תחזיקו חזק. אנחנו עומדים ימים ספורים לפני הבחירות, ובימים הספורים האלה מושקע הרבה מאוד כסף. המטרה: לשחק בתחכוםבאחד הדברים הכי קדושים שיש לכם – התודעה שלכם. ימים של ספינים, של ישיבות ליליות במטות של פרסומאים, של מסיבות עיתונאים דרמטיות, הסחות דעת, "סערות", ניסיונות של הרגע האחרון ושל הרגע שאחרי האחרון להשפיע על הבוחרים.
יש לי חבר שמשתמש כבר שנים בביטוי "דופק נמוך". הוא אומר שכשדנים בעניינים ציבוריים, צריך קור רוח ושיקול דעת. בלי היסטריה. אני נזכר בו הרבה בימים אלה, שבהם הדיון הפוליטי שלנו – מאולפני הטלוויזיה ועד לקבוצות ווטסאפ משפחתיות שסוערות בימים אלה יותר מכל אולפן – לא מתאפיין בדופק נמוך. שלא לדבר על שולחן השבת בשבת האחרונה שלפני הבחירות.
חשוב לשמור על התודעה בישורת האחרונה. אנחנו הרי יודעים על מה הבחירות האלה. מבינים את המאקרו: מדינה יהודית או מדינת כל אזרחיה. ארץ ישראל ותורת ישראל לעם ישראל, או חלילה להפך. ייעוץ משפטי ודיפ-סטייט שמקריס את כל הערכים שלנו גם יחד, או ביטוי הרצון האמיתי של הרוב (היהודי!) במדינת ישראל, רוב שהולך וחוזר לעצמו מאז 7 באוקטובר. אז רגע לפני הבחירות, הנה כמה נקודות שחשוב לזכור לפני שאנחנו הולכים לקלפי.
תקשיבו לשמאל, תאמינו לשמאל
קודם כול, כדאי להקשיב לשמאל. וגם להאמין לו. השמאל מדבר בצורה מאוד ברורה על התוכניות שלו. הפעם הכול על השולחן. הכול גלוי וידוע לפנינו. בעבר היו צריכים להתאמץ כדי לחשוף דברים נסתרים כאלה, כדי לגלות מה הם מתכוונים לעשות כאן כשתוקם הממשלה. דיונים כאלה היו מודלפים החוצה בהקלטות סתר, ותחקירנים חרוצים היו מוצאים כל מיני תגליות, אמירות קיצוניות שנלחשו במרתפים אפלים.
יותר מזה, כחלק מתעמולת הבחירות של הרגע האחרון, נהגו לעשות מהדורת חדשות עתידית, מין תסריט מאוד קיצוני, וגם קצת דמיוני, שיקרה ביום שהשמאל יעלה לשלטון. הפעם אין צורך באנשי תעמולה יצירתיים שיפחידו וגם לא בתחקירנים שינברו. הפעם כאמור צריך רק להקשיב: כמעט כולם אומרים שילכו עם הערבים. בשעתו, אצל בנט, זה הייתה מציאות בלתי נתפסת, שבה היינו תלויים במועצת השורא כדי לקבל החלטות בכנסת וחיכינו להכרעות של ח"כים תומכי טרור כדי שחוקים בסיסיים יעברו.
הפעם, כבר אמרנו, הם עלו קומה, כלומר ירדו קומה, ואיבדו את הבושה. פעם הסיסמה "טיבי או ביבי" הביכה אותם. עכשיו הם בעצמם אומרים: טיבי או ביבי? טיבי! הנה רק חלק מהתוכניות הגלויות והמפורסמות שלהם. מה שנקרא, הבטחות בחירות ליבתיות: אנחנו נעביר את חוק הנאשם שימנע ממי שהוגש נגדו כתב אישום את האפשרות להתמודד, ונרוץ מייד לעוד בחירות, רק כדי להעיף לנצח את ביבי מהמשחק הדמוקרטי באיזה טריק לא-דמוקרטי.
