לצד הדיווחים על אחוזי הצבעה גבוהים במיוחד במגזר הערבי, שהובילו לשיחה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', מסתמנת מגמה הפוכה במגזר החרדי.
על פי נתונים ראשוניים המגיעים ממוקדי הצבעה בריכוזים החרדיים – בני ברק, אלעד, ביתר עילית, מודיעין עילית וירושלים, נרשמת בשעות אלה ירידה בשיעור ההשתתפות בהשוואה למערכות בחירות קודמות באותה שעה.
44.9% מהישראלים כבר הצביעו – זה הפער מהבחירות ב-2022
במטות המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה מביעים דאגה מהנתונים. ההערכה המרכזית שם היא כי הירידה נובעת מאכזבה עמוקה בקרב חלקים בציבור החרדי מתפקודם של חברי הכנסת בכנסת היוצאת.
שני נושאים עומדים במוקד הביקורת: הראשון הוא סוגיית הגיוס. למרות הבטחות חוזרות ונשנות, לא נמצא פתרון שיסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות, והחשש מהמשך מעצרי תלמידי ישיבה שלא התייצבו בלשכות הגיוס מכביד על השטח.
ההסדר הלא חוקי שמקפיץ את אחוזי ההצבעה בחברה הערבית
הנושא השני הוא עצם המעצרים שהתרחשו בחודשים האחרונים. בקרב ציבורים חרדיים, בעיקר בציבור הליטאי והספרדי, יש תחושה שהנציגים בכנסת לא הצליחו לבלום את המהלכים, ולא סיפקו הגנה מספקת לבני הישיבות.
גורם נוסף שמשפיע על התמונה הוא התפלגות הקולות בתוך המגזר עצמו. מפלגות חרדיות חדשות שהוקמו בחודשים האחרונים, המזוהות עם פלגים שונים בציבור החרדי ומציגות אלטרנטיבה למפלגות הוותיקות, נוגסות בקולות ומפצלות את המחנה.
היישובים הערביים בראש טבלת אחוזי ההצבעה בישראל
החשש במפלגות החרדיות מתחדד לנוכח נתוני ההצבעה הארציים החריגים. על פי ועדת הבחירות המרכזית, עד השעה 14:00 הצביעו כ-3.29 מיליון ישראלים, המהווים 44.9% מבעלי זכות הבחירה – שיעור ההשתתפות הגבוה ביותר שנרשם בשעה זו מאז 1973. המשמעות היא שההצבעה הגבוהה בכלל האוכלוסייה עשויה להשפיע על כוחן היחסי של המפלגות החרדיות, ככל ששיעורי ההשתתפות בקרב מצביעיהן יהיו נמוכים יותר.
גם בצה"ל נרשמת השתתפות ערה במיוחד. על פי נתוני דובר צה"ל, עד השעה 13:00 הצביעו 48% מהמשרתים, לעומת 44.4% באותה שעה בבחירות הקודמות. לצורך כך נפרסו כ-850 קלפיות צבאיות, חלקן ניידות, המאפשרות גם ללוחמים בגזרות המבצעיות להצביע. הנתונים ממחישים את היקף ההשתתפות ביום הבחירות, בזמן שבמטות החרדיים עוקבים בדאגה אחר הדיווחים מהשטח.
למשוואה מצטרפים גם הפערים הדמוגרפיים בין המגזרים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הציבור החרדי מהווה כ-10.5% מבעלי זכות הבחירה המתגוררים בישראל, לעומת כ-18% בחברה הערבית. על רקע הדיווחים על התעוררות בהצבעה במגזר הערבי, במפלגות החרדיות חוששים כי השתתפות נמוכה יחסית בקרב בוחריהן, לצד פיצול קולות בין רשימות שונות, תשפיע על חלוקת המנדטים. עם זאת, רק תוצאות האמת יאפשרו לקבוע אם החשש אכן התממש.
