במערכת הבחירות לכנסת ה-26 הפך המספר 61 ליעד המרכזי של המפלגות והגושים הפוליטיים. מדובר ברוב חברי הכנסת, המסוגל לאפשר הקמת ממשלה יציבה מבחינה מספרית. אלא שגם אם אחד המחנות ישיג היום (שלישי) את הרוב המיוחל, הדרך להקמת ממשלה עשויה להתברר כמורכבת הרבה יותר.
ניסיון העבר מלמד כי רוב של 61 מנדטים אינו מבטיח שכל המפלגות המרכיבות אותו יצליחו להגיע להסכמות. לעיתים די במחלוקת על נושא מרכזי אחד, או בדרישה של מפלגה קטנה, כדי לעכב את הקמת הממשלה ואף להביא לכישלון המשא ומתן.
חוק הגיוס: המכשול המרכזי בגוש הימין
אחת הסוגיות המורכבות ביותר שיעמדו בפני ממשלת ימין אפשרית היא חוק הגיוס. ש"ס ויהדות התורה מבקשות להסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות, בעוד גורמים אחרים בגוש דורשים להרחיב את השתתפות הציבור החרדי בשירות הצבאי.
המחלוקת הזאת ליוותה את הממשלה היוצאת, והשפיעה גם על מערכת הבחירות. ביהדות התורה אף נשמעו התבטאויות שלפיהן השתייכות המפלגה לגוש נתניהו אינה בלתי מותנית, דבר שעשוי להעניק לה כוח מיקוח במשא ומתן הקואליציוני.
רוצים את המדגם לפני כולם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של C14!
אם גוש הימין ישיג 61 מנדטים בדיוק, כל אחת מהמפלגות השותפות עשויה להפוך ללשון מאזניים. במקרה כזה, התנגדות של מפלגה אחת להסכם הקואליציוני עלולה למנוע הקמת ממשלה המבוססת על הרוב שהושג.
גם הרפורמה המשפטית על השולחן
סוגיה מרכזית נוספת היא המשך הרפורמה המשפטית. נתניהו הבטיח במהלך מערכת הבחירות לקדם את השינויים במערכת המשפט, בעוד עוצמה יהודית והציונות הדתית הציבו את הנושא במרכז דרישותיהן.
צירופה של טלי גוטליב למקום השני ברשימת עוצמה יהודית אף חיזק את המסר שלפיו בן גביר מבקש לקדם צעדים משמעותיים מול מערכת המשפט, לרבות פיטורי היועצת המשפטית לממשלה.
אולם גם בתוך גוש הימין עשויים להתעורר חילוקי דעות על סדר העדיפויות, קצב החקיקה ואופן קידום השינויים. אם יהיה צורך לצרף מפלגה נוספת מבחוץ, המחלוקות עשויות להפוך למשמעותיות עוד יותר.
הציוץ של בנט ששימח את יאיר גולן
באופוזיציה: המחלוקת סביב המפלגות הערביות
גם ממשלה חלופית בראשות גדי איזנקוט או נפתלי בנט תצטרך להתמודד עם מכשולים מורכבים. בראשם ניצבת שאלת שיתוף הפעולה עם רע"מ והרשימה המשותפת.
אביגדור ליברמן כבר הודיע כי לא יסכים להקים ממשלה עם המפלגות הערביות ואף לא לתמוך בממשלת מיעוט הנשענת עליהן. מנגד, רע"מ הצהירה על רצונה לשוב לממשלה, ובקרב גורמים אחרים באופוזיציה קיימת פתיחות רבה יותר לשיתוף פעולה פוליטי.
בנוסף, מפלגות האופוזיציה יצטרכו להגיע להסכמות בשאלות מהותיות כמו חוק הגיוס, מדיניות הביטחון ביהודה ושומרון, היחס לרפורמה המשפטית וחלוקת התפקידים הבכירים בממשלה.
הקרב על התיקים ועל קווי היסוד
לצד המחלוקות האידיאולוגיות, כל ממשלה עתידית תצטרך להתמודד גם עם הדרישות הפוליטיות של השותפות האפשריות. תיקי הביטחון, האוצר, המשפטים וביטחון הפנים עשויים להפוך למוקדי מאבק משמעותיים, לצד דרישות לתפקידי יו"ר הכנסת וראשות ועדות מרכזיות.
המדגם האנליטי: מה יהיו תוצאות הבחירות לפי השיח ברשתות?
בממשלה הנשענת על רוב מצומצם, גם מפלגה המחזיקה במספר קטן של מנדטים יכולה להפעיל לחץ משמעותי על ראש הממשלה המיועד. ככל שמספר השותפות גדול יותר, כך גדל גם מספר הדרישות שיש להביא להסכמה.
חשוב גם להבחין בין רוב פוליטי של 61 חברי כנסת לבין הדרישה המשפטית להקמת ממשלה. הממשלה קמה לאחר שהיא זוכה לאמון הכנסת, ואין חובה שבכל מצב יתמכו בה דווקא 61 חברי כנסת. עם זאת, רוב מוחלט מעניק יתרון משמעותי לניהול הקואליציה ולהעברת חקיקה.
לכן, גם אם היום בלילה אחד הגושים יחגוג השגת 61 מנדטים, מבחן האחדות והיכולת למשול יתחיל רק לאחר פרסום התוצאות. עד שלא ייחתמו ההסכמים והממשלה החדשה תזכה לאמון הכנסת, הקרב הפוליטי יישאר פתוח.