אנחנו נסגור את מכינת עלי ואת כל המוסדות המשיחיים. אנחנו נסגור את ערוץ 14 (מה עם 'עולם קטן'?). אנחנו נפרק את החוות. תעצמו את העיניים ותדמיינו שאת המלט שעוד לא התייבש בחוות החדשות וביישובים הפורחים שרק נחנכו, הם יבואו לפרק לאור יום. מעצרים, סתימת פיות, ייבוש תקציבי, רפורמים בכל תפקיד ומינוי, כרסום ההלכה. ואם כל זה גלוי כל כך, מפחיד לחשוב על הדברים שלא נאמרו, על התוכניות הנסתרות שלהם ליום שאחרי.
מול כל זה, אני מאמין, אני מקווה, שאין שום מצביע של הגוש המאמין שמתכוון להישאר בבית ולא לעשות את המעשה הקטן כל כך והגדול כל כך – להצביע. וגם לגרום לאחרים לעשות כך. הרב אהרן קוטלר, מגדולי הדור הקודם, אמר פעם באספת בחירות: "הבחירות מהוות משאל. כל אחד ואחד נשאל אם הוא מקבל עליו את מעמד הר סיני, את הקדושה והטהרה – או להפך". מי מאיתנו יכול להימנע במשאל עם כזה, ובכך בעצם להצביע לצד השני?
תבדקו טוב את מי אתם מכניסים לכנסת
בשבת האחרונה התארחנו בעיר אשקלון לשבת של הרצאות ושיעורים. באחד מבתי הכנסת פגשתי רב, אני לא יודע אם מותר לכתוב את שמו, שאמר לי משפט שתפס אותי: "שאני אכניס עם הפתק שלי לכנסת את העב"ם הבא?". וכאן אותו רב, מהזרם המרכזי בציונות הדתית, פירט שורה של מה שהוא מכנה "עב"מים" מבחירות קודמות: ח"כים אלמוניים שחשבו שהם מאן דאמר ותקעו חוקים ותהליכים, שאיימו, שהתנפחו, שהפתיעו לרעה, שהמציאו משנה משלהם בנושאים שקשורים לליבת היהדות.
ומההיסטוריה הלא-רחוקה הוא עבר אל הבחירות השבוע: "יש מועמדים שאני לא מכיר, או שאני מכיר אותם ויודע מראש שהם 'טיפוסים', למה שאני אכניס אותם לכנסת?", וכאן הוא נקב בשמות המפורשים: משה פייגלין ועופר וינטר. וגם בשמות של הבאים והבאות אחריהם ברשימה. על וינטר אין מה להוסיף. כמה עוז וגבורה היו באגרת האמונית שהוא פרסם אז, כשפרץ לחיינו. וכמה אגו ותעופה עצמית יש בהתנהלות הפוליטית שלו עכשיו. מחרף, מנאץ ומגדף מערכות פוליטיות…
ופייגלין? תראו, שנים אני קורא וגם מקריא מאמרים של פייגלין. הוא תמיד מקורי, תמיד מעורר מחשבה, תמיד חושב מחוץ לקופסה, וכמובן תמיד מתנסח ברהיטות ובהירות. אבל מכאן ועד להכניס לכנסת אותו ואת אנשיו? לא כל מי שמרתק בפודקאסט יכול להיות נציג ציבור שמחויב למפלגה, לסדר יום, לקואליציה, להתנהלות פוליטית ריאלית. לא כל מי שמעלה נקודות נכונות לדיון הוא גם האיש ללכת אחריו ולפתור אותן. לא כל פובליציסט מעורר השראה הוא גם איש עשייה. בהרבה מקרים להפך.
