כשאנחנו ממש על קו הסיום של מערכת הבחירות, קבוצות הוואטסאפ מתמלאות ללא הרף בסרטונים ובהקלטות. אחד מהם מראה איש ציבור שאומר משהו מקומם. הוא נשלח לקבוצת החברים או הקבוצה המשפחתית. תוך דקות מגיעות התגובות, ומישהו כבר מעביר אותו הלאה. סרטון כזה שמגיע ערב הבחירות מסוכן במיוחד: עד שתגיע הכחשה או הבהרה, ייתכן שכבר הצבענו.
החוק השתנה לקראת בחירות 2026 שייערכו מחר (שלישי). לפי תיקון זמני לחוק הבחירות (דרכי תעמולה) שעבר בחודש יולי האחרון, מי שמפרסם תעמולת בחירות שהיא ״נחזות עמוקה״ (Deepfake) חייב לצרף לה גילוי ברור ובולט שהתוכן לא תועד במקור. הכוונה לתוכן שנראה כמו תיעוד אמיתי אבל נוצר או שונה באופן מהותי באמצעי דיגיטלי, כולל בינה מלאכותית. החוק מדבר על ״אדם המפרסם״ תעמולת בחירות כזאת, לא רק על מפלגות. אם העברה בקבוצת וואטסאפ נחשבת ״פרסום״, זו שאלה למשפטנים.
לקראת בחירות 2026: כך תוכלו לזהות תעמולה שנוצרה ב-AI
יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, קבע גם איך הסימון ייראה. הסימון בסרטון צריך להופיע לכל אורכו ובכתב גדול. בהקלטה קולית צריכה להישמע הודעה בתחילתה ובסופה. בתמונה ובסרטון מותר להשתמש במקום הודעה כתובה בסמל רשמי שנקבע בכללים. בהקלטה קולית אין חלופה כזאת.
זה צעד חשוב, אבל כדאי לזכור מה הוא לא עושה. סימון אומר לכם שסרטון נוצר או נערך באמצעי דיגיטלי. היעדר סימון לא אומר לכם שהוא אמיתי. מי שמייצר סרטון כדי להטעות יכול גם להפיץ אותו בלי הסימון הנדרש. לכן הבדיקה נשארת אצל מי שמחזיק את הטלפון, והצעד הראשון בה הוא עניין של דקה.
מי שלח ומאיפה זה הגיע?
שאלו קודם מי שלח את הסרטון והאם צילם אותו בעצמו. בוואטסאפ מופיע סימון על הודעה שהועברה מצ׳אט אחר וסימון נפרד על הודעה שהועברה פעמים רבות. סימון כזה לא אומר שהסרטון מזויף. אבל אם הוא סומן כהועבר פעמים רבות, מי ששלח לכם אותו כנראה כבר לא יודע איפה הוא התחיל.
הקלטה קולית
הקלטה בלי תמונה קשה עוד יותר לבדיקה. אין בה פנים או תנועות שפתיים שאפשר לבדוק. גם קול שנשמע מוכר אינו הוכחה לזהות הדובר: אפשר לחקות קול באמצעות בינה מלאכותית. לכן כדאי לברר מי הדובר, מי הקליט אותו, מתי ובאילו נסיבות. הקלטה שמגיעה בלי מקור היא בעצם שמועה עם קול.
לחפש את הגרסה המלאה
סרטון קצר שנחתך בדיוק ברגע הנכון הוא סיבה לעצור. חפשו את הגרסה המלאה בחשבון הרשמי של מי שמופיע בו, באתר חדשות מוכר או בתיעוד המקורי של האירוע. אפשר גם לצלם מסך מהסרטון ולחפש אותו בחיפוש תמונות. לפעמים זה מוביל ישר למקור. חפשו דיווח שמפנה לתיעוד המלא ומסביר מתי ובאילו נסיבות צולם. אם אף גוף חדשות מוכר לא מזכיר את הדברים, זו עדיין לא הוכחה לזיוף, אבל זו סיבה טובה לחכות.
להיט ה-AI של רה"מ הגיע עד לראפר הדומיניקני – שהגיב לראשונה
ההקשר: מתי ואיפה?
גם סרטון אמיתי יכול להטעות. הוא יכול להיות מלפני כמה שנים, ממערכת בחירות קודמת או מאירוע אחר לגמרי. לכן כדאי לבדוק במקור מתי ואיפה צולם. מעבר להקשר, גם מספר התגובות מתחת לפוסט שממנו הסרטון הגיע לא אומר הרבה. מאות תגובות שמסכימות זו עם זו הן רעש ולא אימות. לא תמיד אפשר לדעת מי כתב אותן.
ואם שואלים את הצ׳אט?
אפשר גם להיעזר בכלי בינה מלאכותית, כמו ChatGPT, Gemini, Claude או Copilot ודומיהם: לתאר לכלי את הסרטון או להדביק את הציטוט ולבקש שיחפש מאיפה הוא הגיע. ודאו שהחיפוש ברשת מופעל, ובקשו מהכלי למצוא את המקור, את התאריך ואת ההקשר ולהביא קישורים. הקישורים שווים יותר מהסיכום שלו. פתחו אותם ובדקו שהם אכן תומכים בתשובה. התשובה שלו היא נקודת התחלה לבדיקה, לא אישור שהסרטון אמיתי. גם כלי שמכיר את ההעדפות שלכם אינו מחליף את שיקול הדעת שלכם. ההחלטה במי לבחור מחר נשארת שלכם.
ואם כבר העברתם
אם אחרי הבדיקה עדיין לא ברור, לא חייבים להעביר, בטח לא ביום הבחירות עצמו. סרטון שלא נשלח לא מטעה אף אחד. גם אם כבר שלחתם וגיליתם שהוא מטעה, כתבו את זה באותה קבוצה עוד לפני שהקלפיות נפתחות. האחריות לא נגמרת בלחיצה על ״העבר״: אם טעינו, חשוב לתקן באותו מקום שבו שיתפנו.
נועם כהן הוא מייסד CritiqeIL, חברת ייעוץ והטמעת AI לארגונים בישראל.
