"להיות השגרירה ברוסיה היה כנראה התפקיד הקשה ביותר בקריירה שלי", כך חשפה לין טרייסי, שכיהנה כשגרירת ארה"ב במוסקבה, בריאיון לרשת ה-BBC. דיפלומטים מארה"ב, בריטניה ואירופה, שבעבר מילאו תפקיד מכריע בהרגעת המתיחות גם ברגעים הקשים ביותר של המלחמה הקרה, מוצאים את עצמם כיום במציאות חדשה ועוינת.
כיום, תחת ממשלתו של ולדימיר פוטין, מוגדרים השגרירים המערביים כ"לא ידידותיים", נתונים למעקב מתמיד, מבודדים ומנותקים יותר ויותר מהמדינה שאליה נשלחו. דיפלומטים ששירתו ברוסיה מאז הפלישה לאוקראינה, תיארו לחצים המזכירים את תקופת המלחמה הקרה, כולל מכשירי האזנה ומצלמות המותקנים בבתיהם ללא ידיעתם.
הלחץ מצד שירותי הביטחון הרוסיים, ה-FSB, אינו מסתכם רק במעקב. שגריר לשעבר סיפר כי נאלץ לפטר שני עובדים רוסים לאחר שה-FSB ניסה לגייס אותם כדי שידווחו על כל המתרחש בנציגות הדיפלומטית. במקביל, אזרחים רוסים המקיימים קשרים עם גורמים מערביים, כמו אנשי אקדמיה ותרבות, סופגים איומים והפחדות כדי שימנעו ממגע עם פקידים זרים.
העוינות באה לידי ביטוי גם באירועים רשמיים. אורחים שהוזמנו לחגיגות יום הולדתו של המלך בבית השגריר הבריטי במוסקבה דיווחו כי הוטרדו על ידי פעילי קרמלין ועיתונאים, ולאחר מכן אף נחקרו בידי המשטרה. "הפרנויה המתמדת", כפי שהגדיר זאת אחד השגרירים, אף גרמה למספר דיפלומטים לעזוב את תפקידם.
לצד הלחץ הנפשי, השגרירויות מתמודדות עם קשיים תפעוליים חמורים. לאחר גירוש מאות דיפלומטים מערביים, נציגויות רבות נותרו עם מחסור חמור בכוח אדם, עד כדי כך שבעיית אינסטלציה קלה הופכת למשבר. גם הסנקציות הכלכליות יצרו אתגרים, כאשר ניתוק הבנקים הרוסיים ממערכות תשלום בינלאומיות הותיר שגרירויות ללא יכולת לשלם משכורות, ובאחד המקרים נאלץ שגריר לשלם לצוותו במזומן מתוך מזוודה מלאה במטבע רובלי.
למרות הבידוד והעוינות, הדיפלומטים מדגישים כי תפקידם הפך לחשוב מאי פעם. "גנרלים מוכיחים את עצמם במלחמה, וכך גם דיפלומטים", אמר אחד מהם. "כשהמצב הופך קשה באמת, לכל דבר קטן שאתה עושה יש משמעות". לדבריהם, דווקא בעת הזו, הם מהווים את קו התקשורת האחרון בין מוסקבה למערב.
