בכל מערכת בחירות, לצד הדיון בפוליטיקאים ובמפלגות, עולה גם השאלה למי מצביעים השחקנים, הזמרים והמשפיענים שאנחנו עוקבים אחריהם. כשמפורסם חושף את עמדתו הפוליטית, התגובה לא פעם חורגת מעצם ההצהרה: יש מי שמזדהים איתו, אחרים מתאכזבים, ויש מי שממהרים לשנות את דעתם עליו. אבל למה הבחירה של אדם שאנחנו לא באמת מכירים מעוררת בנו עניין כזה?
מרגישים שאנחנו מכירים אותם
אנחנו צופים בהם על המסך, עוקבים אחריהם ברשתות החברתיות ונחשפים לחלקים מחייהם האישיים. עם הזמן, עלולה להיווצר תחושה שאנחנו מכירים אותם, אף שהקשר הוא חד־צדדי. בפסיכולוגיה מכנים זאת "קשר פארא־חברתי" – תחושת קרבה לדמות מוכרת, גם כשאין בינינו מערכת יחסים אישית.
כשאנחנו מרגישים קרובים למפורסם, טבעי שנרצה לדעת גם מה הוא חושב ומאמין. הבחירה הפוליטית שלו הופכת לעוד פרט שמאפשר לנו להשלים את התמונה שיצרנו עליו. לפעמים אנחנו אפילו מופתעים לגלות שהאדם שאנחנו מעריצים מחזיק בעמדות שונות משלנו.
כשההערצה פוגשת את הקלפי
לדעה של אדם מוכר יש לעיתים השפעה שחורגת מהמעגל האישי שלו. כשאנחנו מעריכים מישהו בזכות הכישרון, ההומור או ההישגים שלו, אנחנו עשויים להעניק משקל גם לעמדות שהוא מביע בנושאים אחרים. אבל הצלחה בתחום אחד אינה בהכרח מעידה על מומחיות בתחום הפוליטי.
יש גם צד רגשי לתופעה. כשמפורסם שאנחנו אוהבים תומך בעמדה שלנו, אנחנו עשויים להרגיש שהדבר מחזק את הבחירה שלנו. כשהוא חושב אחרת, זה עלול לעורר אכזבה או לגרום לנו לבחון מחדש את היחס אליו. במקרים מסוימים, הוויכוח כבר אינו רק על פוליטיקה, אלא גם על הדימוי שבנינו לאותו אדם.
אנחנו מחפשים יותר מעוד הצהרה
העניין בבחירות של מפורסמים מלמד עד כמה אנחנו סקרנים לגבי האנשים שאנחנו מעריצים, ועד כמה הבחירות שלהם עשויות להשתלב באופן שבו אנחנו תופסים אותם. אנחנו רוצים לדעת אם הם דומים לנו, אם הם חולקים את הערכים שלנו ואם הדמות שאנחנו מכירים מהמסך תואמת גם את האדם שמאחוריה.
בסופו של דבר, הבחירה של מפורסם יכולה לעורר עניין, הזדהות או אכזבה, אבל היא לא מחליפה את הצורך שלנו לבחון את העמדות עצמן. אפשר להעריך אדם בזכות הכישרון שלו, גם בלי להסכים איתו פוליטית.