אל תצביעו מתוך מרמור ותסכול אישי
בכל מקום ברשת קופץ כעת הקמפיין הממומן היטב של מפלגת 'הציבור החרדי'. כל סרטון מעלה נקודה אחרת שכואבת (באמת) לרבים מהחרדים העובדים. אי-קבלת הילדים שלהם למוסדות החינוך, "שלטון העסקנים", אפליית המזרחים, זלזול בקהילת החוזרים בתשובה. ובכלל, היחס של המפלגות החרדיות אל המגזר החשוב והגדול הזה של חרדים שתורתם כבר אינה אומנותם.
או-קיי, אבל מה המסקנה שלכם? להצביע למפלגה חדשה, שנציגיה אלמוניים לגמרי, חסרי ניסיון בפוליטיקה הארצית, בלי שום קבלות משמעותיות של עשייה, מפלגה שאין שום היתכנות שתעבור את אחוז החסימה? זה מצחיק. המוטו המרכזי שחוזר שוב ושוב בכל הפרסומים של המפלגה הוא שהחרדים העובדים "לוקחים אחריות על המדינה". נו, אדרבה, קחו אחריות על המדינה. הצביעו למפלגה שתעבור את אחוז החסימה.
להצביע הצבעת מחאה כדי ללמד לקח את העסקן המקומי שלא ספר אתכם או את הרב'ה בחיידר שהעליב אתכם, זה לא נקרא לקחת אחריות. זה להצביע נטו מתוך מרמור ותסכול. ושוב: אני האחרון שיזלזל בתסכול הזה. בואו נדבר עליו. חשוב לדבר עליו. לא רק בערב בחירות. (אגב, ממליץ לכם, כשיש לכם זמן ויישוב הדעת, להקשיב לפודקאסט המקיף שעשיתי עם חזקי אייזנשטרק ובו דיברתי על הכאבים והתסכולים האלה, וגם על הקשיים שאני חוויתי באופן אישי בתקופת לימודיי בישיבה).
צריך לדעת לזהות קמפיינים
אבל עכשיו זה לא הזמן לעשות שטויות. אל תהיו חרדים שמעניין אותם רק מה שקורה בשטייטעל שלהם. קבלו אחריות! יש פה עניינים עולמיים והרי גורל: המלחמה בשבע חזיתות, זהותה היהודית של המדינה, המאבק בדיפ-סטייט ובמערכת המשפט, ההתיישבות ביהודה ושומרון, וכמובן הפגיעה באחיכם/ילדיכם בחורי הישיבות.
ויש עוד עניין. חשוב לא-פחות, אולי אפילו יותר: גם אם יש ביקורת מוצדקת, צריך לראות מי מפעיל את המפלגה מאחורי הקלעים ומה המניעים שלו. צריך לדעת לזהות קמפיינים, מגמות, תנועות. אני מכיר מקרוב כל כך הרבה מיזמים של שילוב חרדים שנראים במבט שטחי מלאים בכוונות טובות, ומאחוריהם יש קרנות זרות וארגונים פרוגרסיביים ואג'נדות שמאל על מלא.
השבוע אמר את זה מפורשות רו"ח ישראל שוויבל, שהיה בעבר ממקימי המפלגה בזירה המקומית. הוא מכיר את המפלגה מבפנים, וכך אמר בריאיון לעו"ד אבי בלום בערוץ הכנסת: "לצערי לייטנר לא מחליט מה קורה במפלגת ׳הציבור החרדי׳, יש שם 'בורד' ותורמים שמחליטים. רק שתבינו שאחד התורמים הגדולים שלו זה דניאל חוסדימן, שנתן לו, למפלגה, ערבות בשווי של שבע ספרות. בריאיון שלו לכלכליסט לאחרונה אמר שהסכנה של המגזר החרדי יותר גדולה מהסכנה של איראן. לייטנר כבול על ידי ה'בורד' הזה".
אל תעליבו את המושג החשוב "חרדי עובד"
בקיצור, אל תהיו ממורמרים שימושיים של השמאל. אל תעליבו את המושג החשוב "חרדי עובד". קשה לכם עם ג'? אז תמצאו מפלגה אחרת בגוש המאמין (מה עם ש"ס, באמת?). אל תהפכו את הבחירות החשובות האלה – לבחירות לוועד הבית בבית-שמש.
