הבחירות לכנסת ה-26 מתקיימות היום (שלישי), ובמרכזן מאבק על הרכב הכנסת הבאה ועל זהות הממשלה שתקום בעקבותיהן. בסך הכול הוגשו לוועדת הבחירות המרכזית 36 רשימות מועמדים, ובהן המפלגות המכהנות בכנסת, איחודים פוליטיים חדשים ורשימות קטנות המבקשות להיכנס לראשונה למשכן. בין השינויים הבולטים במפה הפוליטית נמצאים האיחוד בין נפתלי בנט ליאיר לפיד, התמודדותו העצמאית של גדי איזנקוט, החיבור בין בצלאל סמוטריץ' למשה פייגלין והקמתה מחדש של הרשימה המשותפת.
הליכוד – מחל: ראש הממשלה בנימין נתניהו עומד בראש הרשימה, הכוללת גם את מפלגת תקווה חדשה של גדעון סער. בין המועמדים הבולטים נמצאים אלי כהן, אמיר אוחנה, יריב לוין, מירי רגב וישראל כ"ץ. הרשימה מבקשת להמשיך להוביל את הממשלה הבאה.
ביחד – רק: רשימה משותפת בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד, שני ראשי הממשלה לשעבר, שחברו לקראת הבחירות. האיחוד נועד לרכז כוחות פוליטיים שהתמודדו בעבר בנפרד ולהציע חלופה שלטונית לליכוד.
ישר! – דרך: הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט מוביל את הרשימה, המתמודדת באופן עצמאי. המפלגה מציבה את איזנקוט כמועמדה לראשות הממשלה ומבקשת למשוך מצביעים מהמרכז הפוליטי וממחנות נוספים.
עוצמה יהודית – ב: מפלגתו של איתמר בן גביר מתמודדת בנפרד מהציונות הדתית. הרשימה מזוהה עם עמדות ימין בנושאי ביטחון פנים, מאבק בטרור, משילות ומערכת המשפט.
הציונות הדתית וזהות – ט: רשימה משותפת בראשות בצלאל סמוטריץ' ומשה פייגלין. החיבור מאחד את הציונות הדתית עם מפלגת זהות, המזוהה עם עמדות ימין כלכלי, חירות הפרט ושינויים במבנה השלטון.
ש"ס – שס: המפלגה החרדית-ספרדית בראשות אריה דרעי מתמודדת עם רשימה שבה ינון אזולאי במקום השני, ואחריו מיכאל מלכיאלי, יואב בן צור וחיים ביטון. המפלגה מדגישה את נושאי המסורת, מוסדות הדת, החינוך והרווחה.
יהדות התורה – ג: הרשימה המשותפת לאגודת ישראל ולדגל התורה מתמודדת עם צמרת חדשה. יעקב אשר הוצב במקום הראשון, יצחק גולדקנופף במקום השני ואחריהם יצחק פינדרוס ומאיר פרוש.
ישראל ביתנו – ל: מפלגתו של אביגדור ליברמן מתמודדת בנפרד. בין המועמדים הבולטים ברשימה נמצאים עודד פורר, יוליה מלינובסקי ויבגני סובה. המפלגה מדגישה סוגיות של ביטחון, כלכלה ויחסי דת ומדינה.
הדמוקרטים – אמת: המפלגה בראשות יאיר גולן מאחדת את מפלגת העבודה ומרצ במסגרת פוליטית אחת. היא מתמקדת בין היתר בסוגיות של דמוקרטיה, מערכת המשפט, זכויות אזרח ומדיניות מדינית־ביטחונית.
הרשימה המשותפת – ודם: הרשימה מאחדת את חד"ש, בל"ד ותע"ל, לאחר שהמפלגות התמודדו במסגרות נפרדות בבחירות הקודמות. היא מבקשת לרכז חלק ניכר מהקולות בחברה הערבית במסגרת פרלמנטרית אחת.
רע"ם – עם: הרשימה הערבית המאוחדת מתמודדת בנפרד מהרשימה המשותפת, תוך התמקדות בסוגיות הנוגעות לחברה הערבית, ובהן תקציבים לרשויות המקומיות, תשתיות, פשיעה ודיור.
