צבאות ארצות הברית וישראל גיבשו תוכניות מבצעיות מפורטות לחידוש התקיפות באיראן לאחר בחירות האמצע בארה"ב, שייערכו בתחילת נובמבר. כך דיווח הניו יורק טיימס היום (חמישי), מפי גורמים אמריקניים ואנשים נוספים שעודכנו בדיונים. לפי הדיווח, ההיערכות מתמקדת במבצע צבאי קצר ואינטנסיבי, שבמסגרתו עשויים להיות מותקפים מתקני גרעין, מאגרי טילים וכטב"מים ותשתיות אנרגיה. במקביל, ארה"ב מרכזת באזור כוחות צבאיים נרחבים, בעוד איראן מזהירה כי סבב לחימה נוסף לא יהיה קצר או מוגבל, ומאיימת להרחיב את התקיפות גם למרכזי נתונים ולכבלי אינטרנט תת-ימיים.
על פי הדיווח, צה"ל וצבא ארה"ב הגבירו בשבועות האחרונים את התיאום המבצעי ואת ההכנות לאפשרות של מתקפה נוספת. כחלק מההיערכות, מטוסים אמריקניים וישראליים טסו מעל עיראק כדי לתרגל תמרוני תקיפה. שר ההגנה האמריקני, פיט הגסת', נפגש השבוע בישראל עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובין הנושאים שנדונו בפגישה הייתה האפשרות לחידוש התקיפות באיראן, כך מסרו גורמים אמריקניים לעיתון.
דיווח: ארה"ב נערכת לפינוי עובדי שגרירויות ומשפחותיהם במפרץ
לפי הגורמים, היעדים האפשריים כוללים את תשתיות האנרגיה של איראן, מתקני הגרעין שלה ומערכי הטילים והכטב"מים. חלק מבכירי הממשל סבורים כי סבב תקיפות נרחב נוסף עשוי לגרום נזק כלכלי כבד כל כך, עד שטהרן תיאלץ לשנות את עמדותיה במשא ומתן. בקרב המתכננים האמריקניים יש מי שמעריכים כי מערכה אינטנסיבית שתימשך שלושה ימים בלבד עשויה להספיק כדי להפעיל לחץ כלכלי מכריע על המשטר האיראני. עם זאת, מדובר בהערכה שאינה מוסכמת על כלל הגורמים, ובוושינגטון יש גם מי שמטילים ספק ביכולתה של מתקפה נוספת להשיג את התוצאה המבוקשת.
אף שהתוכניות המבצעיות מתקדמות, ההחלטה הסופית עדיין נתונה בידי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שכבר דחה השנה כמה הצעות לחידוש הלחימה בהיקף נרחב, כך לפי הדיווח. לפי גורמי ביטחון אמריקניים וישראליים ששוחחו עם הניו יורק טיימס, בתחילת אוקטובר היו שתי המדינות קרובות במיוחד ליציאה למתקפה משותפת. ההכנות המבצעיות כבר הושלמו במידה רבה, וחילות האוויר של שתי המדינות הועמדו בכוננות גבוהה במיוחד.
אחרי הסירוב למו"מ: איראן הודיעה כי כוחותיה מוכנים למלחמה
אלא שזמן קצר לפני תחילת המבצע החליט טראמפ לדחות את התקיפה פעם נוספת. אחד המפקדים האמריקניים תיאר את השינויים החוזרים בהחלטות הנשיא כמצב של טלטלה יומיומית עבור המתכננים הצבאיים, שנדרשים לשמור על מוכנות מבצעית גבוהה בלי לדעת אם ומתי תתקבל ההוראה לפעול. בבית הלבן מסרו בתגובה לדיווח כי הממשל אינו מתייחס לתוכניות צבאיות, בין שהן קיימות ובין שלא, ועוד נמסר כי טראמפ משאיר את כל האפשרויות על השולחן כדי להבטיח שאיראן לא תשיג נשק גרעיני.
על פי הדיווח, יש כמה סיבות לכך שבוושינגטון מעדיפים להמתין לתחילת נובמבר. הסיבה הראשונה היא פוליטית: טראמפ התחייב בתחילת החודש שלא לפתוח במתקפה חדשה לפני בחירות האמצע בארה"ב, ולפי הגורמים ששוחחו עם העיתון, ההתחייבות הזאת מהווה שיקול מרכזי בקביעת העיתוי.