תתפללו! תמיד אומרים "הבחירות האלה גורליות". אבל הפעם הן באמת גורליות. אגב, במערכות הבחירות האחרונות תמיד גם אומרים "אומרים שהבחירות האלה גורליות, אבל הפעם הן באמת גורליות"….
דווקא הפעם נראה לי שמיותר להגיד. כולם מבינים מעצמם. אבל בואו לא ניתן לכל התעמולה, גם מהצד הנכון, לגרום לנו לחשוב שבפתק הקטן שלנו אנחנו מנהלים את העולם. הימין השמרני מרבה לומר שהריבון האמיתי הוא העם ולא בג"ץ. זה נכון. אבל השימוש במילה "ריבון" תמיד קצת צורם לי. הריבון האמיתי הוא ריבונו של עולם. לכן בימים גורליים אלה נתפלל אליו.
בסוף יש לצד שלנו כלי נשק עוצמתי, שובר שוויון (גם יאיר גולן מוזמן כמובן להתפלל, אבל בסוף הגוש המאמין הוא הגוש המתפלל, ואנחנו יודעים מה כוחן של סבתות צדיקות, וגם של תינוקות של בית רבן ושל כל יהודי שפונה לשמיים). באיזה קטע בתפילה מכוונים על הבחירות? איפה לא? לי זה קופץ בכל פעם במקום אחר. קודם כול בשמונה עשרה, במילים "והזדים מהרה תעקר ותשבר ותמגר ותכלם ותשפילם ותכניעם במהרה בימינו" (אני אישית מתפלל בנוסח אשכנז, אבל פה הבאתי את נוסח ספרד בשביל ה"ותשפילם"!).
עוד לא אלמן ישראל
לפעמים בתפילת "על הצדיקים ועל החסידים ועל זקני שארית עמך בית ישראל". לפעמים בתחנון: "שומר ישראל, שמור שארית ישראל, ואל יאבד ישראל האומרים שמע ישראל" (תוך כדי התפילה, עוברה לי בראש המחשבה שבעצם זה הרעיון המסדר של כל גווני הגוש המאמין: "האומרים שמע ישראל"). לפעמים בהוצאת ספר תורה: "קומה ה' ויפוצו אויבך, וינוסו משנאיך מפניך. כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". לפעמים בעלינו לשבח, בקטע השני שבדרך כלל אומרים מהר, "על כן נקווה לך ה' אלוקינו לראות מהרה בתפארת עוזך".
לפעמים בפסוק "ועשית הישר והטוב". לא, סתם. אני צוחק. אבל ברצינות: כמעט כל קטע בתפילה או בתהלים מתאים לבחירות האלה.
השבוע קראתי בהתרגשות מכתב שכתב רבי אהרן מבעלז זצ"ל, מצדיקי הדור הקודם, באחת ממערכות הבחירות הראשונות לכנסת: "תורתנו הקדושה שעליה מסרו אבותינו את נפשם דורשת מאיתנו לצאת למערכה למען קדושת עם ישראל בארץ הקודש. להוכיח כי עוד לא אלמן ישראל מאלפים ורבבות שומרי תורה ומצוות החפצים בחיי קדושה וטוהר על אדמת הקודש".
איזו הגדרה מדויקת. יפה יותר מכל קמפיין. בעזרת ה' ביום שלישי בלילה, כשיתבררו תוצאות הבחירות, ייווכחו כולם שלמרות כל הקמפיינים, למרות כל ההסתה, למרות כל המאבקים, עוד לא אלמן ישראל. יש כאן מיליונים של שומרי תורה ומצוות (וגם כאלה שמנסים לשמור תורה ומצוות) החפצים בחיי קדושה וטוהר על אדמת הקודש!