המילואימניקים והכלכלית – די: רשימה משותפת בראשות יועז הנדל וירון זליכה. החיבור משלב את מפלגת המילואימניקים עם מפלגתו הכלכלית של זליכה, ומבקש להציב במרכז סדר היום את סוגיות השירות הצבאי, הכלכלה ויוקר המחיה.
עמך ישראל – ך: רשימה בראשות תא"ל במילואים עופר וינטר, שנכנס לזירה הפוליטית לאחר שירותו הצבאי. בין המועמדים הבולטים ברשימה נמצאים יוסף חדאד ונטעלי שם טוב.
נעם – ני: מפלגה בראשות אבי מעוז, המתמודדת בנפרד מהציונות הדתית. היא מזוהה עם עמדות שמרניות בנושאי חינוך, זהות יהודית ומשפחה.
ישראל תחילה – י: רשימה בראשות שרן השכל, המתמודדת במסגרת עצמאית לאחר פעילותה הפוליטית במפלגות אחרות.
הרשימות הקטנות: מי עוד מבקש להיכנס לכנסת?
לצד המפלגות המוכרות, בבחירות מתמודדות גם רשימות קטנות שחלקן מציגות סדר יום ממוקד, ואחרות מבקשות לייצג קבוצות ציבוריות שאינן זוכות, לטענתן, לייצוג מספק בכנסת.
בין הרשימות ניתן למצוא את שרשר – לאהבה ואחדות העם (צדק), השותפות לכולם (ד), הפיראטים – צפים לטוב (צף), גן עדן בראשות ישוע ישראל בן דוד (ה), קול הנשים (קה), ביחד נצליח – רשימה ערבית־יהודית בראשות אבי שקד (בד) ומשפט צדק (קץ).
עוד מתמודדות שמע בראשות נפתלי גולדמן (נף), סדר חדש – לכינון חוקה, להפרדת רשויות ולבחירות אישיות (קך), הציבור החרדי בראשות מוטי ליטנר (זך), אני ואתה – מפלגת העם הישראלית (פה), ברית עולם לגאולת ישראל (זץ), התיקון לשיטת הבחירות והממשל (נקי) וגה"ת – גוש התנ"כי (יק).
את הרשימה משלימות בטח – ביטחון חברתי בראשות סמיון גרפמן (ז), אורות השחר בראשות ניסים לוק (בקר), ביטחון אישי (נץ), צבע שחור – מגן עולם התורה (נר), צומת בית ישראל (בי), תקומה (ק) והקהל בראשות הרב שלמה אלבוים (רץ).
הרשימות הללו מציגות מגוון מטרות, החל משינויים במערכת הפוליטית ועד לקידום נושאים חברתיים ודתיים. כך למשל, מפלגת הקהל מציעה מודל לבחירת נציגי הציבור החרדי בידי הבוחרים עצמם, ואילו מפלגת סדר חדש מבקשת לקדם חוקה, הפרדת רשויות ובחירות אישיות.
בין הרשימות הללו נמצאות מפלגות המבקשות לקדם שינויים בשיטת הבחירות, יוזמות הנוגעות ליחסי דת ומדינה ורשימות המתמקדות בייצוג מגזרי. כך למשל, מפלגת הקהל מציגה מודל של בחירת נציגים בידי הציבור החרדי, ואילו סדר חדש מבקשת לקדם חוקה, הפרדת רשויות ובחירות ישירות.
המאבק על אחוז החסימה
למרות מספרן הגדול של הרשימות המתמודדות, לא כולן צפויות לקבל ייצוג בכנסת. אחוז החסימה עומד על 3.25% מכלל הקולות הכשרים, ורשימה שלא תגיע לרף זה לא תשתתף בחלוקת 120 המנדטים.
המשמעות היא שגם מפלגה שתקבל עשרות אלפי קולות עלולה להישאר מחוץ לכנסת. מספר הקולות המדויק הנדרש למעבר אחוז החסימה ייקבע רק לאחר השלמת הספירה, בהתאם למספר הקולות הכשרים.
בבחירות לכנסת ה-25, שנערכו בנובמבר 2022, שתי רשימות בולטות לא עברו את אחוז החסימה: מרצ, שקיבלה כ-150 אלף קולות, ובל"ד, שקיבלה כ-139 אלף. הקולות שניתנו לרשימות שלא עברו את הרף לא השתתפו בחלוקת המנדטים, עובדה שהשפיעה על הרכב הכנסת.

