נתוני הסקרים המוזכרים בכתבה פורסמו ב-22-23 באוקטובר 2026. אלה סקרים ישנים, ואין ללמוד מהם על דפוסי ההצבעה או על עמדות הציבור ביום הבחירות.
לאחר חודשים ארוכים של מערכת בחירות סוערת, היום (שלישי) יגיע רגע ההכרעה בבחירות לכנסת ה-26. במוקד המאבק ניצבים ראש הממשלה ויו"ר הליכוד בנימין נתניהו, המבקש להמשיך את כהונתו, ויו"ר מפלגת ישר גדי איזנקוט, שהפך לאחד המתמודדים המרכזיים על הנהגת המחנה המבקש להחליף את הממשלה.
שני המועמדים ניהלו קמפיינים שונים בתכלית. נתניהו ביסס את מסריו על המשכיות שלטונית, ניסיון ביטחוני והצגת הישגי הממשלה במלחמה ובזירה הבינלאומית. איזנקוט, לעומתו, ניסה להציג אלטרנטיבה ביטחונית וממלכתית, תוך הצבת אירועי שבעה באוקטובר ותפקוד הממשלה במוקד הקמפיין.
נתניהו: ממשלת ימין או ממשלה בתמיכת המפלגות הערביות
בליכוד השקיעו מאמצים נרחבים בעידוד ההצבעה במעוזי הימין, ובמקביל הזהירו מפני הקמת ממשלה שתסתמך על רע"מ והרשימה המשותפת. חלק מרכזי בקמפיין הוקדש גם למאבק במפלגות קטנות שעלולות לגרוע קולות מגוש הימין אם לא יעברו את אחוז החסימה.
רוצים את המדגם לפני כולם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של C14!
נתניהו הבהיר בראיונותיו בימים האחרונים כי בכוונתו להמשיך לקדם את הרפורמה המשפטית ולהקים ממשלה שתתבסס על מפלגות גוש הימין. במקביל זכה ראש הממשלה לתמיכה פומבית מצד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שפרסם מסרים התומכים בו לקראת הבחירות.
מבחינת הליכוד, המטרה היא לשמר את כוחו של נתניהו כמנהיג הגוש ולהביא את כלל מפלגות הימין לרוב שיאפשר את הקמת הממשלה הבאה.
איזנקוט: המאבק על תואר המפלגה הגדולה
מנגד, איזנקוט הצליח לבסס את מפלגת ישר כשחקנית מרכזית במחנה האופוזיציה. על רקע התחזקותה בסקרים שונים, הכריז על קמפיין "המפלגה הגדולה", במטרה להציג את עצמו כמועמד המוביל להחלפת נתניהו ולהוביל את השיחות להרכבת הממשלה.
המדגם האנליטי: מה יהיו תוצאות הבחירות לפי השיח ברשתות?
הקמפיין של איזנקוט התמקד בביקורת על אחריות הממשלה לאירועי שבעה באוקטובר, בהתמשכות המלחמה ובצורך בהנהגה חדשה. לצד זאת, ניסה הרמטכ"ל לשעבר לפנות גם לבוחרים המזוהים עם הימין, באמצעות הדגשת עברו הצבאי ותדמיתו הביטחונית.
אלא שאיזנקוט אינו פועל לבדו במחנה האופוזיציה. נפתלי בנט, שהתאחד עם יאיר לפיד ברשימת ביחד, מבקש אף הוא להנהיג את הממשלה הבאה. לפיכך, גם אם ישר תהיה המפלגה הגדולה ביותר, אין בכך כדי להבטיח שאיזנקוט הוא זה שיקבל את המנדט להרכיב ממשלה.
הפערים הדרמטיים בין הסקרים
ההבדלים בין תחזיות מכוני הסקרים מדגישים את חוסר הוודאות. בסקר חדשות 14 האחרון, שפורסם ב-22 באוקטובר, קיבל הליכוד 30 מנדטים לעומת 20 לישר, וגוש הימין הגיע ל-62 מנדטים.
הציוץ של בנט ששימח את יאיר גולן
מנגד, בסקר חדשות 12 שפורסם ב-23 באוקטובר, ישר קיבלה 23 מנדטים לעומת 21 לליכוד, וגוש נתניהו עמד על 50 מנדטים. גם בסקר חדשות 13 הובילה ישר, עם 22 מנדטים לעומת 19 לליכוד.
למרות הפערים, קיימת הבחנה חשובה בין גודלה של המפלגה לבין היכולת להרכיב ממשלה. ראש המפלגה הגדולה ביותר אינו מתמנה אוטומטית לראש הממשלה, וההכרעה תלויה במספר חברי הכנסת שיסכימו לתמוך בממשלה שתוקם.
היום בלילה, עם פרסום מדגמי הבחירות, תתקבל הערכה ראשונית לשאלה אם נתניהו הצליח לשמר את יתרונו בגוש הימין ולהגיע לרוב הדרוש, או שמא איזנקוט ובעלי בריתו הצליחו לייצר שינוי במאזן הכוחות.