דיווח: נתניהו תכנן מתקפת ענק באיראן – טראמפ בלם את המבצע
סיבה נוספת היא ההיערכות הצבאית: ארצות הברית צפויה להשלים בתחילת נובמבר את ריכוז הכוחות באזור, שיכלול שלוש נושאות מטוסים, אלפי נחתים, מטוסי קרב וכוחות מיוחדים. לצד זאת, גם התנאים המבצעיים עשויים להשתפר, שכן הצבא האמריקני מעדיף לבצע תקיפות בחסות החשכה, ובתחילת נובמבר שעות הלילה באיראן מתארכות, באופן שעשוי להגדיל את חלון הזמן הזמין לפעילות אווירית. גורמים אמריקניים ציינו כי קיימת אפשרות מצומצמת שטראמפ יורה על תקיפה עוד במהלך אוקטובר, אולם מכלול השיקולים הפוליטיים והמבצעיים מצביע על העדפה להמתין עד לאחר הבחירות בארה"ב.
אחד היעדים האפשריים למתקפה הוא מתקן גרעין תת-קרקעי המכונה במערב "הר המכוש", ובאיראן "כוה קולנג". מדובר באתר מבוצר בעומק ההר, שלפי הדיווח נכלל בתוכניות שמגבשים צבאות ישראל וארצות הברית לפגיעה בתוכנית הגרעין האיראנית. בשבוע שעבר אמר טראמפ כי הוא שוקל שימוש בפצצת GBU-43/B, המכונה MOAB, נגד המתקן. מדובר בפצצה במשקל של כ־22 אלף פאונד, שזכתה לכינוי "אם כל הפצצות".
אולם מומחי חימוש ששוחחו עם העיתון הזהירו כי הפצצה אינה מיועדת להשמדת מתקנים תת-קרקעיים עמוקים, שכן היא מתפוצצת מעל פני הקרקע ויוצרת גל הדף רחב, ולכן ספק אם תוכל להרוס אתר החצוב בתוך הר גרניט. בנוסף, הטלת הפצצה מחייבת שימוש במטוס תובלה מסוג MC-130, הנחשב לפגיע יותר ממטוסי קרב מהירים מול מערכות ההגנה האווירית של איראן. הדיון באפשרות להשתמש בפצצה ממחיש את הקושי המבצעי הכרוך בפגיעה בחלק ממתקני הגרעין האיראניים, שנבנו כדי לשרוד תקיפות אוויריות.
במקביל להיערכות האמריקנית והישראלית, גם בטהרן מתכוננים לאפשרות של סבב לחימה נוסף. גורמים איראניים אמרו כי הפעם תגובת ארצם לא תוגבל לתקיפת ספינות מסחריות ותשתיות אנרגיה באזור, ולדבריהם תוכניות התגובה החדשות כוללות גם פגיעה במרכזי נתונים ובכבלי אינטרנט תת-ימיים.
מדובר באיום להרחיב את המערכה מעבר ליעדים הצבאיים והכלכליים שהותקפו עד כה, ולפגוע גם בתשתיות תקשורת חיוניות. גורמים איראניים הבהירו כי מבחינתם, אם תיפתח מערכה חדשה, היא לא תהיה קצרה או מוגבלת בהיקפה. מהדי מוחמדי, יועץ בכיר למנהל המשא ומתן האיראני, מוחמד באקר קאליבאף, דחה השבוע את ההערכות האמריקניות שלפיהן ניתן יהיה להשלים סבב תקיפות נוסף בתוך 72 שעות.
לדבריו, הרעיון שארצות הברית תוכל לסיים את המערכה בתוך שלושה ימים הוא "פנטזיה", ואיראן היא שתקבע מתי תסתיים הלחימה. "המתקפות שלנו יהיו עזות יותר, יצירתיות יותר ושונות", הזהיר מוחמדי. "אנחנו נחושים ובטוחים בעצמנו, והוכנו תוכניות משמעותיות". מוחמדי הזכיר גם כי בתחילת המלחמה, בפברואר, העריך טראמפ שהלחימה תימשך שבועיים בלבד.
איום נוסף נוגע לתשתיות הנפט של מדינות המפרץ, ובפרט סעודיה. פיימן סאלחי, פרשן פוליטי בטהרן, אמר כי אם ארצות הברית וישראל יתקפו את מתקן הגרעין התת־קרקעי בהר המכוש, אחת מאפשרויות התגובה האיראניות תהיה פגיעה בבתי זיקוק מרכזיים בסעודיה, לרבות מתקנים של חברת ארמקו.
