עלות הבחירות לכנסת ה-26, שנערכות היום (שלישי), מוערכת בכ-3.5 מיליארד שקל. רוב הסכום אינו הוצאה ישירה של המדינה אלא אובדן תוצר בשל יום השבתון. החשבון מורכב משלושה רכיבים עיקריים: תקציב ועדת הבחירות המרכזית, המימון שמקבלות המפלגות מאוצר המדינה והפסד הפעילות הכלכלית ביום שבו נסגרים מקומות עבודה ברחבי הארץ. על פי נתוני ועדת הבחירות, תקציב הבחירות עומד על 690 מיליון שקל, המיועדים להיערכות הוועדה ולניהול מערכת הבחירות כולה. התקציב מממן את כל מבצע הבחירות, מהדפסת 450 מיליון פתקים ועד העסקת כ-100 אלף עובדים ביום הבחירות.
רכיב נוסף הוא המימון הממשלתי למפלגות, שנקבע לפי מספר המנדטים. לפני פיזור הכנסת החליטה הוועדה הציבורית למימון מפלגות להעלות את שווי יחידת המימון ב-12%, מ-1.638 מיליון שקל ל-1.835 מיליון שקל לכל מנדט. העלות הכוללת של מימון הבחירות למפלגות מוערכת בכרבע מיליארד שקל. חלק מהכסף הועבר כבר במקדמות לפני הבחירות: הליכוד קיבל כ-37 מיליון שקל, יש עתיד כ-32 מיליון שקל וש"ס כ-16.1 מיליון שקל. רשימה חדשה שלא תעבור את אחוז החסימה תישאר בחוב, והערבויות הבנקאיות שהפקידה עלולות להיות מחולטות.
הרכיב היקר ביותר הוא יום השבתון. על פי חישוב של חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, המבוסס על שיטת אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ההפסד למשק מיום השבתון מוערך ב-2.54 מיליארד שקל, לעומת 1.69 מיליארד שקל בבחירות 2022. כ-1.67 מיליארד שקל מההפסד נרשמים במגזר העסקי, ועוד כ-865 מיליון שקל במגזר הציבורי. עובד במשרה מלאה שאינו מגיע לעבודה ביום הבחירות מקבל את שכרו הרגיל. מנגד, עובד במשרה מלאה שנדרש לעבוד היום זכאי לשכר של 200%, או לשכר רגיל ויום חופש במועד אחר שלא יקוזז מצבירת ימי החופש של העובד.
ישראל חריגה גם בהשוואה בינלאומית. מתוך 38 מדינות ה-OECD, ב-29 נערכות הבחירות בסוף השבוע ואין צורך ביום חופש. מבין תשע המדינות שמצביעות באמצע השבוע, רק ישראל ודרום קוריאה מעניקות יום שבתון. במכון הישראלי לדמוקרטיה הדגישו כי העלות הכלכלית אינה מצדיקה את ביטול השבתון, בשל תרומתו האזרחית והדמוקרטית.
