדק – ולא רק להיחשף לתחזיות שנבחרו להופיע על המסך.
