חמישה ימים לפני הבחירות לכנסת ה-26, יו"ר מפלגת ישר, הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, מציג את השינויים המשמעותיים שהוא מתכנן לבצע ביהודה ושומרון אם יעמוד בראשות הממשלה. בכנס בחירות שנערך אמש (רביעי) במודיעין, הצהיר איזנקוט כי בכוונתו להחזיר את השימוש בצווים מנהליים, לבטל את תפקיד השר הנוסף במשרד הביטחון, שבו מכהן כיום בצלאל סמוטריץ', ולאפשר לעשרות אלפי פועלים פלשתינים לשוב לעבוד בישראל.
"נחזיר את הצווים המנהליים, נבטל את השר הנוסף במשרד הביטחון, נכניס 60–70 אלף פועלים שקיבלו אישורים מיו"ש לישראל", הצהיר איזנקוט במסגרת תשובה לשאלה על מדיניותו ביהודה ושומרון. לדבריו, בכוונתו לפעול גם להריסת בנייה בלתי חוקית באזור, כחלק משינוי המדיניות שמובילה הממשלה הנוכחית.
אחת ההצהרות המשמעותיות בדבריו נוגעת להחזרת הפועלים הפלשתינים, שכניסתם לישראל הוגבלה באופן נרחב בעקבות טבח שבעה באוקטובר. איזנקוט טען כי המדיניות הקיימת אינה מונעת בפועל כניסה של פלשתינים לישראל, אלא מביאה לכך שעשרות אלפים מהם נכנסים ועובדים ללא היתר.
לדבריו, כיום ישנם כ-40-60 אלף פועלים שהופכים לשוהים בלתי חוקיים בעקבות ההגבלות. במקום זאת, איזנקוט מבקש להסדיר את כניסתם של פועלים מיהודה ושומרון שעברו בדיקות ביטחוניות של שירות הביטחון הכללי וקיבלו אישורי עבודה.
כבר דיבר על 120 אלף פועלים פלשתינים
ההצהרה במודיעין אינה הפעם הראשונה שבה איזנקוט מביע תמיכה בהחזרת הפועלים הפלשתינים לישראל. מוקדם יותר החודש התייחס בהרחבה לסוגיה והבהיר כי הוא מבחין בין פועלים מיהודה ושומרון לבין פועלים מרצועת עזה. באותו ריאיון הסביר כי דבריו בעבר על הכנסת כ-120 אלף פועלים התייחסו לתושבי יהודה ושומרון בלבד.
איזנקוט אף התייחס להעסקת פועלים פלשתינים באזורי התעשייה וביישובים ביהודה ושומרון, וטען כי גם ראשי רשויות המזוהים עם הימין מסתמכים על עבודתם. "הרי יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, לא יסכים שלא ייכנסו 14 אלף פועלים פלסטינים לאזור תעשייה ברקן, נכון? ואי אפשר להאשים אותו בשמאלנות. ולכן זה לא עניין של שמאל או ימין", אמר.
באותו ריאיון נדרש איזנקוט גם לאמירה קודמת שלו, שבה הזכיר את רצועת עזה בהקשר של הכנסת פועלים לישראל. הרמטכ"ל לשעבר טען כי מדובר היה בטעות בדבריו, וכי התכוון לפועלים מיהודה ושומרון. כדי להבהיר את עמדתו, הצהיר: "מרצועת עזה לא יצא מבחינתי במאה השנים הקרובות פועל אחד".
איזנקוט הדגיש כי בתקופת כהונתו כרמטכ"ל התנגד לכניסת פועלים מעזה, בין היתר על רקע החזקת גופותיהם של חללי צה"ל הדר גולדין ואורון שאול בידי חמאס. "כרמטכ"ל, אני הוריתי לא להכניס פועל אחד במשך ארבע שנים", אמר, ומתח ביקורת על ההחלטות שהתקבלו לאחר סיום כהונתו ואפשרו את כניסתם של אלפי עובדים מהרצועה.
התמיכה בהחזרת הפועלים מיהודה ושומרון משתלבת בתפיסה ביטחונית שאיזנקוט הציג גם בעבר. עוד בתקופת כהונתו כרמטכ"ל, בעיצומו של גל פיגועי הטרור, הוא הדגיש את ההבחנה בין אוכלוסיית הפועלים המחזיקים בהיתר לבין מבצעי הפיגועים. בהתייחסות פומבית באותה תקופה ציין כי מתוך 120 אלף בעלי היתרי עבודה בישראל, אחד ביצע פיגוע, והציג את הנתון כחלק מהסבריו על מאפייני הטרור.
ביטול תפקידו של סמוטריץ' ושינוי המדיניות ביו"ש
לצד סוגיית הפועלים, איזנקוט התחייב לבטל את תפקיד השר הנוסף במשרד הביטחון, שנוצר במסגרת ההסכמים הקואליציוניים ואפשר לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' לקבל סמכויות אזרחיות משמעותיות ביהודה ושומרון, בין היתר בתחומי התכנון, הבנייה והאכיפה.
ההצהרה מצטרפת לביקורת שהשמיע איזנקוט בעבר על התנהלות סמוטריץ' באזור. באוגוסט האחרון טען כי העברת הסמכויות לשר האוצר פגעה במעמדו של צה"ל ביהודה ושומרון, וקרא להחזיר לצבא את האחריות המרכזית על הנעשה בשטח. בריאיון נוסף הבהיר איזנקוט כי הוא תומך בהתיישבות יהודית ביהודה ושומרון, אך רק כאשר היא מתבצעת בהתאם לחוק ולאינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל. במקביל, מתח ביקורת על מה שהגדיר כאובדן משילות ושליטה באזור.
לסגור 13 משרדי ממשלה ולהגביל את כהונת ראש הממשלה
במהלך הכנס הציג איזנקוט גם שורת שינויים שהוא מבקש לקדם במבנה הממשלה. לדבריו, בכוונתו לצמצם באופן משמעותי את מספר משרדי הממשלה ולבטל 13 מהם. "אנחנו נקטין את מספר משרדי הממשלה מ-37 ל-24", התחייב איזנקוט, במסגרת הצגת תוכניותיו לשינוי מבנה הממשלה ולצמצום מספר המשרות הממשלתיות.
בנוסף, הבטיח יו"ר ישר לקדם הגבלה של כהונת ראש הממשלה לשמונה שנים בלבד. איזנקוט נימק את עמדתו בטענה כי "הכוח משחית", והציג את הגבלת הכהונה כאחד השינויים שהוא מבקש לבצע במערכת השלטונית בישראל.

