ארבע שנים לאחר הבחירות לכנסת ה-25, ישראל תצא היום (שלישי) להצביע בבחירות לכנסת ה-26. אולם לצד האפשרות שאחד הגושים ישיג רוב ויקים ממשלה, במערכת הפוליטית נערכים גם לתרחיש פחות רצוי: תוצאות שלא יאפשרו הקמת קואליציה, כישלון המשא ומתן בין המפלגות ובסופו של דבר פיזור הכנסת והליכה לבחירות נוספות.
האפשרות הזאת מוכרת היטב לציבור הישראלי. בין השנים 2019 ל-2022 התקיימו בישראל חמש מערכות בחירות בתוך פחות מארבע שנים, על רקע הקושי של המחנות הפוליטיים להגיע להסכמות על הרכבת ממשלה. כעת, לנוכח החרמות ההדדיים והפערים בין המפלגות, החשש מחזרה למבוי סתום עולה מחדש.
הסקרים לא מבטיחים הכרעה
הסקרים האחרונים שפורסמו לקראת הבחירות מציגים תמונות שונות באשר לחלוקת המנדטים. בעוד סקר חדשות 14 העניק לגוש נתניהו 62 מנדטים, סקרים אחרים הציבו את הגוש הרחק מרוב של 61.
הפערים הגדולים מעלים אפשרות שאף אחד מהמחנות לא יצליח להקים ממשלה. מצב כזה עשוי להתרחש אם מפלגות קטנות לא יעברו את אחוז החסימה, אם אף גוש לא ישיג רוב או אם מפלגות יסרבו לשבת יחד למרות האפשרות ליצור רוב בכנסת.
אולם גם בתרחיש כזה, תוצאות הבחירות אינן מובילות באופן אוטומטי לבחירות חוזרות. החוק קובע שורה של שלבים שנועדו לאפשר לחברי הכנסת להרכיב ממשלה לפני שהכנסת מתפזרת.
רוצים את המדגם לפני כולם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של C14!
הניסיון הראשון: עד 42 ימים
לאחר פרסום תוצאות הבחירות וקיום ההתייעצויות עם הסיעות, נשיא המדינה יצחק הרצוג יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך.
למועמד הראשון יינתנו 28 ימים להרכבת הממשלה, והנשיא יהיה רשאי להעניק לו הארכה של עד 14 ימים נוספים. במהלך התקופה הזאת יוכל המועמד לנהל משא ומתן עם המפלגות ולנסות להגיע להסכמות שיאפשרו הקמת קואליציה.
אם ייכשל בניסיון, או יודיע לנשיא שאין בידו להרכיב ממשלה, ייפתח שלב נוסף בהליך.
הניסיון השני: מועמד אחר מקבל הזדמנות
לאחר כישלון המועמד הראשון, הנשיא רשאי להטיל את התפקיד על חבר כנסת אחר שהסכים לכך, או להודיע ליו"ר הכנסת כי אינו רואה אפשרות להרכבת ממשלה.
הציוץ של בנט ששימח את יאיר גולן
אם הנשיא יבחר במועמד שני, יעמדו לרשותו 28 ימים להרכבת הממשלה, ללא אפשרות להארכה. משמעות הדבר היא שגם לאחר כישלון הניסיון הראשון, המערכת הפוליטית עשויה לקבל כמעט חודש נוסף בניסיון להגיע להסכמות.
21 הימים האחרונים: הכנסת מנסה למצוא פתרון
אם גם הניסיון השני ייכשל, או אם הנשיא יודיע שאינו רואה אפשרות להקים ממשלה, תיפתח תקופה של 21 ימים שבה יוכלו לפחות 61 חברי כנסת לפנות לנשיא בכתב ולבקש להטיל את התפקיד על חבר כנסת מסוים שהסכים לכך.
אם תוגש בקשה העומדת בדרישות החוק, יהיה על הנשיא להטיל על אותו חבר כנסת את התפקיד, ולרשותו יעמדו 14 ימים נוספים להרכבת הממשלה.
מדובר בהזדמנות אחרונה למערכת הפוליטית למנוע בחירות נוספות, באמצעות גיבוש רוב סביב מועמד מוסכם.
המדגם האנליטי: מה יהיו תוצאות הבחירות לפי השיח ברשתות?
ואם גם זה לא מצליח?
אם לא יימצא מועמד שיזכה לתמיכת רוב חברי הכנסת במסגרת התקופה שנקבעה, או אם המועמד האחרון ייכשל בהרכבת הממשלה, יראו את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה.
במקרה כזה יתקיימו בחירות חדשות בתוך 90 ימים, בהתאם להוראות חוק יסוד: הממשלה. הממשלה היוצאת תמשיך לכהן עד להקמת ממשלה חדשה, והמערכת הפוליטית תחזור למערכת בחירות נוספת.
עם זאת, מדובר בתרחיש שאינו ודאי. גם אם אף אחד מהגושים לא ישיג רוב ברור בליל הבחירות, ייתכן שבמהלך המשא ומתן ייווצרו חיבורים פוליטיים שלא נראו אפשריים בתקופת הקמפיין.
היום בלילה תתקבל תמונה ראשונית של מאזן הכוחות האפשרי בכנסת הבאה. השאלה אם הוא יאפשר הקמת ממשלה, או יחזיר את ישראל לקלפיות בפעם נוספת, עשויה להישאר פתוחה גם שבועות לאחר מכן.
