ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מזהיר שהבחירות צמודות וקורא לתומכיו לצאת להצביע, בעוד שגדי איזנקוט מדגיש שגם המאבק על גודלה של מפלגת ישר! עשוי להכריע את עתיד הממשלה הבאה. למרות ההבדלים ביניהם, שני הקמפיינים נשענים על עקרון פסיכולוגי דומה: ההכרעה עדיין לא מובטחת ולכל קול יש משמעות. בפסיכולוגיה, הצגת מצב כאפשרות של הפסד עשויה לעורר תחושת דחיפות ולגרום לאנשים לפעול כדי למנוע אותו. אז למה החשש להפסיד עשוי להניע אותנו יותר מההבטחה לנצח?
כשהניצחון כבר לא נראה מובטח
בריאיון לתוכנית "הפטריוטים", נתניהו הצהיר כי הוא מודאג מתוצאות הבחירות ותיאר את המצב כ"תיקו, על הקשקש". הוא קרא לתומכיו לצאת להצביע והזהיר כי התוצאה תלויה בהשתתפותם. בכך, הוא העביר את הדגש מהישגי הממשלה אל הסיכון שהגוש שלו עלול להפסיד.
המסר הזה אינו מופיע רק בריאיון. גם בישיבת סיעת הליכוד, נתניהו אמר כי הגושים נמצאים בשוויון של 60:60 והדגיש כי הגדלת שיעור ההצבעה במעוזי הימין עשויה להכריע את הבחירות. כלומר, הוא מנסה להבהיר לתומכיו שההנחה שהניצחון מובטח עלולה להיות מסוכנת.
איזנקוט משתמש במסר של דחיפות
נתניהו אינו היחיד שמנסה לשכנע את הציבור שהבחירות עדיין פתוחות. גם גדי איזנקוט מדגיש שהבחירות צמודות וקורא לתומכיו לצאת להצביע. במקביל, הוא טוען שמפלגת ישר! חייבת להיות גדולה יותר מהליכוד כדי להגדיל את סיכוייו להרכיב את הממשלה הבאה.
המסר שלו, בדומה לזה של נתניהו, מדגיש שההכרעה עדיין פתוחה ושיש חשיבות להשתתפות הבוחרים. בשני המקרים, הדגש הוא לא רק על הניצחון האפשרי, אלא גם על המחיר שעלול להיות לאי פעולה.
למה הפחד מהפסד משפיע עלינו?
אחד המושגים המוכרים בפסיכולוגיה ההתנהגותית הוא "שנאת הפסד". המושג מתאר את הנטייה לייחס להפסד משקל רגשי גדול יותר מהרווח המקביל. במילים אחרות, האפשרות לאבד משהו עשויה להטריד אותנו יותר מהאפשרות להרוויח משהו חדש.
בפוליטיקה, המנגנון הזה עשוי לבוא לידי ביטוי כאשר קמפיין מדגיש את הסכנה שבהפסד. במקום להתמקד רק במה שהמועמד מבטיח להשיג, המסר מפנה את תשומת הלב למה שעלול לקרות אם הוא ייכשל. כך, ההצבעה עשויה להיתפס לא רק כהבעת תמיכה, אלא גם כדרך למנוע תוצאה שהבוחר אינו רוצה בה.
כאשר פוליטיקאי אומר שהבחירות צמודות ושכל קול עשוי להכריע, הוא גם משנה את תחושת האחריות של המצביע. מי שמניח שהניצחון מובטח עלול להרגיש שאין צורך שיצביע. לעומת זאת, מי שחושש מהפסד עשוי להרגיש שהישארות בבית עלולה להשפיע על התוצאה.
האם הלחץ באמת עובד?
מסרים של פחד ודחיפות עשויים להניע אנשים לפעולה, אך התגובה אינה אחידה. חלק מהמצביעים עשויים להתגייס בעקבות אזהרה מפני הפסד, בעוד אחרים עלולים להתעייף מהמסרים או לפתח כלפיהם התנגדות. ההשפעה תלויה גם באמון שיש לאנשים במי שמעביר את המסר ובמידת השכנוע שלהם שהסכנה ממשית.
נתניהו ואיזנקוט מנסים, כל אחד בדרכו, לשכנע את הציבור שהבחירות אינן רגע שבו אפשר להישאר אדישים. הפסיכולוגיה יכולה להסביר מדוע המסרים שלהם עשויים לעורר תחושת דחיפות. אבל היא אינה יכולה לקבוע מראש אם הם יצליחו. את התשובה לשאלה אם הלחץ יוביל ליותר מצביעים או ישפיע על בחירתם, אפשר יהיה לבחון רק לאחר הבחירות.
