שיעור ההצבעה בבחירות לכנסת ה-26, שנערכות היום (שלישי), שובר שיאים, אך גם בתרחיש האופטימי ביותר הוא לא צפוי להתקרב ל-90%. בבחירות הקודמות, ב-2022, עמד שיעור ההצבעה על 70.6%, ובבחירות 1999, אחד השיאים של העשורים האחרונים, הגיע ל-78.7%. הסיבה העיקרית לכך היא שחלק ניכר מבעלי זכות הבחירה כלל אינו יכול להגיע לקלפי.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מתוך 7,331,981 בעלי זכות הבחירה, כ-810 אלף מתגוררים בחו"ל. ישראל אינה מאפשרת הצבעה מחו"ל, למעט שליחי המדינה בנציגויות הדיפלומטיות, ולכן רובם המכריע אינו מצביע. המשמעות היא שגם אם כל אחד ואחד מתושבי ישראל בעלי זכות הבחירה יגיע לקלפי, שיעור ההצבעה לא יעבור כ-89%. באופן מקרי, זה כמעט בדיוק שיעור ההצבעה שנרשם היום בבתי הסוהר, 88.7%, שם הקלפי מגיעה עד לבוחר.
גם בתוך ישראל, לא כל בעלי זכות הבחירה מגיעים לקלפי. 26.3% מבעלי זכות הבחירה הם בני 60 ומעלה, וחלק מהקשישים והחולים מתקשים לצאת מהבית, אף שקלפיות מיוחדות מוצבות בבתי החולים ובמוסדות. לצדם נמצאים בוחרים שהפוליטיקה פשוט אינה מעניינת אותם, ואחרים שנמנעים מהצבעה מתוך ייאוש מהמערכת, תופעה שבלטה במיוחד בתקופת מערכות הבחירות החוזרות בין 2019 ל-2022.
קבוצה נוספת נמנעת מהצבעה מטעמים עקרוניים. בצד החרדי, פלגים אנטי-ציוניים כמו העדה החרדית ונטורי קרתא אינם מכירים בכנסת וקוראים לציבור שלהם שלא להצביע. בצד הערבי, ארגונים כמו תנועת בני הכפר והפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, שהוצא מחוץ לחוק ב-2015, קוראים להחרים את הבחירות לכנסת. ההחרמות האלה, לצד הבוחרים בחו"ל, מסבירות מדוע גם בבחירות סוערות במיוחד, שיעור ההצבעה בישראל נעצר סביב 75% עד 80%.
