המצביעים שנכנסו היום (שלישי) לתא ההצבעה בבחירות לכנסת ה-26 בחרו בין פתקים שעליהם אותיות, ולא שמות מפלגות. השיטה מלווה את הבחירות בישראל מאז הבחירות הראשונות ב-1949, ובמשך עשרות שנים התיר חוק הבחירות לסמן רשימה באות אחת או בשתיים בלבד. רק ביולי האחרון, לקראת הבחירות הנוכחיות, תיקנה הכנסת את החוק ואפשרה לרשימות להתמודד תחת עד שלוש אותיות. סיעה שמיוצגת בכנסת היוצאת זכאית לעדיפות על האותיות שתחתיהן התמודדה, ורשימה אחרת שמבקשת אותן נדרשת להסכמה בכתב של הסיעה.
ובכל זאת, הפתקים המוכרים ביותר בפוליטיקה הישראלית נשאו שלוש אותיות עוד הרבה לפני התיקון. הסיבה היא שהם נולדו כרשימות משותפות של כמה מפלגות, שצירפו את האותיות שלהן לפתק אחד, וזכות העדיפות אפשרה להן לשמור עליו מאז. כך התמודדה ב-2015 גם הרשימה המשותפת, שאיחדה ארבע מפלגות ערביות, תחת ארבע אותיות: ודעם.
האותיות מחל של הליכוד מספרות את סיפור הקמת המפלגה. ה-ח' היא האות של תנועת החירות של מנחם בגין, וה-ל' של המפלגה הליברלית, ויחד הן הרכיבו את הצירוף חל של גח"ל. ה-מ' הגיעה מהרשימה הממלכתית, שהצטרפה לליכוד עם הקמתו ב-1973, וב-1977, בבחירות שבהן עלה בגין לשלטון, כבר הופיע על הפתק הצירוף מחל. גם אמת, שמשמשת היום את הדמוקרטים, היא צירוף של שלוש מפלגות: ה-א' של מפא"י, ה-ת' של אחדות העבודה–פועלי ציון, שפרשה ממפא"י בשנות ה-40 וחזרה להתאחד איתה ב-1968, וה-מ' של מפ"ם, שהצטרפה למערך ב-1969.
מפלגות אחרות בחרו אותיות שמזכירות את שמן או את מנהיגן: ש"ס לקחה את שמה מהאותיות שביקשה, ראשי התיבות של שומרי תורה ספרדים, וישראל ביתנו מתמודדת תחת האות ל', ככל הנראה על שם מנהיגה אביגדור ליברמן. לקראת הבחירות הנוכחיות התעוררה מחלוקת על האות ב' בין מפלגתו של נפתלי בנט לבין עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר, וועדת הבחירות הכריעה לטובת עוצמה יהודית. מנגד, מרצ, שהוקמה ב-1992 מאיחוד של ר"צ, מפ"ם ושינוי, איבדה את זכות העדיפות על האותיות שלה, משום שלא נכנסה לכנסת היוצאת.
