העדפה למושב ליד החלון או ליד המעבר היא עניין שבשגרה עבור רובנו, אך בחברת יונייטד איירליינס ההעדפה הזו מגיעה עם תג מחיר. חברת התעופה האמריקאית גובה מנוסעים שאינם חברי מועדון קבועים סכום שיכול להגיע עד 70 דולר עבור הזכות לבחור מושב מועדף, מה שמותיר לרבים את מושב האמצע השנוא כאפשרות החינמית היחידה. מדיניות זו היא חלק ממגמה רחבה בענף התעופה, במסגרתה חברות מחפשות דרכים למקסם הכנסות משירותים נלווים.
ההסבר של המנכ"ל: "מי שרוצה יותר, משלם יותר"
מנכ"ל יונייטד איירליינס, סקוט קירבי, הגן על המדיניות בראיון ל"ניו יורק טיימס". לדבריו, ההכנסות מעמלות אלו מאפשרות לחברה להשקיע בשיפור חווית הטיסה עבור כלל הנוסעים, כולל שירותים כמו אינטרנט אלחוטי מהיר וחינמי ומסכי בידור אישיים. עמדתו של קירבי ברורה: "יש לקוחות שרוצים לשבת ליד החלון או במושב טוב יותר, ולספק זאת עולה כסף. הדרך לתת לכל אחד מה שהוא רוצה היא לגבות תשלום על השירותים והמוצרים שלקוחות אלה רוצים".
קירבי דוחה את הטענה שהמודל יוצר מערכת של שתי רמות המעדיפה נוסעים מתמידים. הוא טוען כי מדובר במתן אפשרויות בחירה ללקוחות ותמחורן בהתאם. באופן אירוני, הכתב מה"ניו יורק טיימס" שטס לראיין את קירבי בחר במכוון במושב אמצעי כדי להימנע מהתשלום הנוסף, מה שמדגיש את ההשפעה הישירה של המדיניות על כיסם של הנוסעים ועל החלטותיהם בעת הזמנת הטיסה.
פתרון יצירתי למושב האמצעי
במבט לעתיד, יונייטד בוחנת פתרון חדשני לבעיית מושב האמצע במטוסיה החדשים מדגם איירבוס A321XLR. במחלקת 'אקונומי פלוס', החברה תציג שורה שבה המושב האמצעי חסום ובמקומו יוצב שולחן נוסף. תצורה זו, המוכרת ממחלקות עסקים בטיסות קצרות באירופה, תעניק לנוסעים מרחב אישי ומרווח גדול יותר במרפקים, שיפור משמעותי בנוחות בטיסות ארוכות טווח.
עם זאת, ההחלטה לא נבעה רק מהרצון לשפר את נוחות הנוסעים. באמצעות עיצוב זה, קיבולת המטוס יורדת ל-150 מושבים. מספר זה מאפשר לחברה להפעיל את הטיסה עם שלושה דיילים בלבד במקום ארבעה כנדרש בחוק, מה שמוביל לחיסכון משמעותי בעלויות. ימים יגידו אם השינוי אכן ישפר את חווית הנוסע, או שמא הפחתת כוח האדם תפגע באיכות השירות.
