31.5 אחוזי הצבעה. זה הנתון הרשמי של ועדת הבחירות המרכזית לשעות הצהריים, והוא הנתון הגבוה ביותר מאז 1977. זה לא ספין של מטה בחירות זה או אחר. זה לא קמפיין הפחדה. אלה נתוני אמת מהשטח. והנתונים האלה מספרים סיפור אחד ברור: הערבים אכן נוהרים לקלפיות.
מי שמוביל הבוקר את טבלת אחוזי ההצבעה בישראל הם לא היישובים ביו"ש וגם לא הערים החרדיות. ואפילו לא רמת השרון או תל אביב. אלה היישובים הערביים. עטאוונה עם 64.1%, קצר א-סר עם 47.9%, קבועה עם 47.8%. כשמוסיפים לכך את המגמה הכללית של 31.5% ארצי בצהריים, מבינים שמדובר בהתעוררות שלא נראתה שנים במגזר הערבי.
תורים ארוכים בת"א ובמגזר הערבי: בליכוד נערכים למבצע המרצה
למי ששכח, בבחירות האחרונות אחוז ההצבעה במגזר הערבי צנח לפחות מ-45%, ויש יישובים שירדו גם מתחת ל-40%. היום התמונה התהפכה לחלוטין. זו התגייסות שקטה, עקבית, ומתועדת היטב בפרוטוקולים של ועדת הבחירות.
ולמה זה קריטי? כי אחוז הצבעה גבוה הוא חדשות רעות מאוד למפלגות הקטנות. החשבון פשוט ואכזרי. ככל שיותר אנשים מצביעים, מחיר המנדט עולה. ככל שמחיר המנדט עולה, מספר הקולות שצריך כדי לעבור את אחוז החסימה – 3.25% – מזנק. מפלגה שהייתה בטוחה שהיא עוברת עם 145 אלף קולות, צריכה עכשיו 165 או 170 אלף קולות. זה ההבדל בין כניסה בטוחה לכנסת לבין מחיקה מוחלטת.
הגבוה ביותר מאז 1977: שיעור ההצבעה הדרמטי נכון לשעה 12:00
הימין רדום? זה אחוז ההצבעה בירושלים לעומת תל אביב
לכן, כל אותן מפלגות שמדשדשות בסקרים סביב 4 מנדטים, בגוש הימין ובגוש השמאל, צריכות להתחיל לדאוג. באחוז הצבעה של 31.5% בצהריים, שצפוי להגיע ל-75% ויותר בסוף היום, אף מפלגה קטנה לא עוברת בוודאות.
זו המשמעות האמיתית של נהירת הערבים לקלפיות. זה לא רק עוד 5 מנדטים לרע"מ או למשותפת. זה שינוי של כללי המשחק. זה העלאת הרף לכולם. וזה קורה על פי נתוני אמת, לא על פי ספינים. הבחירות האלה יוכרעו לא על ידי מי שצועק הכי חזק, אלא על ידי מי שהצליח להביא את האנשים שלו לקלפי. הבוקר, הנתונים מראים שהצד הערבי עושה בדיוק את זה.