לדבריו, המטרה תהיה להביא לעלייה מיידית במחירי הנפט והאנרגיה בעולם, ובכך להפעיל לחץ כלכלי ופוליטי על ממשל טראמפ. "המלחמה גרמה לנו להבין שהמנוף הטוב ביותר להפעלת לחץ על טראמפ הוא העלאת מחירי הנפט והאנרגיה, משום שזה יפגע בעם האמריקני", אמר סאלחי. גם בצד האמריקני מודעים לסיכון.
לפי הדיווח, חלק מהגורמים המעורבים בתכנון מבקשים להימנע מפגיעה בבתי זיקוק ובתשתיות נפט איראניות, מחשש שמתקפה כזאת תוביל לזינוק נוסף במחירי הדלק בארצות הברית. החשש מבוסס גם על ניסיון החודשים האחרונים: סבבי התקיפות הנרחבים בין פברואר לאפריל תרמו לעליית מחירי האנרגיה והאינפלציה בעולם, פגעו ביציבות הביטחונית במזרח התיכון והעמיסו על מלאי המיירטים של הפנטגון.
לצד ההכנות הצבאיות, המגעים הדיפלומטיים בין ארצות הברית לאיראן נמשכים. לפי הדיווח, וושינגטון משתמשת באפשרות של חידוש המתקפה כמנוף לחץ על טהרן, במטרה להשיג התקדמות בשני נושאים מרכזיים: תוכנית הגרעין האיראנית והשליטה במצר הורמוז. אלא שעד כה, הנציגים האיראניים אינם מוכנים להציע ויתורים בנושא הגרעין, ומתעקשים לדחות את הדיון בו לשלבים מאוחרים יותר במשא ומתן.
חלק מהגורמים האמריקניים מעריכים כי מכה צבאית וכלכלית נוספת עשויה לשנות את עמדת איראן, ומנגד, גורמים מערביים אחרים מזכירים כי המשטר האיראני כבר עמד בלחצים כלכליים וצבאיים כבדים מבלי להיכנע לדרישות האמריקניות. דנה סטרול, שכיהנה בתפקיד הבכיר ביותר לענייני המזרח התיכון במשרד ההגנה האמריקני בתקופת ממשל ביידן, אמרה כי המערכה הצבאית, הסנקציות הכלכליות והמצור הימי האמריקני לא הצליחו עד כה להחזיר את המשטר האיראני למשא ומתן משמעותי.
גורם נוסף שעשוי להשפיע על עיתוי המתקפה הוא הבחירות בישראל, שייערכו ב־27 באוקטובר. לפי הניו יורק טיימס, אם נתניהו לא יצליח להקים ממשלה חדשה ויכהן כראש ממשלת מעבר, הדבר עלול להקשות עליו להוביל מתקפה יזומה נגד איראן. עם זאת, חלק מהפרשנים מעריכים כי האפשרות של מתקפה אמריקנית-ישראלית קרובה עשויה לשמש בסיס לקריאה להקמת ממשלת אחדות שתנהל את המערכה.
לפי הדיווח, ככל שהמלחמה נמשכת, ההנהגה האיראנית נעשית פחות נכונה להתפשר, ובטהרן גוברת ההערכה שמטרתן האמיתית של ארצות הברית וישראל אינה מסתכמת בפגיעה בתוכנית הגרעין, אלא כוללת גם ניסיון להביא להפלת המשטר. המנהיג העליון החדש של איראן, מוג'תבא חמינאי, ממשיך להוות סימן שאלה עבור גורמי המודיעין האמריקניים והישראליים, וחלק מהגורמים מעריכים כי כוחו של חמינאי הבן מוגבל בהשוואה לזה של אביו, שנהרג בתחילת המלחמה, וכי בכירים ניציים במשמרות המהפכה הם שמקבלים חלק מההחלטות המרכזיות.
החשש מהתרחבות העימות אינו מוגבל לאיראן עצמה. אתמול הורה משרד החוץ האמריקני לעובדי ממשל שאינם חיוניים ולבני משפחותיהם לעזוב את סעודיה, על רקע המשך מתקפות החות'ים נגד יעדים במדינה. ההוראה ממחישה את החשש האמריקני מפני הידרדרות אזורית נוספת, בזמן שהחות'ים, בעלי בריתה של איראן, ממשיכים לתקוף תשתיות ומתקנים בסעודיה.
